בית המשפט העליון קיצר היום (רביעי) בשנתיים וחצי את עונשה של סגנית שר הפנים לשעבר פאינה קירשנבאום בעקבות ערעורה על גזר הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב, ששלח אותה ל-10 שנות מאסר בעקבות הרשעתה בריבוי מקרי שוחד. בעקבות כך, קירשנבאום תרצה מאסר של שבע שנים וחצי. הקנס שהוטל עליה הופחת מ-900 אלף שקלים ל-500 אלף שקלים.
"ראוי שעונשה של המערערת יהיה חמור מזה שהוטל על גודובסקי (הכוונה לדוד (דאוד) גודובסקי, יד ימינה של קירשנבאום שמרצה שש שנות מאסר בגין בגין מעורבותו בעבירות שוחד והלבנת הון בפרשת ישראל ביתנו. ג"מ)", ציין השופט יצחק עמית בפסק הדין. "יחד עם זאת, הפערים בענישה בין כמעט כל המעורבים בפרשה לבין המערערת הם עצומים, הגם שיש לקחת בחשבון כי חלקם בפרשה קטן יותר והם השכילו לסיים עניינם בהסדרי טיעון".
עוד ציין השופט עמית: "לאור האמור לעיל, ובהינתן גילה המתקדם של המערערת (בת 67) ומצב בריאותה דהיום, סבורני כי יש להקל בעונשה של המערערת במידה מסוימת, כך שלא יהיה חמור יותר באופן משמעותי מהעונש שהוטל על גודובסקי. זאת, אף בשל כך שהעונש שהוטל על המערערת הוא חסר תקדים ביחס לעבירות מן הסוג שבו הורשעה".
השופט עמית ציין כי "לנוכח מדיניות הענישה הנוהגת, נסיבות ביצוע העבירות על ידי פאינה קירשנבאום מחייבות ענישה מחמירה ומשמעותית. עם זאת, נקבע כי יש להקל במידת מה בעונש שהושת עליה, וזאת בהתחשב בעקרון אחידות הענישה לאור העונשים הקלים בהרבה שהושתו על מעורבים אחרים בפרשיות השונות, וכן בשל העובדה שבתקופה הרלוונטית לא היה קיים מנגנון סדור במפלגת ישראל ביתנו לקביעת אופן חלוקת הכספים הקואליציוניים, כמו גם היעדר נוהל או הנחיות כתובות וברורות בכל הנוגע לאופן הקצאת כספים, אשר תרמו להיווצרות השיטה ולהיקפה של הפרשיה שלפנינו".
השופט עמית הוסיף כי מצבן של אסירות נשים המרצות את עונשן בכלא נווה תרצה קשה יותר מאסירים גברים, המחולקים בין בתי הסוהר בהתאם למאפייניהם האישיים, לסוג העבירה שבגינה נכלאו ולאוכלוסיית האסירים בבית הסוהר. השופט עמית אף הזכיר כי "בשעתו עמדה על הפרק תוכנית להעברת כלא נווה תרצה למבנה חדש ומודרני אך הדבר לא בוצע עד היום".
השופטת ענת ברון הוסיפה כי "ממרום מעמדה כבעלת שררה, החולשת על הקופה הציבורית בדמות הכספים הקואליציוניים של מפלגתה, ניצלה פאינה קירשנבאום לרעה את המנדט שניתן לה, תרמה לתרבות של שחיתות ושוחד שפשתה למרבה הצער במקומותינו ומאיימת לחתור תחת סדרי השלטון במדינה". עם זאת, השופטת ברון הסכימה על קיצור העונש.
במקביל, שופטי העליון גם קיצרו את עונשו של מנכ"ל משרד החקלאות לשעבר רמי כהן, שהורשע גם הוא בפרשה בשוחד, מ-30 ל-18 חודשי מאסר. השופט אלכס שטיין הסכים להחלטה בנוגע לקירשנבאום, ולגבי כהן עמד על השיקולים להקל בעניינו, ובכלל זאת שירותו המשמעותי בצה"ל בתפקידים בכירים שונים, גילו ונסיבות אישיות נוספות.
