בלון התצפית הענק "טל שמיים" היה, לפי חיל האוויר, הגדול מסוגו בעולם. אורכו היה 117 מטר, משקלו כמה טונות, והוא היה מצויד במיטב הטכנולוגיה החיישנית: מצלמות מיוחדות, מחשבים זעירים ומכ"מים גדולים. הבלון פותח במהלך מספר שנים, במסגרת תכנית משותפת למנהלת חומה במפא"ת ולסוכנות האמריקאית להגנה מפני טילים. הוא הגיע מארה"ב מפורק במכולות, הורכב והופרח על ידי צוותים אמריקאים שהגיעו במיוחד. ב-16 למאי, בעודו חונה על הקרקע, הבלון פוצץ בדקירת מחט של חיזבאללה. כטב"ם נפץ קטן וזול חדר את מעטפתו וריסק אותו לעיסה מעוכה. חיזבאללה גם פרסם את תיעוד פיצוץ הבלון בסרט וידיאו קצר, ארבעה ימים לאחר הפגיעה.
פיצוץ הבלון הוא המקביל החיזבאללאי לפריצת מכשול המגן והגדרות על ידי חמאס ב-7 באוקטובר. בצפון הארץ ובדרומה, ההיבריס של עליונות ישראלית, טכנולוגית ומודיעינית, התרסק, וגרם נזק אסטרטגי לביטחון ישראל. אבל מעבר למעיכת האגו והפגיעה בחוסן הביטחוני, קריסת הבלון מציפה בעיה אסטרטגית רבת שנים בתפיסת הביטחון הישראלית. האסטרטגיה הביטחונית-כלכלית של מערכות הביטחון לדורותיהן מתבססת על שימוש בפלטפורמות כבדות ויקרות: מטוסי קרב מתקדמים, כטב"מי צילום ותקיפה ענקים, מערכת כיפת ברזל, והמיירטים "קלע דוד", "שרביט קסמים" ו"חץ". הדגש הוא על צבא קטן וחכם, איכות על חשבון כמות. בניגוד לתפיסה הביטחונית-כלכלית הישראלית, אויבי ישראל, בהנהגת איראן, מפתחים ומשכללים פלטפורמות תקיפה קלות וזולות. כמות על חשבון איכות. איראן מפתחת מנעד של פלטפורמות תקיפה, מטילים בליסטיים, טילי שיוט ועד כטב"מי נפץ וחימושים משוטטים בגדלים שונים. האיראנים מייצרים טילים בליסטיים וטילי שיוט באסטרטגיה של "מספיק טוב", לא "מושלם" - חלקם יפלו, חלקם יופלו, אך כמות מספיקה תחדור לשטח ישראל, ותפגע. כך, בתקיפה האיראנית הישירה ב-14 לאפריל, פגעו מספר טילים בליסטיים בבסיסי צה"ל. מאז ה-7 באוקטובר, שוגרו לישראל, מכל זירות הלחימה, כ-9,500 רקטות וטילים, ועשרות כלי טייס בלתי מאוישים.
אם אסטרטגית התקיפה המנצחת היא כמות על חשבון איכות, האם ישראל מסוגלת לזנוח את הפלטפורמות היקרות לטובת נחילי פלטפורמות זולות?
אם אסטרטגית התקיפה המנצחת היא כמות על חשבון איכות, האם ישראל מסוגלת לזנוח את הפלטפורמות היקרות לטובת נחילי פלטפורמות זולות? האם, לדוגמה, עליה לבטל את הזמנת טייסת F-35 השלישית ולהשתמש בכסף להקמת פלטפורמת כטב"מי נפץ מתקדמים? ישראל אינה יכולה כיום לשנות אסטרטגיה התקפית. חיל האוויר בנוי כולו על טייסות קרב מהמתקדמות בעולם, ועל גמישות הפעלתן למרחקים קצרים וארוכים. אבל ישראל יכולה ליישם אסטרטגיה כמותית של פלטפורמות זולות, אך רק בתחום ההגנה. במקביל להשקעות במיירטים כבדים לגבהים שונים, מ"כיפת ברזל" ל"קלע דוד"', "שרביט קסמים" ו"חץ", על ישראל לפתח אמצעי הגנה זולים וזמינים כמו הלייזר ותחום המיקרו-גל, אמצעי הגנה אלקטרומגנטי הפועל מול כל כמות של כלי טייס בלתי מאויישים. הפלת כלי טייס צריכה לעלות שבריר ממחירו.
מול טבעת התקיפה של איראן ושלוחיה, על ישראל ליצוק טבעת הגנה מפניהם. טבעת ההגנה תפרוש כיפת ברזל מעל שמי ישראל ותהפוך אותה, עד כמה שניתן, לבלתי חדירה.
ד"ר שמואל חרל"פ הוא יו"ר "כלמוביל"
