במהלך שעשוי להגביר משמעותית את המתיחות בינה לבין האיחוד האירופי, רוסיה הודיעה היום (שלישי) לפולין ולבולגריה כי תעצור את הספקת הגז הטבעי שלה אליהן. הראשונה להודיע על המהלך הרוסי הייתה פולין, שהצהירה כי למרות התלות הגדולה שלה בגז הזה – היא ערוכה לקטיעה מיידית של הספקת כל מוצרי האנרגיה הרוסיים. לצד זאת, שרת האקלים הפולנייה אנה מוסקבה אמרה כי מדובר בהפרה של החוזה מול ארצה – וכי בכוונת ורשה לעתור לבתי המשפט נגד המהלך. שעה קלה לאחר מכן הודיעה גם בולגריה כי נודע לה מחברת "גזפרום" הרוסית שממחר תיעצר הספקת הגז אליה.
גם חברת האנרגיה הממשלתית של פולין, PGNiG, מסרה הערב (שלישי) כי חברת גזפרום הודיעה לה שממחר בבוקר תיעצר הספקת הגז דרך צינור "ימאל", ולטענתה מדובר כאמור בהפרה של החוזה. יצוין כי לפי דיווחיים בתקשורת הפולנית, זרם הגז נעצר כבר היום. בעקבות הדיווחים על קטיעת זרם הגז, כך לפי רשת "בלומברג" האמריקנית, זינקו מחירי הגז הטבעי באירופה ב-17%.
פולין, שחוששת מהאפשרות שבעתיד היא עלולה ליפול קורבן לתוקפנות מצד רוסיה, מובילה קו תקיף ביותר באיחוד האירופי בכל הנוגע לתגובה הנדרשת מצדו לפלישה שלה לאוקראינה. בין היתר, הבטיחה פולין לאסור לחלוטין ייבוא של פחם רוסי כבר החודש, בניגוד לאיחוד האירופי שמתכנן להוציא לפועל מהלך דומה רק באוגוסט הקרוב, אולם הממשלה בוורשה מתקשה לפי שעה למצוא חלופות מהירות ומספקות לגז ולנפט מרוסיה, ומהם היא מתכוונת להיפטר רק עד סוף השנה. פולין מקבלת 46% מהגז שלה מרוסיה, ו-64% מהנפט שלה.
כמו שאר מדינות האיחוד האירופי, גם פולין ובולגריה מסרבות כעת לדרישה החדשה שהציבה מוסקבה, בתגובה לסנקציות האדירות שהטיל עליה המערב, ולפיה על מדינות "לא ידידותיות" לשלם על מוצרי האנרגיה שלה ברובל, ולא בדולר. גורמים בממשלה בוורשה אמרו שהסירוב לתשלום ברובל הוא הסיבה לקטיעת זרם הגז. בבולגריה טענו הערב כי הדרישה לשלם ברובל הינה הפרה של החוזה בינה לבין גזפרום.
7 צפייה בגלריה
ראש ממשלת פולין מטאוש מורבייצקי. ורשה חוששת שהיא הבאה בתור בכוונת של פוטין - ומובילה נגדו קו תקיף ביותר
(צילום: EPA)
הממשלה בפולין טענה כאמור שהיא ערוכה כבר עתה לאפשרות של קטיעת זרם הגז, ולדבריה המאגרים שלה מלאים עד 76% מכלל יכולת הקיבולת שלהם, כך שהיא לא תידרש לקצץ בהספקה ללקוחות השונים בתוך המדינה. גורמים בוורשה הוסיפו כי הם יכולים לקבל גז ממקורות חלופיים, בהם מגרמניה, ליטא, צ'כיה וסלובקיה. בנוסף, צינור גז חדש מנורבגיה צפוי להיפתח באוקטובר הקרוב, וחברת הגז הפולנית יכולה גם לייבא גז דרך הים, במכליות שבהן הוא משונע בצורה נוזלית ודחוסה, מנמל שוינואוישצ'ה בים הבלטי.
