ראש המוסד דדי ברנע ימריא היום (שני) לקטאר לאחר שהקבינט המדיני-ביטחוני אישר הלילה את המנדט של צוות ניהול המשא ומתן - אבל בצוות חוששים שמשפחות החטופים ישגו באשליות שעסקה קרובה. ולא כך היא.
גורם מדיני שבקיא במגעים אמר כי "יציאת המשלחת לדוחא הבוקר רק מתניעה תהליך ארוך ומורכב. זו פעם ראשונה שהולך להיות משא ומתן פרטני על ההסכם וחייבים להבין שכל פסיק שמשתנה בו, כל מילת קישור, כל מילה וכל תוכן – ייקח הרבה מאוד זמן לנהל". בכל המקרה, ראש המוסד טרם המריא לדוחא, וצפוי להמריא בהמשך היום.
"יש חמאס חוץ שנמצא בקטאר וחמאס פנים שנמצא במנהרות, ולוקח בין 24 ל-36 שעות להעביר כל מסר", הוסיף הגורם. "המשא ומתן הוא לא מול חמאס חוץ, שלא אין כוח וגם לא יכולת החלטה, אלא רק מול סינוואר שנמצא במנהרות. זה מקשה מאוד על התהליך. זה לא משא ומתן שיתנהל על ידי המתווכות. צריך להוריד את הציפיות להגיע להסכם מהיר".
לדבריו, "בקבינט התקבל מנדט ברור ולא מעורפל. מה כן מותר לצוות המשא ומתן ומה לא. איפה אפשר להתגמש ואיפה לא. הקבינט אישר לצוות לנסוע גם עם מספרים. הצוות לא קיבל את כל מה שרצה, למשל סביב מספרי האסירים, והקבינט הגביל את זה והציב קווים אדומים ברורים".
גורמים שמעורים בנושא אמרו כי המנדט שהתקבל "בהחלט מאפשר להתחיל משא ומתן. אולי לא קיבלנו את כל מה שרצינו אבל יש בהחלט תנאים שניתן לקדם איתם משא ומתן במסגרת המנדט. לא התקבלו כל הבקשות של צוות המשא ומתן, אך התקבלו דברים שהם חשובים להתקדמות בתהליך. הקבינט נתן אור ירוק להתניע התהליך וזה מה שחשוב".
הוא ציין כי "יידרשו התגמשויות של שני הצדדים, אבל יש אפשרות להתחיל משא ומתן למרות שהמהלך קשה ומורכב. המהות שלו הוא 42 ימי הפוגה מול שחרור של 40 חטופים".
בישיבות ההכנה לקראת יציאתם, הציעו חברי המשלחת לנהל שיחות קרבה בין ישראל לחמאס בתיווך קטארי ומצרי, בדומה למשא ומתן שהתנהל בשעתו על עסקת שליט. כלומר, שמשלחת חמאס תשב במבנה אחד והמשלחת הישראלית במבנה אחר – והמתווכים ידלגו כדי לרדת לעומקם של פרטים ולסגור את הפערים הקיימים.
אחד מסלעי המחלוקת הוא דרישת חמאס לקבוע את זהותם של 150 אסירים כבדים שבהם רוצחים ששפוטים למאסרי עולם – שבעבורם חמאס ישחרר חמש חיילות. אחת האפשרויות שהועלו היא לאמץ את מודל שליט כך שלישראל יהיה וטו על השמות שיעלה חמאס. מחשש שזה יגרום למשיכת זמן, הרעיון הוא שבשיחות הקרבה יסכמו את השמות תוך כמה ימים ולא בהחלפת ניירות שתיקח שבועות – אם לא חודשים. ישראל עומדת על כך שהרוצחים הכבדים יגורשו לחו"ל ואילו החמאס מתעקש שיחזרו לביתם.
ויכוח משמעותי נוסף יהיה בסוגיית חזרת התושבים לצפון עזה. חמאס דורש חזרה מלאה וביטול של המסדרון בשליטת צה"ל המבתר את הרצועה. ישראל מתנגדת בתוקף, וטוענת שהמשמעות תהיה החזרת צפון הרצועה לשליטת חמאס. ישראל מוכנה לחזרה מדורגת של נשים וילדים שאינם בגיל לחימה.
בנוסף, ישראל מתנגדת בתוקף לדרישת חמאס לאפשר ערבות של רוסיה וטורקיה לעסקה. מבחינת ישראל מדובר ב"לא" מוחלט. נקודה בעייתית נוספת היא הסירוב של חמאס למסור רשימת שמות של חטופים חיים שישוחררו בפעימה ההומניטרית. חמאס דורש קודם כל הפוגה של שבוע, ורק אז יצליח לאסוף את השמות של החטופים המשוחררים. בישראל חוששים שמדובר בפתח לתרמית דומה לזו שהייתה בעסקת החטופים הראשונה שהתפוצצה בפעימה האחרונה – לאחר שחמאס טען ש"אין לו 10 נשים וילדים חיים" – טענה שישראל סברה שהיא שקרית.
כל חמשת שרי קבינט המלחמה, כולל יו"ר ש"ס אריה דרעי והשר לעניינים אסטרטגיים רון דרמר, מקורביו של נתניהו, סברו שצריך להתקדם למשא ומתן ישיר בקטאר. עם זאת ראש הממשלה בנימין נתניהו "גרר רגליים" מיום שישי עד יום שני.