הנפגעים העיקריים מאיומי השבתת הלימודים ב-1 בספטמבר בעקבות המשא ומתן התקוע בין הסתדרות המורים למשרד האוצר הם ללא ספק ההורים והתלמידים. אחרי שנתיים של למידה לא-רציפה שכללה סגרים, בידודים, מבצעים צבאיים ומלחמות, כל מה שהם רוצים, לדבריהם, הוא חזרה לשגרה יציבה שבה יוכלו הילדים להגיע לבתי הספר ולגנים - ולהשלים את הפערים הגדולים שצברו בימים שבהם למדו בזום.
נופר כהן, אם לשלושה ילדים מצפת, בהם הראל שעולה לכיתה ה' ואגם שעולה לכיתה א', מחתה על האפשרות ששנת הלימודים לא תיפתח ביום חמישי הבא - 1 בספטמבר. "אני לא מבינה איך במערכת החינוך מעיזים לדבר על שביתה. הילדים האלה בפיגור עצום בלימודים ובמצב קשה מבחינה רגשית. שנתיים של קורונה ולימודים בזום השאירו אותם מאחורה, ברמה אחרת, שלא מתאימה לכיתה שאליה הם עולים. הילד צריך את המסגרת", היא אמרה.
"התמודדנו עם הקורונה, עם סגרים ובידודים של שבועות. גם בשנה האחרונה היו תקופות שבהן הגיעו רק חמישה-שישה ילדים לכיתה כי אחרים היו חולים והיה חשש. זה פוגע בהם מבחינה לימודית וחברתית. הם היו סגורים בבית המון זמן. אני עבדתי איתו (עם הראל שעולה לכיתה ה' – א"ר) המון, גם עם חוברות בחופש כדי שלא יהיה בפיגור". הילד הראל לא מדבר על אפשרות השביתה, אף שהוא מודע לנושא. "אני מאוד רוצה לחזור. גם לחברים ויותר לאווירה של לימודים", אמר. "היה לי מאוד קשה בזום. אני יודע שיש אפשרות שתהיה שביתה אבל בכל זאת נערך, עם הציוד והכול".
4 צפייה בגלריה
נופר כהן עם הבן הראל והבנות אגם שעולה לכיתה א' ושי שבגן. "הפיגור עצום - גם בלימודים וגם רגשית"
(באדיבות המשפחה)
(צילום: נויל האריס)
את האפשרות ששנת הלימודים לא תיפתח לילדים שעולים לכיתה א' הגדירה כהן "כמו הבטחה לילד לקחת אותו ללונה פארק – ואז להגיד לו 'אתה לא נכנס'". לדבריה של נופר, "מבחינת אגם זה ממש קשה. אני לא יודעת מה להגיד לה. קנינו את כל הציוד, היא הכי מאושרת שאפשר, ומתרגשת בכל יום מחדש. היא שואלת כל הזמן, 'היום הולכים לבית הספר? היום הולכים?' איך אפשר לגרום לילדי כיתה א' כזו אכזבה? את המלחמות אל תעשו בימים שפוגעים ככה בילדים".
במשפחת ירושלמיאן מקדימה צורן, ממתין אסף לעלות לכיתה ד'. יחד איתו, אחיו מאור, שמתכונן לעלות לכיתה ב'. "הילדים מאוד רוצים לחזור לבית הספר. שגרת הלימודים חשובה מאוד אחרי חודשים של חופש גדול ואחרי שעברנו את הקורונה, תקופה שהם היו בבית ובקושי למדו", אמרה אם המשפחה, שלי.
4 צפייה בגלריה
מאור ירושלמיאן, שעולה לכיתה ב'. האם: "לא מעניין מי צודק. היו צריכים לפתור את הבעיות לפני"
(צילום: עידו ארז)
היא הוסיפה: "זה מעצבן ולא מקובל שהכול בספק. אנחנו נשארים באי ודאות. לא מעניין אותי מי צודק במאבק הזה. היו צריכים לפתור את הבעיות לפני, ולא להחזיק אותנו במתח כאילו הילדים הם כלי משחק. נמאס שכל הזמן זה קורה על חשבון התלמידים וההורים".
הבן אסף סיפר שכבר סיים את ההיערכות לפתיחת השנה, שכללה גם קניית ציוד. "אני שמח שמתחילה שנת הלימודים. רוצה שהיא כבר תתחיל", הוא אמר. "מדברים על שביתה וזה מאוד מעצבן שאנחנו עדיין לא יודעים מה יקרה. מספיק מה שעברנו עם הקורונה והיינו הרבה בבית. אנחנו רוצים לחזור ללימודים בבית הספר. רוצים לחזור לשגרת הלימודים ולפגוש את החברים. לא רוצה להישאר שוב בבית".
עו"ד אבי סרוסי, סגן יו"ר הנהגת ההורים הארצית שמתגורר בלוד, אמר כי "הילדים נמצאים בבית למעלה מחודשיים כי הייתה שביתה עוד טרם הסתיימה שנת הלימודים. אנחנו שוכחים את השכבות החלשות ואת הילדים שממשיכים בצפייה בטלוויזיה, לא אוכלים סדיר ולא ישנים סדיר, מה שמוביל להשלכות קשות. הזמן בבית הוא נזק לעתיד של הילד. הילדים זקוקים למסגרת. יש פגיעה רב מערכתית כי הנזק הזה מתבטא במקומית אחרים. רואים נוער שנעצר בפארקים, מעשנים סיגריות, ג'וינטים. זה לא מפתיע. אין מסגרת ואין יציבות לילד. חייבים לפתוח את שנת הלימודים בזמן כי זה תורם רבות ליציבות של הילד".
בנו של סרוסי, מיכאל בן ה-10, שעולה לכיתה ה', אמר: "אני רוצה לחזור לבית הספר ומתגעגע למורים, למורות ולחברים. אני חושש שבית הספר לא ייפתח בגלל השביתה. כבר מלא זמן לא ראיתי את החברים. אני מרגיש שאני משתעמם בבית. אני וכל החברים כבר רוצים לחזור לבית ספר".
מורן חודרה, תושבת באר שבע ואם לשלושה ילדים – בני 3, 5 ו-8, מחתה גם היא על קטיעת השגרה שוב. "חלק מהילדים לא יודעים לדבר, לקרוא וללמוד. מכינים את הילדים לשנה הקרבה – ויש שביתה. זה לא פייר. היו יכולים לעשות את המלחמה בזמנים אחרים. השנה נגמרה בצורה לא יפה, אף אחד לא הצליח להיפרד מאף אחד ועשו את השביתות בסוף השנה. בהסתדרות המורים חושבים שזו הדרך לקבל דברים, אבל כנראה שזו לא הדרך. ברגע שאומר לילדים שלא יוכלו להשתמש בתיק, בקלמר והספרים החדשים בגלל השביתה – זה ישפיע עליהם".
