ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר המשפטים יריב לוין החליטו למנות את פרופ' רון שפירא לנציג ישראל כשופט אד הוק בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג - במקומו של נשיא בית המשפט העליון בדימוס אהרן ברק, שפרש בחודש שעבר מהתפקיד בשל נסיבות משפחתיות.
שפירא הוא עורך דין ופרופסור למשפטים, שמשמש כרקטור המרכז האקדמי פרס ברחובות וכראש ועד ראשי המכללות הבלתי מתוקצבות (ול"מ). הוא נחשב למשפטן מוערך, בעל עמדות שמרניות, שבעברו היה גם דיקן הפקולטה למשפטים בבר אילן. הוא הרצה בעבר גם באוניברסיטת תל אביב, ומתמחה בסדרי דין, דיני ראיות, משפט פלילי וניסוחים מתמטיים של דוקטרינות משפטיות.
בטורים שפרסם לאחרונה הביע התנגדות להקמת ועדת חקירה ממלכתית - וצידד גם בעמדת נתניהו בכל הנוגע למינוי נציב שירות המדינה - תוך שתקף את היועמ"שית גלי בהרב-מיארה. שפירא הוא גם בין קבוצה של פרופסורים שבמרץ 2023 חתמו על מכתב תמיכה במהפכה המשפטית.
בטורו החודש שפורסם ב"ידיעות אחרונות" כתב, בהתייחסותו לדרישות להקים ועדת חקירה ממלכתית: "ועדת חקירה לחקר 7 באוקטובר היא מיותרת לגמרי, בוודאי כזאת שבראשה שופט בדימוס, בסגנון ועדות אגרנט, כהן, לנדוי, שמגר ווינוגרד. את ההיבטים הצבאיים הטקטיים והתפעוליים גורמי המקצוע צריכים ללמוד, את ממלאי התפקידים אכן יש להחליף, אולם ועדת חקירה לא תקדם במאומה את הפעולות האלה, אולי רק תעכב אותן. המסקנות החשובות יותר, המדיניות וההיסטוריות - חלקן מובנות מאליהן ויתרתן יעובדו במשך עשרות שנים בידי הציבור הרחב וחוקרים מעמיקים ממגוון דיסציפלינות והנחות מוצא מנוגדות", טען.
בטור נוסף, על רקע דרישת היועמ"שית בהרב-מיארה למנות ועדת איתור לתפקיד נציב שירות המדינה - דרישה שנתניהו והממשלה דוחים ודורשים למנותו בעצמם - כתב פרופ' שפירא כי עמדתה של היועמ"שית "מסמנת הקצנה יוצאת דופן, בראייה ישראלית ובינלאומית כאחת, של מסירת עמדות הכוח במדינה לידי צמרת השירות הציבורי".
בטור נוסף שפרסם החודש התייחס גם לסוגיית עתידו הפוליטי של נתניהו, וכתב בין היתר: "המערכת הפוליטית תסתדר טוב יותר בלעדיו של נתניהו, אך האפשרות שהוא יעזוב אותה מרצונו לא עולה על דעתו של איש. גם האפשרות שהוא יעזוב במסגרת הסדר טיעון בתיק הפלילי לא נראית בינתיים בקלפים. בכל מקרה, הסדר כזה יהיה נורא מבחינה אחרת, שכן הוא ימסד כוח בלתי נסבל לגורמי התביעה, שבניגוד למקובל במרבית המדינות הדמוקרטיות לא זקוקות לאישור ציבורי או שיפוטי להגשת אישום כזה".
אהרן ברק, נזכיר, פרש בחודש שעבר מתפקידו כנציג הישראלי בהרכב השופטים בהאג ומסר כי נאלץ לעשות זאת מטעמים אישיים ומשפחתיים. "אני מודה על האמון שניתן בי", אמר אז ברק - שמינויו על ידי נתניהו בינואר השנה הפתיע אז רבים, בשל הכעס הרב כלפיו בימין בעקבות האקטיביזם השיפוטי שהוביל כנשיא העליון.
הקראת הצו האחרון שהוצא בהאג נגד המבצע ברפיח, במאי
(צילום: UN WEB TV)
ברק מונה לנציג הישראלי בהאג בשל תביעת דרום אפריקה שטוענת לרצח עם בעזה, ונטען כי הצליח להשפיע על השופטים האחרים בכך שמיתן את אופי הצווים השונים שהוצאו נגד ישראל. תחילה, נזכיר, נמנע בית המשפט בהאג מלהוציא צו להפסקת הלחימה ברצועה כפי שדרשו בדרום אפריקה, ובהמשך, בעקבות המבצע ברפיח, הוציא אמנם צו להפסקת הלחימה בעיר - אך עם תנאים שפורשו בישראל ככאלו שמאפשרים את המשך הפעולה.
פורסם לראשונה: 22:22, 01.07.24
