אופק שאול, אחיו של החייל אורון שאול שגופתו מוחזקת ברצועת עזה מאז צוק איתן, התייחס הבוקר (חמישי) לניסיונות להשיב את גופתו של אחיו. בריאיון ל-ynet Live, לציון תשע שנים לחטיפתו של אורון, אמר אחיו כי "המדינה יודעת להגיד כמה אנחנו מעצמה ביטחונית ומודיעינית. איפה זה מתבטא פה? פתאום פה אנחנו מפחדים, פתאום פה אין לנו אחריות לחיילים ששלחנו".
שאול התייחס גם למחיר האפשרי לשחרור גופתו של אחיו - שחרור מחבלים. הוא ציין כי "כואב לי כשמדברים איתי במונחים האלה, כי כשמדברים איתי על להחזיר את אח שלי מדברים על מחבלים. ככה אני רואה את זה. אבל למה לא מדברים על זה שמשחררים מאות של מחבלים במשך תשע השנים שאחי בשבי? אף אחד לא אומר על זה כלום. אבל כשמדברים על השחרור של אחי מהשבי, אז פתאום המחבלים האלה הם אסון. אני קצת לא מסכים עם העניין הזה כי ישראל מספיק חזקה בשביל לשחרר את המחבלים האלה ולהיות איתנה, להראות כמה החיילים חשובים לה. אני רוצה את אח שלי בבית. אם זו הדרך - אז זו הדרך שצריך לפעול בה".
יש מי שמקשיב? אתה לא מאמין שזה עוד יכול לקרות?
"אני מאוד בציפייה ובתקווה שזה יקרה. אנחנו לא מאבדים תקווה. אם אני חושב שיש מישהו שמקשיב? מצידי שלא יקשיבו לי, לא צריכים להקשיב לי. אני בכלל לא צריך להגיע לפגישות ולהסביר למה זה חשוב ומה אולי צריך לעשות. צריכים לעבוד. אם הייתי מרגיש שעובדים ושהנושא הזה מספיק חשוב לא הייתי מגיע, הייתי אולי מצליח לישון בלילה ולהרגיש שיש אנשים שעושים את העבודה שלהם ואכפת להם. זה לא התפקיד שלי.
"התפקיד שלהם הוא להבין כמה הנושא הזה חשוב וכמה הם מלמדים אותנו על ערכים והדדיות ורעות, אבל אני לא רואה שהם עומדים בזה. אורון לא חזר, אז מבחינתי דברים לא נעשים. אני פשוט מרגיש שהנושא לא מספיק חשוב, לא מספיק בראש סדר העדיפויות. אני לא יודע אם הוא נמצא ברשימה בכלל. זו ההרגשה שלי".
איך חיים את תשע השנים האלה עם המשפחה?
"אלה תשע שנים לא קלות. החיים קצת מתחלקים לשניים - לפני המקרה של אורון, ואחרי. אנחנו באיזשהו מאבק עם עצמנו - להמשיך ולהיאבק ולהתחיל לנסות לשכנע אנשים שהמטרה הזו מספיק חשובה, ושיעשו הכל בשביל להחזיר את אורון. מדברים, מדברים, אבל את המעשים אנחנו לא רואים. לא קל לנו, תחשבו מה זה באמת להתחנן לאנשים - יש להם את הכוח להחליט אם זה יקרה או לא, ופשוט צריך לשכנע אותם".