חיילי חטיבת הצנחנים יצאו להתרעננות פעמים בודדות בלבד מאז תחילת הלחימה. הם יצאו להתרעננות אחת בלבד בין 7 באוקטובר לתחילת התמרון הקרקעי ברצועת עזה בסוף אותו חודש, ומאז יצאו רק פעמיים נוספות להתערננות. הוריהם, שמודאגים ממצבם הבריאותי, יצאו למאבק מול הצבא ודורשים לשחררם מיד להתרעננות ארוכה.
גדי לנדאו, שבנו משרת בצנחנים ושמוביל את המאבק יחד עם הורים נוספים, מודאג מאוד מהמצב: "המח״ט סבור שהמוטיבציה של החיילים גבוהה והמורל שלהם בשמיים, אבל הוא לא מבין שהחיילים לא מעיזים להגיד את האמת כששואלים אותם איך הם מרגישים".
לדבריו, בשל המצב הפיזי והנפשי הקשה של החיילים, הצוות של בנו מונה כיום כמעט חצי ממספר החיילים שהיו בו תחילה. "צוות אוהד גדוד 101 מנה בתחילת המלחמה 31 חיילים, וכיום הוא מונה 18 חיילים. 13 נגרעו מלוחמה בגלל בעיות ת"ש ופגיעות נפשיות שלא אפשרו להם להמשיך להילחם. נותרו 18 חיילים, והם נקרעים בשל העומס".
"שוחחתי עם הבן שלי והוא נשמע מיואש לגמרי בגלל העובדה שבמשך 122 ימים הם יצאו ל-48 שעות בלבד", אומר לנדאו. "אני מדבר על ילד שמשמש כמפקד בצוות ובכל שיחותיי הקודמות איתו הוא הרגיע אותי שהכול בסדר. הילד נשמע שבור ומיואש וחסר כוחות נפשיים להמשך הלחימה. הורים נוספים בצוות ששוחחו עם הילדים דיווחו על מצב קשה עוד יותר - ילדים שהתחננו בפני ההורים שלהם שנפעל כדי שיצאו להתרעננות משמעותית כי הם לא יכולים עוד להתמודד עם המצב".
לנדאו, רס"ן ששירת שנים בקבע ביחידה 8200, מכיר היטב את מלחמות ישראל, ואומר שבשום מלחמה חיילים לא שהו זמן רב כל כך בשדה הקרב: "הם לוחמים כבר 122 ימים, ובמהלכם יצאו רק ל-48 שעות חופשה. יש נתק עצום בין המפקדים הבכירים לבין החיילים. הרי מדובר בחטיבה שכל הלוחמים בה התנדבו. כולם במצב נפשי קשה ביותר ואין מי שמקשיב. במובן מסוים הם מקריבים את כל דור הלוחמים הזה".
הורה נוסף שבנו משרת בצנחנים העיד: "הילד שלי מדוכדך. הוא מפחד להוריד את המדים. אתמול הוא ישב עד 12 בלילה עם מדים ובהה בתקרה. ניסיתי להוריד לו נעליים, והוא שאל אותי: 'מה, השתגעת? אני הולך תכף לבקר את המפקדים שלי בבית קברות'. אמרתי לו שהוא לא נוסע לבית קברות בלילה. בסוף הוא יעשה את זה היום. הוא לא הוריד נעליים".
אמו של חייל אחר אמרה: "אתמול יצא לי לשוחח טלפונית עם הבן. הבנים שלנו חייבים חופשה ארוכה. הם חייבים לעשות בדיקות רפואיות. הוא התחיל לדבר על אירוע קשה שבו הם איבדו מפקדים. אמר כמה משפטים כמו 'אמא, יש מלא בלגן בגדוד' ו'כשקרה אירוע רצתי להביא אלונקות וחזרה, סחבתי אלונקות עם הגופות של חברים שלי, אני חייב ללכת לבקר אותם בבית קברות".
הורה של חייל אחר בצנחנים אמר: "חטיבת הצנחנים לוחמת מאז 7 באוקטובר בעוטף ובעזה. החטיבה יצאה מאז רק פעם אחת להתרעננות וזו אפליה קשה לעומת חטיבות אחרות. אין בחטיבה שום התייחסות לרווחה הפיזית והנפשית של הלוחמים, יש נתק גדול בין הפיקוד הבכיר ללוחמים. אף אחד מהמפקדים לא לחם מעולם במלחמה כה ארוכה, ואין להם כלים להבין בכלל את המחירים. אנחנו ההורים שומעים את הסיפור האמיתי. הבנים תשושים, עייפים, מדוכאים ומדווחים על עצמם כלא כשירים עוד למלחמה".
לדבריו, ההתרעננות הקצרה שניתנה להם, של 48 שעות, מתוכן 24 שעות בבית, היא לעג לרש ולא יכולה לתת שום מענה ראוי לבעיות החריפות שעולות מהשטח. "אנחנו דורשים התרעננות משמעותית מיידית. אנחנו דורשים התערבות של גופי הבריאות ובריאות הנפש של הצבא לבחינת נהלים מתאימים לשעה קשה זו. אנחנו מבינים את חשיבות המשימה, אבל לא ייתכן שביודעין יקריבו את שלום הבנים שלנו בשמה".
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "חטיבת הצנחנים נלחמת לצד חטיבות נוספות בחאן יונס, בהתאם להחלטות מבצעיות ומטכ״ליות. מפקדי החטיבה רואים חשיבות ביציאה להתרעננות, הנקבעת בהתאם לשיקולים מבצעיים, ומספקים מעטפת לוגיסטית, רפואית ונפשית מלאה לאורך כל הלחימה וביציאה להתרעננות.
"המפקדים וגורמי הבריאות ובריאות הנפש, מלווים את כלל החיילים היוצאים להתרעננות בתהליכי עיבוד של אירועי הלחימה, תוך מתן תשומת לב לצורך העולה מהחיילים והתערבות פרטנית למול הזקוקים לכך. במידה וישנו לוחם שזקוק לסיוע נוסף, ניתן לפנות למפקדים והנושא יטופל בהקדם".
