ישראל ממשיכה לתקוף בלבנון את מעוזי חיזבאללה – אזורים שבהם פעילי ארגון הטרור חיים ומאחסנים אמצעי לחימה מסוגים שונים. מדובר בעיקר בכפרים ובעיירות בדרום המדינה, באזור אל-בקאע בלבנון הגובל עם סוריה, באזור הדאחייה של ביירות ולעיתים גם באתרים נוספים המהווים בצורה כלשהי איום על מדינת ישראל. כששומעים את הדיווחים על גלי העקירה הגדולים של התושבים, אפשר לטעות ולחשוב כי אזרח מדרום לבנון מתקבל בשמחה בכל מקום אחר במדינה שאליו הוא מגיע – כל עוד יש לו כסף לשכור או לקנות דירה – אך המציאות היא אחרת.
(צילום: אורי דוידוביץ)
לבנון היא מדינה יחסית קטנה, אך משוסעת מבחינה עדתית. יש בה מוסלמים סונים ושיעים, דרוזים ונוצרים. כשתושבי הכפרים השיעים בגבול עם ישראל ובאזורים נוספים החלו להתפנות צפונה, עם הסלמת המצב בימים האחרונים, הם נדדו לאזורים שונים בלבנון, שבהם התושבים לאו דווקא חולקים איתם את אותן האמונות, הדעות והעמדות הפוליטיות. בסרטונים שפורסמו בימים האחרונים ברשתות החברתיות היה אפשר לראות את הפערים. בעוד חלק מהעיירות קיבלו את העקורים בזרועות פתוחות וחילקו להם שתייה ומזון, מקומות אחרים סירבו לקבל אותם.
כך למשל בעיר הנמל טריפולי בצפון לבנון, שבה רוב התושבים הם סונים, התגובות לקבלת העקורים היו חלוקות. באחד מהסרטונים שהופצו מהעיר ברשתות החברתיות בשבוע שעבר, לפני חיסול מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה וגלי העקירה החדשים, היה אפשר לראות רכב של עקורים מגיע לעיר ומתקבל בחום ובהכלה. מדובר בסרטון קצר שבו אנשי דת ומשפחות מטריפולי מתעניינים בשלום העקורים, מברכים אותם ומציעים להם מתוקים ושתייה.
ממש מאותה העיר פורסם בשבוע שעבר סרטון שונה לחלוטין. בסרטון השני מטריפולי, שפורסם גם הוא לפני החיסול, אפשר לראות כמה לבנונים מסירים בידיהם בכעס תמונה של נסראללה ותמונה נוספת של פעיל חיזבאללה משמשות רכב שהגיע לעיר. לנהג, תומך חיזבאללה, אמר אחד מתושבי המקום: "קח את הנשק שלך ותעזוב את העיר. אם אתה רוצה לשים תמונות של חסן נסראללה תישאר איתו בדאחייה". התמונות לא נשארו על הרכב, ומאז גם נסראללה הפך לא רלוונטי.
לפי דיווחים, המתחים בין תושבי לבנון הורגשו בימים האחרונים גם בעיירות אחרות, עם רוב דרוזי ונוצרי במדינה. בסרטון אחר שפורסם ברשת מאזור עין אל-רומאנה בהר הלבנון, תושבים ניסו למנוע ממשפחה מדרום לבנון להיכנס לבניין במקום, אף שגרים בו קרוביהם של העקורים. את הפילוג בקרב העם הלבנוני היה אפשר לראות לא רק באופן קבלת העקורים במדינה. גם אחרי חיסולו של נסראללה, עם קבלת האישור הרשמי על מותו, האזורים המזוהים עם ארגון הטרור השיעי התאבלו, בעוד בערים אחרות, גם בטריפולי, חילקו מתוקים וחגגו.
לצד המתחים, בעיתון הקטארי "אל-ערבי אל-ג'דיד" פרסמו בשבוע שעבר כתבה על התפרצות הסולידריות העממית בלבנון, שקידמו פעילים ברשתות החברתיות ומתנדבים באזורים השונים, בעקבות האירועים. נכתב כי לבנונים רבים נרתמו לפתוח את ביתם עבור עקורים, גם ללא תשלום. אחד המרואיינים, עלי אל-אטרש מאזור אל-בקאע – המותקף בצורה אינטנסיבית בימים האחרונים – אמר: "החובה שלי כאזרח לבנוני היא לפתוח את ביתי ובית משפחתי לכל אדם שזקוק לסיוע ומחסה, זה המעט שאני יכול להציע לעקורים".
אחרי אירועי סוף השבוע בדאחייה של ביירות, הקריאות הישראליות להתפנות וחיסול נסראללה, מספר העקורים הלבנונים עלה בצורה משמעותית. ראש ממשלת לבנון נג'יב מיקאתי אמר אתמול כי המספר עלול להגיע למיליון – וכי זו עשויה להיות העקירה הגדולה ביותר בהיסטוריה של המדינה. גורמים ממשלתיים לבנונים מסרו ל"אל-ערבי אל-ג'דיד" בסוף השבוע: "אין עדיין מספרים מדויקים של העקורים. ההערכות הן שיש מאות אלפי עקורים מהתקיפות המשמעותיות בדאחייה של ביירות".
הגורמים הוסיפו: "המספרים האחרונים דיברו על 400-300 אלף עקורים מתחילת המלחמה, אך הכמות השתנה בצורה ניכרת, והתקיפות ביום שישי הביאו לעלייתה. אנו מנסים כמה שאפשר לפתוח מרכזים, בתי ספר ואפילו מקומות תפילה כדי לקלוט עקורים ולהבטיח את צרכיהם הבסיסיים, ומנסים להשיג סיוע בינלאומי". הנציב העליון של האו"ם לענייני פליטים פיליפו גרנדי פרסם בסוף השבוע כי 50 אלף איש נמלטו מלבנון לסוריה על רקע הסלמת התקיפות האוויריות של ישראל, וכי יותר מ-200 אלף איש נעקרו.
המספרים המדויקים לא ידועים לרשויות כיוון שלא כל העקורים רשומים בצורה מסודרת. חלקם התפנו לבתים של חברים ומשפחה. לפני התקיפות בסוף השבוע בדאחייה של ביירות וחיסול נסראללה, דיבר יו"ר ועדת החירום בלבנון השר נאסר יאסין על בין 150 ל-200 אלף עקורים. שר החוץ הלבנוני עבדאללה בו חביב דיבר כבר לפני סוף השבוע על מספר עקורים המתקרב לחצי מיליון.
