אביו ואמו החורגת של רומן: "לא כולם יכלו לעזוב"
אביו ואמו החורגת של רומן ברודסקי ניסו לשכנע אותו לעזוב את אוקראינה - אך הבריחה שהתעכבה גם בשל ההפגזות שלא אפשרו לתושבי קייב לצאת מהבתים עלתה לו בחייו. רומן נסע במכוניות שהובילה שיירת ישראלים לעבר הגבול עם מולדובה, כשבת זוגו ושני ילדיו ברכב אחר, ונפגע ככל הנראה מאש אוקראינית כתוצאה מטעות בזיהוי. מותו של ברודסקי (42), שעזב לפני שנתיים וחצי את ישראל ועבד כתקליטן, נקבע במקום.
התקרית אירעה בעיר בילה צרקווה, 84 ק"מ דרומית לקייב. המידע הראשוני על מותו הגיע לשגרירות ישראל בקייב על ידי אנשי קשר בקהילה היהודית, ובשעות הראשונות היה חוסר ודאות לגבי נפגעים נוספים - ואף ברשתות החברתיות הופצו שמות של ישראלים בטענה שנפצעו קשה, אך בדיעבד הרשימה התגלתה כלא נכונה.
אביו, יפים ברודסקי, סיפר כי בימים האחרונים רומן דיווח לו על ההסלמה. "כל הזמן רק נהיה יותר ויותר גרוע. בלילה הם ישנו בחניון מתחת לאדמה", אמר ל-ynet. "הוא רצה לבוא לישראל אבל לא ידעתי שהוא נסע אתמול. למרות שלפיד אמר שצריך לחזור - לא כולם יכלו לעשות את זה. אנשים לא חשבו שבאמת תהיה מלחמה".
המלחמה באוקראינה - כתבות נוספות
אמה, שנישאה לאביו לפני 25 שנה ורומן ראה בה כאם לכל דבר, הוסיפה כי המשפחה מבקשת את עזרתו של משרד החוץ בהבאת הגופה ארצה. "הוא סיפר שיש שם בלגן גדול, ושהם לא חשבו שככה זה יהיה. התקשרנו אליו כל יום ואמרנו לו שהם צריכים לחזור לישראל, אבל הוא ביקש שלא ניצור פניקה ואמר שהכול יהיה בסדר. בימים האחרונים הוא הבין שצריך לעזוב, והנה - הוא עזב", אמרה בכאב. "פוטין הדיקטטור, הוא זה שפתח במלחמה - ועכשיו חיילים רוסים ואוקראינים מתים".
הפרמדיק דניס בביץ ממד"א הוזעק לטפל באביו של רומן, שחש ברע עם קבלת ההודעה, וכשהגיע לביתו הבין שהוא מכיר את אביו של רומן. "אנחנו נפגשים מדי יום, הוא עובד בתור מאבטח. ערד היא עיר קטנה, אבל לא ידעתי שהבן שלו גר באוקראינה".
אמו של רומן, המתגוררת באשקלון, פונתה זמן קצר לאחר שהתבשרה על מותו לבית החולים ברזילי בעיר. "היא הרגישה קוצר נשימה וחולשה", אמר גורם רפואי שפגש אותה "היא עדיין לא מעכלת את הבשורה הנוראית וכעת היא מקבלת טיפול ומלווה ע"י עובדת סוציאלית". בבית החולים הוחלט להשאיר אותה לאשפוז לצורך השגחה.
תומר גלאם, ראש העיר אשקלון, הוסיף כי "עם קבלת המידע ממשרד החוץ גובש צוות מטעם מינהל הרווחה כדי להיות בקשר עם האם ויסייע בכל הנדרש בשעה קשה זו. בשמי ובשם כל תושבי אשקלון, אנו שולחים את תנחומינו הכנים למשפחה ומייחלים לימים שקטים ובטוחים יותר".
