נשיא המדינה יצחק הרצוג הגיע הערב (ראשון) לטקס ברחבת הכותל המערבי בירושלים, בפתיחתו של יום הזיכרון. הרצוג הגיע לטקס עם בגד קרוע לאות אבל על טבח 7 באוקטובר והחללים הרבים במלחמה. בנאומו שלח הנשיא מסר לציבור החרדי, בשל משבר הפטור מגיוס, ואמר: "הזכות להגן על ביטחון ישראל, הזכות לשרת בצה"ל - היא זכות עצומה. היא לא נטל. היא זכות עצומה! זכות מקודשת בדם".
הרצוג פתח את נאומו בקריאה מיוחדת אל החטופות והחטופים ואל משפחותיהם: "אני פונה מכאן, ברגע הקדוש הזה, אל אחיותינו ואחינו החטופים, ואל משפחותיהם - לכל אורך הימים הלאומיים האלה, אנחנו לא שוכחים לרגע שאין גדולה ממצוות פדיון שבויים. כל העם איתכם! אנחנו חייבים לגלות אומץ ולבחור בחיים. לא לנוח ולא לשקוט עד שישובו כולם הביתה".
(צילום: ניברן)
זו הפעם הראשונה שהרצוג הגיע עם בגד קרוע לעצרת יום הזיכרון. "הקרע הזה בבגדיי, הקרע המדמם שכולנו מרגישים בליבנו השנה, לא יכול להישאר חסר משמעות. המשפחות השכולות אומרות לי את זה שוב ושוב ושוב. הקרע בלב של העם חייב לאחות את הקרע בעם. הקריעה הזאת היא גם קריאה וזעקה. קריאה לעשייה, קריאה לתקומה! תקומה כעם אחד!", אמר בנאומו.
הוא הוסיף: "בכל שנה, אחרי הצפירה, משתררת כאן ברחבת הכותל המערבי דומייה מקודשת, מיוחדת, השמורה רק לרגע הזה בשנה. אבל הערב אין לנו שקט, ואין דממה. מפני שהשנה זו איננה אותה צפירה. השנה, לצפירת האבל, המנציחה את חללינו שנפלו מאז ראשית ימי התקומה, התווספה צפירה חדשה, מתמשכת, ארוכה. צפירה שהחלה בשעה 6:29 בבוקר האסון הלאומי הנורא בשבעה באוקטובר, בעיצומו של חג שמחת תורה. והיא נמשכת ומלווה אותנו מאז. זועקת, חדה, צורבת. זעקה של אומה, זעקה של אבל לאומי. 'אֱלִי, אֱלִי נַפְשִׁי בְּכִי וְזַעֲקִי בַּת יִשְׂרָאֵל מִסְפֵּד שְׂאִי והִתְיַפְְּחִי אָכְלָה הָאֵשׁ בְּיִשְׂרָאֵל'".
לנוכח זוועות 7 באוקטובר, ומספרם הרב של הנרצחים והנופלים – אזרחים וחיילים – חלק מרכזי בנאומו של הנשיא הוקדש לקינה ברוח תפילת "וּנְתַנֶּה תּוֹקֶף" מיום הכיפורים. קינתו של הנשיא נפתחה בציטוט מהתפילה המקורית ("מי באש ומי בחניקה, מי בחרב ומי בחיה"), וממשיכה: "מי בפתח ביתו, ומי בממ"ד, מי בחממה ומי ברחובה של עיר, מי במוצב ומי בשדה הקרב, מי בתחנת האוטובוס ומי בתחנת המשטרה. מי במכונית ומי במיגונית, מי בשבילי הקיבוץ, מי במרעה ומי במסיבה, מי במרכז הקניות ומי בטילים ורקטות, מי במנהרות, ומי במסתור".
לאחר שבשנה שעברה תיאר הנשיא בנאומו חלקה ממלחמת העצמאות, ובשל מספרם הרב של הנופלים השנה, בחר הנשיא לשתף בלב הנאום בחוויותיו מביקור לילי שערך בהר הרצל לפני מספר לילות, לקראת יום הזיכרון. בהר הרצל נקברו 125 מחללי המלחמה (ובסך הכול 130 מאז יום הזיכרון שעבר), והוא משקף באופן עמוק את השינוי שעברו פניה של הארץ. הנשיא צעד בחלקות החדשות שהתווספו בהר הרצל: ארבע חלקות חדשות.
הרצוג בחר לספר את סיפורם של כמה מחללי השנה האחרונה, ותיאר את אותם חללים כמי שמגלמים בחייהם ובמותם את התכונות והערכים שנתגלו במלוא תפארתם במהלך המלחמה: מפקדים מובילים בחזית כסמל למנהיגות ראויה. הנשיא העלה על נס את הגבורה האזרחית אשר באה לידי ביטוי בלחימה של אזרחים רבים – בעיקר ב-7 באוקטובר: "אני עומד שם – באישון ליל, בלב ההר – וחושב בהתפעמות על שעות ארוכות של קרבות גבורה, בכל יישובי הנגב המערבי. גבורה אזרחית מדהימה. על כל חברי וחברות כיתות הכוננות. על רבש"צים, קב"טים ואזרחים מן השורה, שזינקו אל לב הקרב, בחירוף נפש ממש, ולחמו – לעיתים לבדם – בקו האש הראשון, עד הכדור האחרון".
