עדותו של אמיר אוחנה בוועדת החקירה לאסון מירון
(צילום: דוברות ועדת החקירה)
שלב עדויות הדרג המדיני והפוליטי בוועדת החקירה לאסון מירון, שהחל לפני שבועיים, מגיע היום (שלישי) ומחר לשיא. היום העיד בפני הוועדה השר לביטחון הפנים לשעבר, אמיר אוחנה, שהיה שותף מרכזי בהחלטה שלא להגביל בהילולה את כמות הקהל. במהלך עדותו אמר אוחנה לשופטים, על רקע הטענות לשיקולים פוליטיים באישור ההילולה, כי "לצערי הרב, אתם יודעים מעט מאוד". הוא הוסיף כי "החשש האמיתי לפני האירוע היה הטריבונות, זה נראה מפחיד אבל כך זה מתקיים כל שנה".
ביום חמישי יעיד השר לשעבר אריה דרעי, שכיהן כשר הפנים באותה תקופה, ולפי עדויות מילא תפקיד משמעותי בהכנות להילולה ובלחצים שתתקיים ללא כל מגבלות.
אוחנה התייחס בתחילת עדותו לרקע שבו אושרה ההילולה: הגבלת ההתקהלות ששררה במשך תקופה ארוכה לאור מגבלות הקורונה, ההפגנות בבלפור, התפילות במסגד אל-אקצא בהשתתפות מאות אלפים ועוד. "ניסיתי להיות קשוב מאוד לציבור החרדי", אמר. "לפני ההילולה התכנסו כל ראשי הרשויות החרדיות איתי, שזה אירוע תקדימי, והביאו את רחשי לב הציבור. בעת ההיא התחלואה גוועה, והציגו בפניי נתונים שקשה להתווכח איתם. הם שאלו אותי איך מדי שישי מתכנסים עשרות אלפים בהר הבית, וגם על ההפגנות בבלפור. הם שאלו אותי איך יוכלו להגיד לציבור שלהם לא להגיע למירון".
בהמשך, תיאר כיצד דרעי ביקש בפניו שיצטרף לעמדתו לקיים את ההילולה ללא מגבלה. "הסכמתי", אמר אוחנה. "המשטרה לא יודעת אם כדאי לקיים אירוע עם מספר מוגבל של משתתפים, כי במצב כזה יכולות להיות המון בעיות. המשטרה לא יודעת לקיים אירוע בצורה בטוחה שבו היא צריכה לבחור מי יבוא ומי לא. ידעתי לומר שעם החיסונים, ירידה בתחלואה בכל המדדים, אין סיבה שההר לא יהיה כמו בכל שנה".
לדברי אוחנה, "בכל שנה הדוחק במירון הוא אתגר גדול למשטרה. לכן היא מתייחסת אליו בצורה רצינית ועמוקה. במשך יותר מחצי שנה היו עשרות ישיבות, והתרשמתי מעבודה מסודרת, רצינית ואחראית. יש באירוע כמעט 5,000 שוטרים והמון סדרנים שיודעים לתת מענה לצפיפות".
השופטת בדימוס דבורה ברלינר שעומדת בראש הוועדה ניסתה לרמוז לשיקולים פוליטיים בהחלטה, על בסיס העדויות הקודמות שניתנו בוועדה, ואוחנה הכחיש: "זה לא היה מאבק פוליטי. לא אהבתי שנקטו בטונים חריפים. בתוך החדר הייתה הסכמה ולא היה צורך לנסות לשכנע אותי". הוא הוסיף כי "היה בהלם" מכך שהישיבות לא מוקלטות, וביקש שכל מה שנאמר בהן יתועד. לדבריו, "יומיים קודם היו עשרות אלפים על הר הבית. איזו הצדקה יש לי לא לאפשר לעשרות אלפים לעלות להר?".