עורכי הדין גיורא ואורן אדרת, פרקליטיה של קירשנבאום, אמרו בתגובה להחלטת בית המשפט העליון: "שמחים שהעונש הוקל הן ברכיב המאסר והן ברכיב הקנס. יחד עם זאת, עדיין מדובר בענישה מחמירה ומוגזמת בהתחשב בכל הנסיבות לרבות גילה של פאינה".
פרקליטיו של כהן, עורכי הדין אבי חימי, ז'ק חן, שי אילון ומשה וייס, אמרו: "אנחנו מברכים על ההקלה בעונשו של מר כהן ועל דחיית ערעור המדינה בעניינו. אך תם ולא נשלם. למר כהן שמורות זכויות עצומות בשל תרומתו למדינה ולביטחונה. אנו סמוכים ובטוחים שאלה יוסיפו לעמוד לו בפנייתו לנשיא המדינה בבקשה להמתקת העונש שנותר לו לשאת".
"טוב שחזרה בה מערעור על ההרשעה"
במהלך הדיונים בעניינה, קירשנבאום קיבלה את המלצת השופטים וערערה בסופו של דבר רק על גזר הדין החמור. על כך ציינו שופטי העליון כי "בחינת טענות המערערת לגופן מעלה כי ממילא לא היה בהן כדי להצדיק התערבות בהכרעת הדין, שכאמור, נשענה על תשתית ראייתית ענפה. הכרעת הדין ניתנה לאחר בחינה מעמיקה של כלל החומרים הרלוונטיים, שמיעת עשרות עדים, והידרשות לכלל טענות הצדדים. מכאן, שקביעותיו הברורות של בית המשפט המחוזי מקימות משוכה גבוהה בפני הערעור שהגישה המערערת על הכרעת הדין, וטוב עשתה כאשר הודיעה על חזרתה ממנו".
בכירת ישראל ביתנו לשעבר החלה לרצות את עונשה בכלא נווה תרצה ברמלה בדצמבר האחרון - חמישה חודשים אחרי שהשופט ירון לוי מבית המשפט המחוזי בתל אביב גזר עליה את העונש החמור ביותר שהוטל אי פעם על חבר כנסת או שר בגין עבירת שוחד.
פרקליטיה של קירשנבאום ציינו בערעור כי "המחוזי הרשיע את קירשנבאום באופן גורף בכל סעיפי כתב האישום (למעט זיכוי מינורי), תוך שהוא מאמץ באופן מלא את עמדת הפרקליטות, נותן אמון בלתי מסויג בעדויות עדי התביעה (מתוכם ארבעה עדי מדינה), ככל שהן תומכות בהפללתה אך מסתייג ומפלג את עדויות אותם העדים, ככל שהן תומכות בגרסתה וזאת מבלי לנמק".
עוד צוין בערעור כי "בית המשפט קבע שורה חסרת תקדים של 'מסקנות' שאינן מבוססות על ראיות או על ידיעה שיפוטית, אלא מנומקות ב'היגיון' אשר למצער אינו הגיון הכרחי. התנהלות זו, העוברת כחוט השני לאורך כל האישומים, לוקה בחריגה קיצונית מיסודות ועקרונות של המשפט הפלילי".
הסנגורים טענו כי "המחוזי שגה בתפיסתו הבסיסית לפיה כספים קואליציוניים יש להקצות באופן שוויוני וכי עצם מעורבותה, כמי שניהלה את הכספים הקואליציוניים במפלגת ישראל ביתנו, בניתובם לגופים אלה ואחרים היא פסולה".
לגבי העונש ציינו עורכי דינה של קירשנבאום בערעור: "בניגוד להסתייגותו מהשתת עונש מצטבר, בפועל סכם המחוזי את עונשי המאסר המקסימליים שניתן להטיל עליה והגיע לכדי 390 שנות מאסר! ולאחר חישוב אריתמטי מזעזע זה, לפיו כביכול חמורים המעשים בהם הורשעה ממעשיו של רוצח סדרתי, סכם את שנות המאסר הנובעות מצירוף העונשים הנמצאים במחצית המתחם של כל אחד מתשעת האירועים שקבע והגיע לכדי 30 שנות מאסר 'בלבד' עונש חמור ממאסר עולם, ולאחר שכך עשה והבין את האבסורד שבדרך הילוכו, מירק מצפונו עת השית על המערערת 10 שנות מאסר 'בלבד'".
