חרף המחאות, ההפגנות, הלחץ הבינלאומי וההתנגדות של בכירי המערכות הכלכליות, הביטחוניות והמשפטיות – עד הלילה (בין ראשון לשני) נמשכה חקיקת המהפכה המשפטית לפי תוכנית נתניהו-לוין, וניכר שהאג'נדה של ראש הממשלה הייתה למשוך כל פעם עוד קצת זמן כדי להעביר אותה צעד אחר צעד.
הנה דוגמה: הממשלה שילמה לאחרונה דמי שתיקה לעובדי המגזר הציבורי באמצעות הסכם שמעלה את שכרם ב-11% בשנים הקרובות (בתוספת מענק חד-פעמי). שר האוצר בצלאל סמוטריץ', מן הסתם בתיאום עם בנימין נתניהו, רצה למנוע מההסתדרות – על מאות אלפי העובדים המאוגדים אצלה - מלהצטרף למחאה. הבוקר, כך נראה, זה כבר ייראה אחרת.
וזו כאמור רק דוגמה. הצלחתו של ראש הממשלה ביישום המהפכה המשפטית תלויה ביכולתו לצלוח משבר אחרי משבר ולנטרל כל מוקש בתורו. פעם זו השקטת הגזרה של ההסתדרות, פעם זו העברת חוק הנבצרות כדי לעקוף את היועמ"שית, ופעם זו אקרובטיקה פוליטית שבעזרתה הוא משכנע עוד איש ליכוד להפסיק לאיים בהצבעה נגד החקיקה.
אולם במובן מסוים, האירוע של השבועות האחרונים מזכיר, להבדיל וכו', את נשיא מצרים לשעבר מוחמד מורסי, שהוציא במהלך כהונתו הקצרה צווים המעניקים לו סמכויות נרחבות, כולל כאלו הפוגעות בעצמאות מערכת המשפט. המהלך הזה גרר אז ביקורת חריפה מצד הציבור במצרים, מערכת המשפט שלה ובכירי הצבא, והביקורת הזאת התפתחה עד מהרה להפגנות סוערות בקהיר. מורסי טען אז להגנתו שהוא פועל להגן על הישגי מהפכת 2011, בדיוק כמו שנתניהו טוען שהוא מגן על תוצאות הבחירות בנובמבר 2022 שהביאו אותו לשלטון. אבל בסופו של דבר הממסד הביטחוני ניצח ובמצרים התבצעה הפיכה צבאית בהנהגתו של עבד אל פתאח א-סיסי, שמכהן כנשיא בעשור שחלף מאז ועד היום.
אין כאן חלילה ניסיון להשוואה מדויקת בין שני המקרים או בין שני האישים. שנות אור מבדילות בין שתי המדינות ובין התפיסה והמסורת הדמוקרטיות של שתיהן. ועדיין, גם בישראל אנחנו עדים מדי יום לעוד ועוד עצומות והצהרות של גנרלים במילואים וקצינים אחרים, טייסים, אנשי מודיעין, חי"ר וים, המכריזים שיסרבו לשרת בגלל המהפכה המשפטית. קולות דומים רבים נשמעים גם מבכירים לשעבר במשטרה, מהמוסד ושב"כ.
אז לא, בישראל לא תתקיים "הפיכה צבאית" במובן הקלאסי של המונח, עם טנקים העולים על הפרלמנט וגנרל הממנה עצמו לנהל את המדינה, אבל קשה להתכחש למה שעומד מאחורי אירועי הימים האחרונים: הדומיננטיות של הממסדים הביטחוניים בישראל גוברת על אלה האזרחיים והציבוריים. לכן לא מפתיע שהקואליציה הצליחה להתמודד עם ההפגנות והאזהרות של מערכות הכלכלה והמשפט, אבל איומים של אנשים במדים הכריעו את שר הביטחון והכניסו אותה ואת המדינה לסחרור.
ד"ר עקאב זידאןל"הפיכה הצבאית נוסח ישראל" יש מטרות מוצהרות ברורות: שמירה על ביטחון המדינה, הגנה על עצמאות בית המשפט ומניעת הידרדרות למלחמת אחים. לכן היא גם זוכה לתמיכה של רבים מהאזרחים, החוששים משלטון שגורר את המדינה לתהום מדיני, קריסה כלכלית ופגיעה ביטחונית. ולא רק אזרחים תומכים בכך: לדמויות הביטחוניות הבכירות - בצה"ל, בשב"כ, במשטרה ובמוסד, המשרתים כרגע או במילואים - יש מערכת קשרים ענפה בדרגים שונים גם במוסדות האזרחיים, מהרשויות המקומיות ועד דרגי ממשל.
בין אם אתם תומכי המהפכה המשפטית ובין אם לאו, הצלחה של הממסד הביטחוני בכיפוף הממשלה המכהנת תהיה חדשות לא טובות למדינת ישראל. זו כאמור לא תיראה כמו הפיכה צבאית בסגנון העולם השלישי, אבל המהות לא תהיה רחוקה. נקווה שיתעורר מי שצריך להתעורר.
- ד"ר עקאב זידאן הוא חוקר מדעי המדינה והממשל המקומי. מנהל האגף לניהול ההון האנושי במועצת דאלית אל כרמל
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