בהתייחסו לגבורה הנשית ב-7 באוקטובר, אמר: "אני רואה את קברה של רוז – ונזכר בכל אותן נשים אמיצות, חיילות ושוטרות, תצפיתניות, לוחמות ומפקדות, גיבורות ישראל – שחירפו את נפשן, עמדו על משמרתן, הצילו חיים ושילמו בחייהן". רוז לובין ז"ל הייתה לוחמת מג"ב וחיילת בודדה אשר השתתפה בהגנה על קיבוץ סעד, וחודש לאחר מכן נפלה בקרב בעיר העתיקה בירושלים.
הנשיא נגע גם בנחישות החיילים הבודדים והעולים מיהדות התפוצות: "כל כך הרבה עולים מיהדות התפוצות, וכל כך הרבה חיילים בודדים. גיבורים שיצאו למסע מארץ הולדת לארץ מולדת, ונטלו חלק במערכה הגדולה על הגשמת שאיפת הדורות לגאולת ישראל". כמו כן התייחס לגבורת השוטרים: "חלקת השוטרים בהר הרצל היא חֶלְקָה של אומץ, הקרבה וגבורה – תמצית דמותם של שוטרות ושוטרי ישראל במערכה".
הוא דיבר גם על הרעות בין הלוחמים – והדגיש כי מדובר ברעות חוצת מגזרים ואמונות. בין היתר הזכיר את הרעות בין מג"ד גולני, סגן-אלוף תומר גרינברג, יליד כפר סבא ואיש ההתיישבות בבקעה, ומג"ד השריון, סגן-אלוף סלמאן חָבָּקָה מהכפר הדרוזי יאנוח ג'ת: "שניהם נפלו בקרבות ברצועת עזה. 'כאן סלמאן, אני פה... האם אני יכול לעזור לך במשהו פינוי מיידי', נשמע קולו של סלמאן בקשר רגעים בודדים לפני שנפל. 'תחפה עליי בנצור', ביקש ממנו תומר. הרעות הזו היא ברית – ברית ישראלית. ברית החוצה אמונות ודתות, תפיסות ועמדות", אמר הנשיא. בהקשר זה הוא ציטט את המשפחות השכולות הדרוזיות והבדואיות שקראו "להכיר בכבוד ובזכות להיות חלק מהסיפור הישראלי – כשווים בין שווים, במלוא מובן המילה".
הנשיא הוסיף כי הציווי של הלוחמים בחזית, מכל הפסיפס הישראלי – הוא אחדות: "הם, שמסכנים את עצמם למעננו, מצפים ומבקשים כל העת – שנזכור שאנחנו עם אחד. שנהיה ראויים. שרק נהיה ראויים". בהמשך קרא הנשיא לציבור לא לשכוח את פצועי המלחמה בגוף ובנפש, ולא להשאירם מאחור: "עלינו לתמוך בהם ובמשפחותיהם בקרבות השיקום הקשים והמייסרים ובטיפול בצלקותיהם הפיזיות והנפשיות".
את נאומו סיים הנשיא בקריאה לציבור הישראלי שבה הוא מבקש שהקרע המדמם בעם, בדומה לקרע בחולצתו, לא יישאר חסר משמעות, אלא יאחה את הקרע בעם ויהפוך את השבר לעשייה שהיא התקומה – תקומתו של עם אחד. "הקרע בלב של העם חייב לאחות את הקרע בעם. הקריעה הזאת היא גם קריאה וזעקה. קריאה לעשייה, קריאה לתקומה! תקומה כעם אחד! גם היום, עמוק בתוך האבל הלאומי, אני מאמין בכל ליבי – ששחר חדש יקום על כל ישראל. אני מאמין בנו – בעם ישראל ובמדינת ישראל".
עוד בערב יום הזיכרון, מוזיאון הסובלנות ירושלים ערך טקס זיכרון בינלאומי לחללי מערכות ישראל. יוסי כהן, ראש המוסד לשעבר, נשא את הנאום המרכזי והתייחס לחטופים בשבי חמאס: "בלי לחץ צבאי, המאמצים הדיפלומטיים לא יעבדו", אמר.
כהן יצא בחריפות נגד הגורמים הבינלאומיים שמבקשים לקשור את ידיה של ישראל: "חמאס הוא אויב אכזר שלא אכפת לו מחיי אדם. יש לתת לישראל יד חופשית כדי לפעול נגדו. קשירת ידיה של ישראל נגד חמאס בעזה רק תהדק את החבל סביב ידיהם של החטופים בשבי".
במקביל, אלפי צעירים יהודים מרחבי העולם לקחו הערב חלק בטקס יום הזיכרון הבינלאומי לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה מהתפוצות של ארגון מסע, באתר יד לשריון בלטרון. הטקס שודר למאות אלפים בקהילות היהודיות בכ-60 מדינות ותורגם לשפות שונות. במוקד הטקס עמדו סיפורם של חיילים בודדים ועולים חדשים, שנפלו בעת מילוי תפקידם בצה"ל או נרצחו בפעולות איבה- בישראל ובתפוצות.
בין הנוכחים בטקס - משפחות שכולות, משתתפי ובוגרי מסע ואישי ציבור, השר רון דרמר, מזכיר הממשלה יוסי פוקס, יו"ר הסוכנות היהודית, אלוף במיל' דורון אלמוג, עשרות משלחות מרחבי העולם ובכירים בארגונים היהודיים הבינלאומיים.
לדברי מ"מ מנכ"ל ארגון מסע, יעל סהר-רובינשטיין, "נושא הטקס השנה, 'אנחנו עם אחד', משקף את המחויבות העמוקה והקשר הבל ינתק בין יהדות התפוצות וישראל. האירועים הטראגיים והתקופה הקשה והמורכבת שאנו חווים בחודשים האחרונים, מחדדים אף יותר את חשיבות הקשר ואת שותפות הגורל״.