השופט עמית התייחס גם לסיקור החיובי שקיבלה קירשנבאום באתר חדשות פופולרי בשפה הרוסית, וכתב כי "אם יתמה הקורא מדוע חפצה המערערת ביקרו של אתר 'יזרוס', נספר לקורא כי המדובר באתר חדשות אינטרנטי ישראלי שפועל בשפה הרוסית, בין האתרים המרכזיים הפועלים בשפה זו, ונחשב כמקור חדשותי המשפיע על דעת הקהל. האתר, שלאורך שנות פעילותו היה שרוי בקשיים כלכליים, פונה לעולים יוצאי ברית המועצות לשעבר, ועוסק, בין היתר, בנושאים הקשורים לעלייה ממדינות ברית המועצות לשעבר ובנושאים פוליטיים הקשורים לקהילת העולים.
"כפי שעולה מחומר הראיות, גודובסקי נהג לשוחח עם הדמויות הרלוונטיות באתר על אודות תכני האתר, במטרה לחזק את תדמיתה של מפלגת ישראל ביתנו בכלל ואת תדמיתה ומעמדה של המערערת בפרט. המפלגה פרסמה באתר בעיקר לקראת מערכות בחירות, כאשר על חלק מההסכמים שנערכו בין המפלגה לבין האתר חתמה המערערת בשם המפלגה. מכאן מובנת החשיבות שייחסה המערערת לאתר והסיבה בשלה חפצה להיטיב עמו. לנבחר ציבור יש אינטרס מובהק בסיקור תקשורתי של פעילותו, על אחת כמה וכמה סיקור תקשורתי אוהד, ולפנינו דוגמה נוספת לפניה המגוונות של טובת הנאה".
לפי כתב האישום שהוגש נגד קירשנבאום, בשנים 2006 עד 2014 במסגרת תפקידיה בכנסת ובממשלה היא קיבלה טובות הנאה לעצמה, לבני משפחתה ולמפלגה. ההטבות ניתנו תמורת סיוע לארגונים ואישים שביקשו כספי מדינה - שאותם היא נתנה מהכספים הקואליציוניים שקיבלה ישראל ביתנו. טובות ההנאה כללו בין היתר מימון טיסות ובתי מלון בחו"ל לה ולבני משפחתה.
עוד צוין בכתב האישום כי קירשנבאום את תפקידיה, מעמדה ושליטתה על הכספים הקואליציוניים כדי לקחת טובות הנאה פסולות. היא ביקשה, דרבנה ודרשה מעובדי ציבור, גופים ועמותות לפעול להגשמת מטרותיה הפסולות.
במקרים נוספים התברר ששיטת השוחד הייתה מתוחכמת ביותר: קירשנבאום ויד ימינה גודובסקי דרשו שוחד מגופים שביקשו לקבל תקציבי מדינה. הם התנו את מתן התקציב בקבלת נתח משמעותי ממנו בחזרה לשימושם, או תמורת קידום מטרות פרטיות, מתן שירותים ללא תשלום והעסקת מקורבים.
במרץ בשנה שעברה קירשנבאום הורשעה בשורה ארוכה של עבירות לקיחת שוחד, וכן בהלבנת הון, מרמה והפרת אמונים ועבירות מס. היא זוכתה מחלק קטן מאוד מהסעיפים שיוחסו לה. הפרקליטות ביקשה לגזור עליה 10 עד 12 שנות מאסר.
השופט לוי ציין בגזר הדין בהתייחסו לקירשנבאום כי "היא הזיקה לעצמה בשביל בצע כסף ושררה, ותוך סטייה עמוקה מדרך הישר לקחה שוחד באופן שיטתי, ערמומי ומתוחכם במשך שש שנים ומשמונה גורמים שלא קשורים זה לזה. זכויותיה הרבות כמשרתת ציבור שתרמה לחברה הישראלית מחווירות לנוכח הרקב המוסרי המשתקף משליחת ידה אל הקופה הציבורית שניתנה לה למשמרת".