למרות ההודעות על הסכם קרוב מאי פעם על הגבול הימי, נשיא לבנון מישל עאון הודיע כי לארצו אין שום שותפות מול הצד הישראלי - וכי הממשלה הלבנונית תחליט אם לקבל את הצעת הפשרה של המתווך האמריקני עמוס הוכשטיין רק אחרי התייעצויות בצמרת המדינית.
סגן יו"ר הפלרמנט, אליאס אבו סעב, הוסיף כי לביירות ישנן הערות על טיוטות ההסכם, וכי התשובה לאמריקנים תועבר תוך 48-24 שעות. "האווירה חיובית מאוד, וגם הצד השני מודה שלבנון השיגה יותר", אמר אבו סעב שטען כי לא ישולמו פיצויים לישראל במסגרת ההסכם.
בתוך כך, שרת הפנים איילת שקד אמרה ליואב רבינוביץ' ודוריה למפל ב-ynet radio כי יש להעלות את ההסכם להצבעה בכנסת - אף ששר המשפטים גדעון סער הבהיר כי רק יציג אותו לעיון הח"כים. "הסכמים צריך לכבד ויש המשכיות שלטונית, נדון על זה בקבינט השבוע", אמרה שקד. "אני כן חושבת שהסכם כזה משמעותי שיש לו השלכות מדיניות, חברתיות וכלכליות צריך לבוא לכנסת. כנסת ישראל היא הריבון".
שקד הזכירה כי גם את הסכמי אברהם הציגה הממשלה הקודמת לחברי הכנסת אך סירבה לפרט על היתרונות והחסרונות של ההסכם החדש עם לבנון לפני הדיון בקבינט. "אפשר לעשות אותו יותר טוב, זה בטוח", אמרה שקד. "אני רוצה קודם לעשות דיון משמעותי ואז לדבר על ההשלכות".
קודם לכן מתח חבר הכנסת ניר ברקת (הליכוד) ביקורת קשה על הממשלה שנערכת לחתום על הסכם עם לבנון בעניין הגבול הימי - ואמר לאולפן ynet כי למרות הדיון המסתמן בקבינט אין לה את המנדט לקבל החלטה שכזו בתקופת בחירות. מנגד, שרת הכלכלה אורנה ברביבאי (הליכוד) התעקשה כי הממשלה פועלת בהתאם להנחיותה של היועמ"שית גלי בהרב-מיארה - ושר המשפטים גדעון סער הודיע שיניח את ההצעה לעיונם של חברי הכנסת - אך מבלי שיצביעו עליה.
"כשממשלת הימין הייתה בשלטון, עפרון לא היה ניתן להעביר מצד לצד", אמר ברקת. "המערכת המשפטית הבהירה שלממשלת מעבר אין מנדט אפילו להעביר עפרון, שלא לדבר על החלטות קרדינליות. והנה בא ראש ממשלת מעבר ופתאום הוא רוצה להעביר הסכם עם משמעויות מדיניות, כלכליות וביטחוניות מרחיקות לכת. הדבר הזה בלתי מתקבל על הדעת חודש לפני בחירות".
ברקת טען כי "נסראללה מבסוט מהעסקה הזאת, וזה צריך להרים דגל אדום", ואמר כי מזכ"ל חיזבאללה "מבין שזאת ממשלה לחיצה ואולי הוא יוכל לקבל תנאים טובים בהרבה מממשלה בראשות נתניהו". לדבריו, "הלחץ הזה נוצר בגלל שזאת ממשלה חלשה, זמנית, ולחיצה". כשנשאל מי יסכים לחתום על הסכמים עם ישראל כשראש האופוזיציה מאיים לבטל את הסיכום עם לבנון אחרי הבחירות השיב ברקת כי "ממשלה זמנית לא יכולה לקבל החלטות קרדינליות כאלה. נקודה. לכן הם צריכים לחכות".
ואם יעבירו את זה להחלטת הכנסת, זה יהיה בסדר?
"אם תהיה הסכמה רחבה בכנסת - זה דיון אחר", השיב ברקת. "אני לא רואה את זה קורה כיוון שתפיסות העולם שלנו בימין שונות לחלוטין מהתפיסה של השמאל. אנחנו נדאג לאינטרסים ולא כל כך ממהרים לעשות ויתורים. אני דורש מהיועצת המשפטית לממשלה ומיאיר לפיד לחזור בו מלחתום על ההסכם".
אתה לא סומך על ראש הממשלה לפיד ועל ראשי מערכת הביטחון לשעבר בכל הדרגים שמשבחים את ההסכמים.
"אני לא סומך עליו לחלוטין. יש לו אינטרסים פוליטיים לקראת הבחירות, זה לא סתם מונח פחות מחודש לפני הבחירות. זה לא נראה לך אבסורד הדבר הזה? הרי יש לזה אינטרס פוליטי, וצריך לנטרל אותו".
שרת הכלכלה אורנה ברביבאי השיבה לטענותיו של ברקת והתעקשה כי ראש הממשלה פועל בהתאם להנחיות היועצת המשפטית לממשלה. "מעבר להיותנו פוליטיקאים שרוצים להיבחר יש לנו אחריות", אמרה הבכירה מיש עתיד. "הייתי יו"ר ועדת חוץ וביטחון ולא עלה בדעתי לשקול שיקול פוליטי לפני שיקול המדינה, לצערי הרב נתניהו מנצל באופן ציני את המצב למרות שהוא יודע שההסכם הזה מחויב מציאות ושהוא טוב גם מבחינה ביטחונית וגם מבחינה כלכלית".
ח"כ ברקת טוען שבממשלת המעבר הקודמת לא נתנו להם להזיז עיפרון ממקום למקום.
"אנחנו מלווים בחוות דעת ובהתייחסות של היועצת המשפטית לממשלה, זה תפקידה", אמרה ברביבאי. "היא תנחה אותנו בדיוק מה צריך לעשות ואין לי ספק שמה שהיא תנחה זה מה שנעשה. יש פה ממשלה מכהנת. כשהיה צריך לצאת למבצע עלות השחר, לא מזמן, הייתה החלטה לעשות אותו בשביל המענה לתושבי הדרום. מישהו עשה אז שיקול פוליטי?"
אבל דין עלות השחר כדין הסכם כזה שהוא כבר עשור נמצא במחלוקת?
"תסתכלי על כל ההמלצות של כל מערכת הביטחון שתומכת בהסכם מתוך הבנה שיש לזה יתרון גם ביטחוני, גם כלכלי וגם כדי להסדיר את האינטרסים הישראלים באופן אופטימלי".
אבל מה יכול להיות בחודש הזה? נניח שתיבחרו שוב, למה לא לחכות כדי לתקף את זה בצורה יותר ברורה?
"התרגלנו לאורך שנים למנהיגות רופסת של נתניהו שמסתכל מהצד שהדברים יקרו. רואים את זה ביוקר המחיה ובדיור. הוא עמד בצד וחיכה. אני חושבת שיש פה מנהיגות אמיצה של לפיד שלוקח את זה קדימה מתוך האינטרס הישראלי. הקואליציה הזאת רואה את האינטרס הביטחוני קודם כל".
מנהיג אמיץ מביא את ההסכם שלו לכנסת.
"אבל אנחנו מגיעים לתוצאה הזאת אחרי עשר שנים של הזנחה ודיבורי סרק. הרי שטייניץ עצמו שהיה שר האנרגיה מכיר את הפרטים היטב. הוא כנראה חטף באבי אביו, אז הוא שינה את גרסתו".