במקביל לפגישתו של הנשיא ג'ו ביידן ביום שלישי עם נשיא המדינה יצחק הרצוג, הצביע בית הנבחרים בקונגרס האמריקני על החלטה שמביעה "תמיכה מוחלטת בישראל". זו קובעת כי "ישראל אינה מדינה גזענית או מדינת אפרטהייד". עצם הבאת החלטה כזו להצבעה עכשיו מוכיחה שדבריו המפורסמים של הנרי קיסינג'ר, שלפיהם ל"ישראל אין מדיניות חוץ, יש לה רק מדיניות פנים" - נכונים גם בפוליטיקה הפנים-אמריקנית.
בסוף השבוע שעבר אמרה אחת הנציגות הדמוקרטיות הבכירות בבית הנבחרים, פאמלה ג'ייאפל ממדינת וושינגטון, כי ישראל היא "מדינה גזענית": זו הייתה טעות פוליטית חמורה – אי אפשר להגיד דברים כאלה על ישראל בתוך הממסד בוושינגטון. תוך כמה שעות חטפה ג'ייפאל על הראש, גם ממרבית חברי מפלגתה ונאלצה לפרסם הבהרה.
הרפובליקנים השולטים בבית הנבחרים ראו פתח להשיג כמה נקודות פוליטיות, ומיהרו להעלות להצבעה את הודעת התמיכה חסרת התנאים בישראל. כמעט כל הדמוקרטים הצביעו בעד, כולל ג'ייאפל, אבל תשעה הצביעו נגד ואחת נמנעה, וזה המספר שצריך להתרכז בו ולהיות מוטרדים ממנו. הוא רק יגדל.
הימין בישראל הפך בעשור האחרון לגס רוח במיוחד בזלזול שלו כלפי ארה"ב - מדינה שבלעדיה ישראל, גם היום, לא יכולה לשרוד - אבל הוא צודק בגישתו הבסיסית: אין שום דבר שממשלה ישראלית תעשה ויגרום לארה"ב לשנות את היחס למדינת ישראל. לא באמת, לא מעבר להצהרות ברמת חריפות כזו אחרת. זה לא ישתנה כל עוד ג'ו ביידן נשיא, וזה בוודאי לא ישתנה תחת ממשל רפובליקני. אבל דור העתיד הליברלי, זה שיקבל את ההחלטות כבר בעוד 20 או 30 שנה, הוא אחר לגמרי.
הדור הזה כולל גם הרבה מאוד צעירים יהודים שמסתכלים על מדינת ישראל, זו ששולטת בכוח על עם אחר ונשלטת יותר ויותר בידי ימין דתי קיצוני, והם לא רוצים שום קשר לזה. כל סקר מקיף שנערך בשנים האחרונות בקרב יהודים ליברלים - הרוב המוחלט של יהודי ארה"ב - מביא איתו תוצאות חסרות תקדים באנטגוניזם כלפי ישראל תחת בנימין נתניהו.
ציפי שמילוביץ מתוך אלבום משפחתי "התומכים המושבעים ביותר של ישראל", אמרה ג'ייאפל ל"ניו יורק טיימס", "מרגישים שהם איבדו אמינות משום שמדיניות ממשלת נתניהו כל כך גזענית, והם רוצים להשתיק כל דיון על כל ביקורת". היא לא טועה. ההצבעה המהירה בבית הנבחרים מבהירה שבוושינגטון עצמה התמיכה המעשית בישראל בטוחה כרגע כמו תמיד, אבל בלי להתכוון היא גם מבהירה שהם מבינים כי מחוץ ל-2.5 הקילומטרים שבין הבית הלבן לגבעת הקפיטול, האדמה זזה באמת.
בדיוק בגלל זה הזמין ביידן את פרשן ה"ניו יורק טיימס", תום פרידמן, לחדר הסגלגל ממש לפני שנפגש עם הרצוג, כדי להעביר מסר ברור לגבי החשש הגדול שלו ממה שמתרחש בישראל. ביידן הוא לא ג'ייאפל, הוא לא אלכסנדריה אוקסיו-קורטז או ראשידה טאליב. ביידן הוא ציוני אמיתי שאוהב את ישראל יותר מכל נשיא אמריקני מודרני. הוא מתחיל להבין שמה שהיה זה לא מה שיהיה אחרי שיעזוב, ונשבר לו הלב.
- ציפי שמילוביץ היא עיתונאית "ידיעות אחרונות"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