השופטת הקשתה על אוחנה ושאלה: "היה לך ברור שיגיעו מאות אלפים לאזור ההילולה? אמרת שסמכת על המשטרה שתדע לנהל את זה, היה לך ידע ספציפי שהם באמת מוכשרים לנהל מסה כזאת של קהל?".
אוחנה: "הניסיון המצטבר של אירועי עבר, בוודאי חזקה על המשטרה שמנהלת אירועים כאלה עשרות שנים. השוטרים עם הניסיון המצטבר הרב יודעים לעשות זאת".
השופטת: "התעניינת האם יש הכשרה לניהול מסה כזאת של אנשים?".
אוחנה: "היות שמי שנמצאים אצלי בישיבות האלה זה המפכ"ל ובכירים אחרים, צריך לשאול אותם, זו שאלה קצת… יש להם ניסיון של שנים".
השופטת שאלה את אוחנה האם הייתה ישיבה עם ראש הממשלה דאז בנוגע לאירוע במירון. "אני זוכר את הישיבה ואני הייתי באילת בכנס", השיב השר לביטחון פנים לשעבר, שהוסיף כי עיקר הדיון על קיום האירוע - נסב סביב הגבלות הקורונה.
טקס הזיכרון בהר מירון במלאת שנה לאסון
(צילום: מזמור הפקות )
"בסופו של דבר היו שני קצוות, אחד היה משרד הבריאות עם הגישה הכי מחמירה, ומהקצה השני היה את משרד האוצר שרצה לשחרר. אני לא זוכר שבישיבה הזו היו חילוקי דעות בעניין הר מירון. גישת המשטרה תמיד הייתה שחור או לבן. הנושא היחיד שעמד על הפרק היה נושא הקורונה. כל שנה מתמודדים עם נושא הצפיפות, זה לא היה מיוחד. מה שהיה מיוחד זה ההיבט האפידמיולוגי".
אוחנה גם העיד כי היה חשש גדול במשרד הבריאות ממצב שתהיה בהילולה פריקת כל עוול, ושבאתר עצמו אנשים יחשבו שהקורונה נגמרה. "הם רצו לקבל מספר משתתפים בגלל החשש התדמיתי. הייתה הבנה שהמגבלה היא לא אכיפה, אלא לשדר מסר שהקורונה לא נגמרה".
אוחנה הוסיף כי משרד הבריאות רצה מאוד להגיע לאיזשהו מספר משתתפים מוסכם בהילולה. "המשטרה אמרה ברחל בתך הקטנה שזה בסדר, אבל שהיא לא יודעת לאכוף את זה. המפכ"ל אמר שאפשר לדבר על 10,000, אבל אי אפשר לאכוף את זה".
השופטת: "היה ברור לכל הנוכחים שמספר האנשים שיפורסם זה לא מה שיהיה בפועל, אז למה לפרסם מספר כזה שאנחנו יודעים שזה לא יהיה נכון?".
אוחנה: "כדי שאנשים לא יבואו להר".
אוחנה העיד כי "החשש האמיתי, מה שבאמת הדאיג אותי ואת כל היתר זה הפרנצעס (טריבונות) שרוקדים עליהן כאיש אחד באותו קצב. אתה רואה את זה ואתה אומר ׳אוי ואבוי׳. זה נראה מפחיד אבל כך זה מתקיים כל שנה".
אוחנה: "עשינו הכל כדי שדבר כזה לא יקרה"
אחרי האסון ספג אוחנה ביקורת קשה, וזכורה במיוחד אמירתו שלפיה הוא אמנם אחראי - אך "אחריות אין משמעה אשמה", כלשונו. בעדותו היום התייחס אוחנה לאמירתו זו. "אירועים עם סיכון קורים בכל יום, בוודאי בכל שבוע. אסון שכזה לעולם לא קרה. נניח שהייתי משנה, והייתי אומר שצריכים להסיר את כל המחסומים מפה ומשם ואז היה קורה אסון. אז היה צריך לבוא אליי בטענות".