מנהלת המחלקה לישראלים בחו"ל במשרד החוץ, סימה דובדבני, שוחחה עם רעייתו של רומן השוהה כעת באוקראינה עם ילדיו. משרד החוץ מסר כי הוא "מבקש להביע את תנחומיו הכנים למשפחה בשעתה הקשה וימשיך לסייע למשפחה ככל שניתן".
החבר שהתריע: "לא יודע אם נגיע"
אחרי מותו של ברודסקי סיפר חברו ואדים, שהיה איתו בשיירה כי "הייתי חמישה מטרים לידו כשזה קרה". ואדים סיפר כי רומן לא רצה לצאת לשום מקום אך החברים שכנעו אותו לצאת ואמרו לו לי שמסוכן להיות בבית. "יצאנו שישה רכבים, יש בכל עיר מחסומים ועברנו את כולם. במחסום אחד אמרנו שאנחנו ישראלים שרוצים לצאת מאוקראינה. אני עברתי ראשון ואחרי עוד שתי מכוניות התחילו לירות באוטו שלו כי חשבו שהוא צ'צ'ני, וכל זה כשאשתו הייתה מאחוריו וראתה הכל".
כעת מתברר כי שעות לפני הירי סיפר ואדים שהוא חושש שלא יצליחו לעבור את הגבול בשלום. בריאיון לגלי צה"ל סיפר ואדים כי בשעות שאוקראינה ורוסיה ניהלו את המשא ומתן בגבול בלארוס, התבשר יחד עם כ-20 ישראלים שניתן לצאת מהבתים - והקבוצה הסתערה על כמה מכוניות והחלה לנסוע לכיוון גבול מולדובה.
"לקחנו את כל האנשים, אנחנו לא יודעים מה יהיה הלאה", אמר ואדים וזעק לסיוע מצד ישראל. "כולנו בפאניקה, איך אתם עוזרים לנו? יש פה אלפים שלא יכולים לצאת מהבית, אין להם מכוניות ואין להם אוכל. אי אפשר להגיע למעברים".
הוא הוסיף כי העזרה היחידה לרבבות הישראלים שמתגוררים באוקראינה הגיעה מבתי הכנסת וקהילת חב"ד המקומית שהביאה לתושבים הנצורים אספקה על חשבונם. "קייב מלאה בישראלים, כולם נתקעו בבית כנסת. למה לא לאפשר לאנשים לצאת לדבר עם הממשלה? לתת 20-10 שעות כדי שיהיה אפשר לצאת למקום מאובטח יותר? הדבר היחיד שאמרו זה לבוא למולדובה או לפולין. חוץ מזה - שום עזרה. שום טלפון לא קיבלנו".
השגריר הישראלי מיכאל ברודסקי אמר כי משרד החוץ משתדל לעזור איפה שניתן, ומעדכן בכל העת לאיזה מעבר גבול כדאי להגיע. כשנשאל אם אפשר לחלץ תושבים מתוך קייב, השיב כי זה מסוכן מדי. "הנהגים לא מוכנים לנסוע. אין אוטובוסים. אנחנו יכולים לסייע עם יוזמות פרטיות, וכל הזמן מעבירים מידע, אבל אפשר לצאת מקייב גם ברכבות. אנחנו נותנים את כל המידע בעמוד הפייסבוק שלנו".
הוא הוסיף כי "אנחנו עוזרים בעיקר בגבול, מנסים להוציא אנשים מהתור ולקדם אותם, כי ההמתנה מגיעה ל-14 שעות ויותר". ואדים השיב לדבריו כי "אין רכבות, וכשיש מחכים 5,000 אנשים בתור ואי אפשר להיכנס. אנחנו כרגע לא יודעים אם נגיע, ואם מישהו מאיתנו ימות - האחריות תהיה על ישראל".
שעות אחרי הירי כבר ביקש ואדים: "אנחנו עוד כאן, אין אוכל, אין מים, אין חשמל. לא יודעים כלום כרגע, שואלים שאלות ולא מקבלים עזרה. אנחנו צועקים הצילו".
פורסם לראשונה: 22:59, 28.02.22
