פרופ' ערן סגל, מרכיב מודל חיזוי הקורונה של מכון ויצמן, מעריך כי אחרי שלוש שנים יוכלו אזרחי ישראל לחגוג את פורים על כל המשתמע מכך. "זה לא שלא יהיו פה מאומתים בכלל, תהיה עוד תחלואה מסוימת, אבל היא לא תהיה דומה למה שראינו בשיא הגל וגם לא דומה למה שרואים היום", אמר הבוקר (יום ג') פרופ' סגל בריאיון לאולפן ynet.
חגיגות פורים ב-2020 התבטלו בזו אחר זו על רקע התפשטות מגפת הקורונה. גם בשנה שעברה נאלצו רבים ממארגני מסיבות החג לבטל אותן, ובמקביל הממשלה אף הכריזה על עוצר לילי כדי למנוע כמה שניתן התקהלויות. על רקע דעיכת הגל החמישי, נדמה כי בפורים 2022 אפשר יהיה לחגוג בשלווה ובנחת.
לדברי פרופ' סגל, "אנחנו כבר נמצאים יותר משלושה שבועות אחרי שהייתה דעיכה במגמה של התחלואה מבחינת המאומתים, כ-10 ימים אחריה התחילה המגמה של הירידה בתחלואה הקשה, והיינו נדמה לי בשיא מבחינת התחלואה הקשה בבתי החולים ביום ראשון לפני תשעה ימים עם 1,260 חולים קשה בבתי החולים, ועכשיו אנחנו בסביבות האלף. כלומר, כבר רואים ירידה של 20%.
"במספר החולים קשה החדשים רואים ירידה אפילו כבר יותר גדולה של 30%-35% וזה צופה שנמשיך לראות את המגמה הזאת של הירידה בתחלואה הקשה, גם מבחינת הירידה במספרי המאומתים אנחנו רואים ירידה בקצב דומה לקצב שראינו את העלייה. כלומר, אנחנו זוכרים עלייה מאוד מהירה בגל הזה וכרגע רואים ירידה שהיא בקצב דומה כלומר בקצב מאוד מהיר".
- אפשר לסמן את המועד שבו נוכל לומר שזה מאחורינו?
"אני חושב שאת הגל הזה לא נראה מתרומם יותר, נמשיך לראות אותו דועך. כל יום שעובר ויש פחות מאומתים אנחנו פחות בסכנה כמובן להידבק, והמגמה הזאת תלך ותימשך בקצב גבוה. אני מאוד מקווה שזה יקרה גם בבתי החולים ובעוד כמה שבועות עד שנראה את העומסים יורדים וגם שם נחזור למספרים מאוד נמוכים".
- צפיתם את ה"זנב" הארוך הזה? היינו רגילים להתנהלות אחרת של הווירוס ואז הגיע האומיקרון.
"ה'זנב' תלוי איך אתה מגדיר אותו, הוא ארוך, אף אחד לא חשב שנגיע פה לאפס נדבקים. אבל גם לא צריך להגיע לאפס נדבקים כשבסוף אנחנו יודעים שאנשים מוגנים ושתחלואה קשה, בייחוד של מחוסנים, היא נמוכה. צפינו כי ראינו את זה במדינות אחרות בעולם, שהדעיכה כמו העלייה תהיה מהירה. בינתיים היא מהירה, אני מקווה שהיא תימשך ובקצב הזה נרד לאלפים בודדים של מאומתים בשבועות הקרובים, אלא אם כן יהיו הפתעות שאני מקווה שלא יהיו".
למרות האופטימיות בכל מה שקשור לירידה בנתוני התחלואה, מתחילת השנה נפטרו בישראל מאות חיוביים לקורונה. במקביל, בבתי החולים מדווחים הצוותים על עומסים כבדים. "אין ספק שהמספרים הם גבוהים, אנחנו כבר עם למעלה מאלף נפטרים בגל הזה", אמר פרופ' סגל. "בגל הדלתא, שגם בו המשק נשאר פתוח, היו יותר נפטרים. זאת כמובן כמות מאוד גדולה, זה מחיר מאוד כבד בנפש.
"אנחנו רואים את זה בהרבה מדינות בעולם, ישראל לא חריגה במובן הזה. כשאנחנו מנתחים את התמותה בעולם, ישראל ממוקמת באזור המקום ה-47 מתוך 130 מדינות עם מעל לשלושה מיליון תושבים. אנחנו רואים כאן את מה שרואים במדינות אחרות, שיש מגפה שלצערנו גובה הרבה מאוד קורבנות בנפש. אני חושב שהשאלה שצריכה להישאל היא האם התנהלות אחרת הייתה מובילה לתוצאה שונה".
- מה דעתך על הביקורת כלפי התנהלות הממשלה?
"אני לא חושב שפעלנו גרוע. בצורך אתה מנסה לאזן בין הרבה מאוד דברים. מצד אחד אתה רוצה להשאיר את המשק פתוח, אבל מהצד השני צריך לשאול איזה פעולות יכולנו לעשות. אנחנו מדברים על וריאנט שבמקרה הזה מקדם ההדבקה שלו היה 2 ויותר, שבחשבון פשוט זה אומר שעל מנת להגיע לעצירה של הגל אתה צריך להקטין ב-50% את המגעים.
"הסגר השני, שהיה מאוד הדוק ולא היו אז חיסונים, הקטין את המגעים ב-30% עד 40%. כמובן שלא דיברו עכשיו על סגר, אבל גם אם היית הולך לסגר - אחת השאלות זה האם באמת הציבור היה איתן ומקשיב, והאם הוא היה מיישם ובמה זה היה משנה את התמונה. בהולנד עשו סגר בגל האומיקרון, וברגע שפתחו אותו הגיעו למספרי מאומתים דומים לישראל".