השר לביטחון פנים לשעבר סיפר גם על ביקורו בזירת האירוע במירון, שעות לפני האסון המזעזע. "הגעתי מוקדם יותר לאירוע עם המפכ"ל. שמענו סקירה מאוד יסודית על היערכות הכוחות ועל הפריסה בשטח. עוד לא הייתה צפיפות על ההר אך בשלבים המאוחרים יותר כן הייתה צפיפות".
הילולת הר מירון השנה
(צילום: משה מזרחי)
"ביקשתי לדעת מאיפה כולם מגיעים, לאחר מכן עלינו למעלה למרפסת ואז ראינו את הצפיפות והחום", הוסיף אוחנה. "אבל זה ככה בכל שנה, בוודאי שיהיה צפוף, זה אירוע של עשרות אלפים. הרגשתי יותר צפיפות. החשש האמיתי שהדאיג אותי ואת כל היתר היה כאמור מהטריבונות שרוקדים עליהן כאיש אחד. אבל כאמור, נאמר לי שזה ככה בכל שנה".
אוחנה שיתף בתחושות עם היוודע האסון: "הדיווחים הראשוניים שהגיעו ב-1:30 היו על הרוג אחד, אחר כך זה עלה ל-10, ל-15 ובבוקר זה התבהר לתמונה נוראה של 45 הרוגים".
השופטת: "האם בדיעבד אתה חושב שהיית יכול לעשות משהו אחר?"
אוחנה: "זה עולה אצלי הרבה ואני חושב, במלוא הכנות, באופן סביר אני חושב שגם אני, המפכ"ל ומפקד המחוז השקענו ועשינו הכל כדי שדבר כזה לא יקרה. לכן התשובה היא לא. אני אומר זאת בכאב רב".
אוחנה נשאל האם צריכה להיות מעורבות של השר לבדוק שכל תוכניות הבטיחות מתקיימות. "השר לא אמור להיות מפקד המשטרה", השיב אוחנה. "השר לא אמור לבדוק איפה כל אחד נמצא. השר צריך לראות שיש עבודת מטה מסודרת, שמקדישים את כל המשאבים הדרושים בדרך זו או אחרת".
השופטת: "לך כשר לביטחון פנים יש אחריות על ביטחון הפנים ואם אתה לא נדרש לזה , זה מחדל".
אוחנה: "בכל הדיונים הנושא האפידמיולוגי היה המרכזי, אבל גם נושא הצפיפות עלה. ידענו שהיה סיכון והוא אמיתי. המשטרה הציגה תוכנית שבה הוצג פתרון לבעיה. הסיבה היחידה שקיימנו את הדיונים האלה הייתה הקורונה. בשנה כתיקונה אני מניח שהשר לביטחון הפנים מקיים דיון עם שר הדתות".
"אף אחד לא העלה את האפשרות שהאירוע לא יתקיים", אמר אוחנה. "כאשר אני מסתכל על היכולת לקבל החלטה, יש בה גם סיכונים. בשעת השיא שאני ראיתי זה אכן היה מפחיד, זה ענה על הציפיות והדאגות שעלו תמיד לגבי מירון. אנשים אמרו לי שזה ככה בכל שנה. החשש שאלפי אנשים ימחצו היה גדול, אבל זה היה מאושר על ידי כל הגורמים".
השר לשעבר התייחס לשאלה מהי האחריות שלו על האירוע והשיב: "האחריות להיות מסוגל לענות לציבור על שאלות כמו איך המשטרה נערכה לאירוע, מה היא עשתה, איך מונעים מאירועים כאלה לקרות בשנים הבאות. זה כמו מפקד שאיבד חיילים. בוודאי שהוא חש אחריות, יש לו קושי גדול והוא יעשה הכל כדי שזה לא יקרה שוב בעתיד. אחריות ואשמה אלו מושגים שונים".
-האם אתה מרגיש אשם במובן הפסיכולוגי, הציבורי, הנפשי?
