לפני כחודש וחצי פנו קבוצת מחאת המילואימניקים "אחים לנשק", יחד עם הורים לבנים ובנות העתידים להתגייס, במכתב התראה לפני עתירה בנושא אי-אכיפת חוק הגיוס. ברקע דרישות החרדים לקדם חוק לפטור מגיוס, יתייצבו מחר (רביעי) שתי הקבוצות בבית המשפט העליון בירושלים על מנת להגיש עתירה למתן צווים לממשלה בנוגע להחלטתה לא לאכוף גיוס חרדים בעקבות פקיעת חוק שירות הביטחון - זה שאפשר עד כה לתלמידי ישיבות להימנע מגיוס.
העותרים הדגישו שלאחר פקיעת החוק וההחלטה לא לגייס חרדים לצבא, נשלל הבסיס המוסרי והערכי של מדינת ישראל כמדינת חוק ששוררת בה ערבות הדדית, ועל כן נדרש מבג"ץ להתערב ולהשיב את החוק על כנו. העתירה, שאורגנה על ידי מחאת המילואימניקים אחים לנשק, והוכנה על ידי עורכי הדין טומי מנור, עמית מור וטל גנדלמן ממשרד נשיץ-ברנדס-אמיר, תתקיים במעמד סימבולי עם עשרות אנשי מילואים והורים למועמדים לשירות ביטחון (מלש"בים).
ממחאת המילואימניקים אחים לנשק נמסר: "ממשלת ישראל בחרה במודע לפעול באופן לא חוקי, לא חוקתי ולא שוויוני, בגלל אינטרסים של קומץ מנהיגים. בטחון ישראל תלוי בצבא העם, וכדי לקיים את צבא העם כולם חייבים לחלוק בנטל. אנו דורשים חוזה חדש עם אחינו החרדים כי דמם אינו סמוק משלנו. מדינת ישראל היא מדינת חוק דמוקרטית ואנחנו קוראים לבג"ץ להתערב בהסדר ההזוי שהממשלה המציאה לעצמה ולהזכיר שבמדינת ישראל שורר שלטון חוק".
במכתב ששלחו לשר הביטחון ולרמטכ"ל לפני כחודש וחצי הם כתבו: "הותרת מצב המאפשר את דחיית גיוסם של תלמידי ישיבות חרף העובדה שחל עליהם חוק שירות ביטחון ככל מלש"ב אחר, לאחר שבית המשפט העליון פסק כי ההסדר שתוקפו החוקי כבר פקע, שאפשר את דחיית הגיוס כאמור לתלמידי ישיבות - הינו בלתי חוקי".
עוד נכתב: "החלטת הממשלה בלתי חוקית גם לנוכח העובדה שהיא מאפשרת בפועל פטור גורף מגיוס באמצעות מנגנון שכל כולו הסדרה ממשלתית, בעוד שמדובר בנושא ליבה, המחייב קביעת "הסדר ראשוני" , קרי עיגונו בחקיקה ראשית".
ראש הממשלה בנימין נתניהו ביקש שלשום את רשות ראשי המפלגות החרדיות לרכך את המתווה, אך נתקל בסירוב. תשובתם הייתה חדה וברורה: חוק הפטור מגיוס יעבור בדיוק כפי המופיע בהסכם הקואליציוני, כולל פסקת התגברות - וזה יהיה הדבר הראשון שהכנסת תקדם לאחר חזרתה מפגרת הקיץ, בעוד חודשיים ויום בדיוק. ל-ynet נודע כי בדיונים בנושא שקיים ראש הממשלה עלה חשש מתסריט חמור שבמסגרתו ההכרזה "לא נגיע למילואים" תתרחב להצהרה "לא שולחים את הילדים לצבא".
עד שנת 2015, שבה נחקק חוק הגיוס האחרון, קיבלו ממשלות ישראל, כולל הימניות והחרדיות ביותר, את עיקרון השוויון בנטל, והוא בא לידי ביטוי במתווים השונים להסדרת מעמד תלמידי הישיבות. בכולם נקבעו יעדים שנתיים עולים לגיוס חרדים, כשהמטרה היא לשכנע את בית המשפט שיש התקדמות, גם אם איטית, בדרך לשוויון. אלא שבג"ץ, כמו בניסיונות הקודמים, שוב לא קנה את הסחורה. ב-2017 שופטי העליון פסלו גם את החוק הזה.