בג"ץ הוציא הערב (חמישי) צו על תנאי נגד שר המשפטים יריב לוין, שדורש ממנו לנמק מדוע הוא לא מכנס את הוועדה לבחירת שופטים לטובת בחירת נשיא לבית המשפט העליון - לצד שני שופטים נוספים. בהחלטה נכתב כי מדובר בצו מטעמי יעילות, ללא הבעת עמדה לגופם של דברים.
בבית המשפט העליון מכהנים בימים אלה 13 שופטים - במקום 15, לאחר פרישתן של הנשיאה בדימוס אסתר חיות והשופטת ענת ברון שהגיעו לגיל פרישה ועזבו את העליון באוקטובר האחרון. מאז, לא מונו שופטים חדשים לבית המשפט העליון - וגם לא מונה נשיא - לאור הרכב הוועדה לבחירת שופטים, שאותו ניסה לוין לשנות במסגרת המהפכה המשפטית. במקום נשיא קבוע, מכהן בתפקיד ממלא-מקום הנשיא השופט עוזי פוגלמן, שצפוי לפרוש באוקטובר הקרוב לאור הגעתו לגיל פרישה.
השופטים יעל וילנר, עופר גרוסקופף ואלכס שטיין כתבו בהחלטתם כי "בטרם תוגש התגובה המקדמית, מטעמים של יעילות הטיפול בעתירה - ומטעמים אלה בלבד - בלא שיהיה בכך משום הבעת עמדה לגופם של דברים, החלטנו להורות על מתן צו על תנאי כנגד שר המשפטים המורה לו לנמק מדוע לא יפעיל את סמכותו לפי סעיף בחוק ויכנס את הוועדה לבחירת שופטים להצבעה לבחירה בשופטי בית המשפט העליון, וכן מדוע לא יפעל לבחור נשיא לבית המשפט העליון".
על פי החלטת השופטים, המדינה והשר יגישו תצהירי תשובה עד 23 ביוני. עיקרי הטיעון מצד העותרת - התנועה לאיכות השלטון - יוגשו עד 1 ביולי. משמעות ההחלטה היא שהשופטים סבורים שיש לקיים דיון בעתירה, אולם לא הכריעו לכאן או לכאן - ולמעשה מקצרים את התהליך וקובעים שיהיה דיון אחד בנושא.
בתנועה לאיכות השלטון טענו כי שר המשפטים מסרב לכנס את הוועדה בניגוד לדין ומתוך מניעים פסולים, במטרה לפגוע בעצמאות הרשות השופטת ובמערכת האיזונים והבלמים. עו"ד הידי נגב, ראש מחלקת מדיניות וחקיקה בתנועה לאיכות השלטון מסרה: "המהירות שבה הוציא בג"ץ צו על תנאי מעידה על חומרת המצב והצורך הדחוף לעצור את הפגיעה באושיות הדמוקרטיה. נראה כי שר המשפטים נחוש להמשיך במהלכי ההשתלטות הפוליטית על מערכת המשפט, וממשיך לפעול ללא מורא בחוסר תום לב ומשיקולים זרים שמטרתם לערער את האמון הציבורי ברשות השופטת".
עו"ד עמית בכר, ראש לשכת עורכי הדין, אמר כי מדובר ב"צעד חיובי ומתבקש לנוכח התנהגות שערורייתית של שר משפטים שמפקיר את מדינת ישראל ומונע באופן בלתי חוקי בחירת נשיא לבית המשפט העליון לראשונה מקום המדינה. הצעד המתבקש ועליו עומד הרוב הממלכתי בוועדה לבחירת שופטים הינו מינוי יצחק עמית לנשיא בית המשפט העליון וכך גם יהיה".
היום התכנסה הועדה לבחירת שופטים והחליטה פה אחד על בחירת שורת מועמדים לשפיטה- לבתי הדין האזור לעבודה בת"א בירושלים ובבאר שבע בנוסף נבחר שופט תעבורה במחוז חיפה. אולם גם היום לא נערכה הצבעה לבחירת נשיא עליון. השופטים שידונו בעתירה הם לא השופטים שמכהנים בוועדה.
אלרון כפשרה?
כפי שפרסמה טובה צימוקי ב"ידיעות אחרונות", בחודשים האחרונים ניסה לוין לקדם "דילים" שיאפשרו למנות שופטי עליון ונשיא, אך כל הצעה שלו להגיע להסכמות עם פוגלמן באשר לבחירת שני שופטי עליון ונשיאו נחלה עד כה מפלה. פוגלמן דחה לפני כמה חודשים הצעה של לוין למנות כנשיא את יצחק עמית פלוס שופט שהוא מעדיף (ליברל), ואילו השר יבחר שני שופטים שמרנים. שמות המועמדים שהעלה לוין, עורכי דין פרטיים ואנשי אקדמיה, נפסלו על הסף.
באחרונה, הוגשה לפוגלמן הצעה מחוגי הימין - בידיעת לוין - שיסכים למנות את השופט יוסף אלרון הפורש בעוד שנה וחצי כנשיא ומיד לאחריו את יצחק עמית. פוגלמן סירב בתוקף. לא זו בלבד שאלרון העז, לפני המלחמה, להציע עצמו לתפקיד הנשיא בניגוד לעקרון הסניוריטי, גם כך הוא נחשב אאוטסיידר בעליון ומועמד לא ריאלי כרגע לתפקיד.
לוין גם הציע לחברי הוועדה לבחירת שופטים למנות את אלרון לתקופה של שנה. ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד עמית בכר, אמר כי הצעתו של לוין "מוכיחה שההפיכה המשטרית עודנה בוערת בעצמותיו - עם הצעה שמטרתה להשתלט פוליטית על מינוי נשיא העליון ובדרך לשלוט בוועדת החקירה הממלכתית על אסון שבעה באוקטובר".
בשלב זה לוין מצוי בבעיה. מכיוון ש"חוק סער" קובע שלעליון ייבחר רק מועמד שזכה לרוב של 7 מתוך 9 חברי הוועדה, ניצב מולו גוש חוסם הכולל את שלושת שופטי העליון - פוגלמן, דפנה ברק ארז ונעם סולברג. וגם אם סולברג לא יסכים עם חבריו השופטים, כנהוג, הם יכולים להיעזר בח"כ קארין אלהרר מיש עתיד ו/או שני חברי לשכת עורכי הדין מוחמד נעאמנה ויונית קלמנוביץ' כדי להמשיך ולחסום כל בחירה.