רוסיה עצמה לא התייחסה לקטיעת הגז לפולין ולבולגריה, אולם איום חריף נשמע ממנה אל עבר מדינה אירופית אחרת: בריטניה. משרד החוץ במוסקבה תקף בחריפות הצהרות של גורמים בלונדון, שלטענתו מעידות על ניסיון מצדם לעודד את אוקראינה לתקוף יעדים בתוך רוסיה – והזהיר כי הדבר יביא באופן מיידי ל"תגובה הולמת". משרד החוץ הרוסי ציטט בדבריו ריאיון שהעניק השר הבריטי לענייני כוחות מזוינים ג'יימס האפי, שאמר ל-BBC כי הוא סבור שמתקפות אוקראיניות בעומק רוסיה נגד קווי אספקה או נגד יעדים לוגיסטיים של הצבא הרוסי הינן לגיטימיות לחלוטין.
מוסקבה מביעה בימים האוחרונים עמדות תקיפות יותר ויותר בכל הנוגע לסיוע הצבאי הנרחב של המערב לאוקראינה, שהנשק המתקדם שקיבלה במסגרתו סייע לכוחותיה להביס את הצבא הרוסי בקרבות באזור קייב ובצפון המדינה. כעת המערב מבטיח לה נשק מתקדם וכבד יותר – כמו תותחי ארטילריה וטנקים – על מנת להביס את הכוחות הרוסיים שפתחו במתקפה נרחבת במזרח אוקראינה, שמטרתה להרחיב את אזורי השליטה של הבדלנים הפרו-רוסים בחבל דונבאס.
על רקע הזעם של מוסקבה מהנשק מהמערב, הזהיר שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב מאפשרות של "מלחמת עולם שלישית" ומ"עימות גרעיני". לברוב אמר אמש שהמשמעות של העברת כלי הנשק של חברות נאט"ו לאוקראינה היא שהברית הצבאית מנהלת "מלחמת פרוקסי" נגד רוסיה ו"שופכת שמן למדורה". לדבריו, לרוסיה "יש תחושה שהמערב רוצה שאוקראינה תמשיך להילחם". הוא הוסיף כי אף שהמערב מאמין שבסופו של דבר המלחמה "תתיש" את הצבא הרוסי ואת התעשייה הביטחונית של מוסקבה, זו היא לא יותר מ"אשליה".
את ההצהרה ניפק לברוב לקראת הפסגה הביטחונית שנערכה היום בהובלת ארה"ב בגרמניה, ובה השתפו נציגים מיותר מ-40 מדינות – גם מישראל – ובה דנו בהמשך הסיוע הצבאי לאוקראינה. בתום הפסגה, שנערכה בבסיס חיל האוויר רמשטיין בגרמניה שמשמש את הצבא האמריקני, הודה שר ההגנה האמריקני לויד אוסטין למדינות ששלחו נשק לממשלה בקייב, ואמר כי הנשק הזה מחולל "שינוי ענקי" בשדה הקרב.
אוסטין הודה גם באופן מיוחד לגרמניה, שהצהירה היום על כוונתה לשלוח לאוקראינה 50 מערכות משוריינות נגד מטוסים מסוג "גפארד" ("צ'יטה"). מדובר ברכבים משוריינים שמצוידים בנשק נגד מערכות אוויריות, ומכונים גם "טנקים נגד מטוסים". מדובר בפעם הראשונה שבה גרמניה מצהירה כי תשלח לאוקראינה נשק כבד, וממשלתו של הקנצלר אולף שולף עשתה זאת רק לאחר שספגה ביקורת על זהירות היתר שהיא מגלה לאורך המלחמה בכל הנוגע לתגובה שלה לפלישה הרוסית – כשתחילה היא גם סירבה לשלוח לאוקראינה נשק הגנתי. לדברי אוסטין, הסיוע הגרמני החדש משמעותי למדי: "המערכות הללו יספקו לאוקראינה יכולת אמיתית", אמר.