"שאלתי את עצמי - האם יכולתי באופן סביר לקבל החלטה אחרת? ללכת לכיוון אחר? התשובה שלי היא לא. אני חש כובד גדול מאוד, הלב כבד. אני לא חש שהייתי צריך לפעול אחרת".
בועז סטורסקובסקי, אביו של אלחנן סטורסקובסקי שנספה באסון מירון, הטיח ביקורת קשה באוחנה בעקבות עדותו. "משמיעת עדותו בעיניים דומעות ולב דואב נראה בהתחלה כי הגיע מוכן עם תשובות מראש ואג'נדה ברורה של כסת"ח, אך בהמשך התגלתה האמת המרה, והשר לשעבר עשה בדיחה מעצמו, מהוועדה ומהנספים באסון, בכך שלא היה בקיא בפרטי ההכנות לאירוע, עשה גוגל תוך כדי הדיון ונעזר בשירותי יועציו שגם הם גילו בורות בכל מה שהיה קשור בישיבות ההכנה והבטיחות שקדמו לאסון".
לדבריו, "אמיר אוחנה הוא בד"כ פוליטיקאי רהוט שמציג ביטחון עצמי ויודע להתראיין, אך בעדותו בוועדה נחשף השקר ומגדל הקלפים קרס כאשר בנוסף להיותו אחד מהאחראים הראשיים לאסון, הוא גם אחד האשמים העיקריים ועל כך צריך להיות מוגש נגדו כתב אישום על הריגתם ברשלנות של 45 נספי מירון ופציעתם של מעל ל-150 חפים מפשע שבאו לחגוג בל"ג בעומר תחת אחריותו הבלעדית של אוחנה".
עדים קודמים העידו על התערבויות של פוליטיקאים, עיקר האש - לכיוון דרעי
לפי עדויות קודמות, בהחלטת השרים היו מעורבים שיקולים פוליטיים: בעוד עמדת הגורמים המקצועיים הייתה להגביל קהל בהילולה, הדרג המדיני הפעיל לחץ על המשטרה כדי לאשר מתווה לא-בטיחותי, ולמעשה "הנחית" עליה קיום הילולה מסוכנת, שבסופה נספו 45 בני אדם. עם זאת, עיקר הביקורת האישית של העדים הופנתה נגד דרעי - ולא נגד אוחנה.
כך למשל, ראש לשכת מפקד המחוז הצפוני במשטרה, רפ"ק לירז אמנו, העידה על מעורבות השר דרעי בתכנון ההילולה, ועל לחצים פסולים שהופעלו בעניין מכיוונו. אמנו סיפרה שאנשי יו"ר ש"ס דחקו בה שוב ושוב לכנס בהקדם את הקצינים הבכירים לדיון פנימי, שבו יגובש מתווה לקיום האירוע, כביכול בתור הוראה בשם אוחנה ובשם ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו.
עדים רבים נוספים שהתייצבו בפני הוועדה סיפרו לחבריה על התערבויות מצד הפוליטיקאים בנעשה במירון, ובפרט בהילולה השנתית בל"ג בעומר. כך למשל העיד גם האדריכל ערן מבל, מי שאחראי על תוכנית המתאר למתחם קבר הרשב"י שהוכנה ב-2012, וכללה, בין היתר, פיתוח תשתיות והרס מבנים לא חוקיים. "בתקופה שאנחנו עבדנו הייתה אווירה שלכל מי שמתנגד לפיתוח יש גיבוי פוליטי. כל הזמן נאמר לי 'כמו שביטלנו את התוכנית הקודמת אצל אלי ישי, נבטל את התוכנית שלך אצל אריה דרעי'. כלומר, הקשר בין שרי הפנים למה שקורה שם, לאנשים הכוחניים במתחם הזה, הוא נוכח כל הזמן".
אחרי האסון ספג אוחנה ביקורת קשה, וזכורה במיוחד אמירתו שלפיה הוא אמנם אחראי - אך "אחריות אין משמעה אשמה", כלשונו.