7 צפייה בגלריה
אוסטין בפסגת הסיוע הצבאי לאוקראינה,שנערכה בגרמניה. "שינוי מהותי בשדה הקרב"
(צילום: AFP)
אתמול ביקר אוסטין יחד עם מזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן בקייב, והשניים הבטיחו להעביר לאוקראינה עוד סיוע צבאי, בשווי 713 מיליון דולר, שיכלול נשק מתקדם. פירוש הדבר הוא שהסיוע הצבאי האמריקני לאוקראינה מאז תחילת המלחמה הגיע כבר לכ-3.7 מיליארד דולר. אוסטין אמר כי אוקראינה מסוגלת לנצח במלחמה הזו – אם יעמוד לרשותה הציוד הדרוש. "דפוס המחשבה של זלנסקי הוא 'אנחנו רוצים לנצח', ודפוס המחשבה שלנו הוא 'אנחנו רוצים לעזור להם לנצח'", אמר.
בינתיים, הלחימה בשטח נמשכת: חברת הרכבות הלאומית של אוקראינה דיווחה אחר הצהריים כי הצבא הרוסי תקף בטילים גשר אסטרטגי שמחבר את אזור אודסה בדרום-מערב אוקראינה לרומניה השכנה. המתקפה הזו מגיעה אחרי שביום שבת שיגרה רוסיה טילים לאודסה עצמה, נגד יעדים שלטענתה קשורים לנשק שזורם מהמערב, כשלפי הרשויות האוקראיניות בתקיפה נהרגו גם כמה אזרחים – בהם תינוקת בת שלושה חודשים. גם אתמול שיגרה רוסיה טילים לעבר מסילות רכבת שונות ברחבי אוקראינה, כשלדבריה גם אלו שימשו להעברת הנשק שמגיע מהמערב.
במקביל, נשיא רוסיה ולדימיר פוטין נועד היום עם מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש בקרמלין, והתייחס למתרחש בעיר האסטרטגית מריופול בדרום-מזרח אוקראינה – עיר שלטענת מוסקבה כבר נכבשה לחלוטין, מלבד כיס ההתנגדות האחרון שם במפעל המתכות הענקי "אזובסטל" – שבו מתבצרים אחרוני הלוחמים האוקראינים. פוטין טען כי המצב בעיר, שלפי אוקראינה יותר מ-20,000 אזרחים נהרגו בה בהפגזות ובהפצצות הבלתי פוסקות שקדמו לכיבוש רוב שטחיה, הוא "טרגי".
בניגוד לטענות קייב ולפיהן המתקפה נגד המתבצרים ב"אזובסטל" נמשכת, פוטין שב וטען כי כפי שכבר הורה בשבוע שעבר – המתקפה נגד המתבצרים שם חדלה. "אין שום פעילויות צבאיות במריופול", טען. במפגש עם גוטרש, ששודר בחלקו בטלוויזיה הרוסית ונערך בשולחן הארוך המפורסם של פוטין, הוא גם הכחיש את טענות אוקראינה שמוסקבה מונעת פינוי אזרחים ממריופול: "אתה מדבר על המסדרונות ההומניטריים הרוסיים, שהם לא עובדים. לא, הם שיקרו לך. הם עובדים עם המערכת שלנו". לטענת פוטין, 100,000 התושבים שנותרו במריופול "חופשיים ללכת לכל מקום", ולדבריו חלקם בחרו להתפנות לרוסיה וחלקם לאוקראינה. לטענת הממשלה בקייב, יצוין, מאות אלפי אזרחים בשטחים שנכבשו פונו בכפייה לתוך רוסיה.
הנשיא הרוסי התייחס גם למשא ומתן מול קייב, שנמצא במבוי סתום כבר שבועות ארוכים, וטען בפני מזכ"ל האו"ם כי הוא עדיין נמשך, בשיחות וידאו. פוטין הביע תקווה שניתן יהיה להגיע בשיחות ל"תוצאה טובה מסוימת", אך הצהיר כי לא יסכים לחתום על הסכם שבמסגרתו יינתנו לקייב ערבויות ביטחוניות, מבלי ששאלת השליטה בשטחי חבל דונבאס וחצי האי קרים, שנכבש על ידי רוסיה כבר ב-2014, תיפתר.
פורסם לראשונה: 20:59, 26.04.22
