המשברים הנפשיים שהביאה איתה מגפת הקורונה לילדים, לבני הנוער ולצעירים גרמו לעלייה במקרי הפרעות אכילה. כעת דו"ח חדש של מרכז המחקר והמידע של הכנסת חושף פער בלתי נסבל בין כמות המקרים המאובחנים לבין אפשרויות הטיפול הקיימות - פער אשר משאיר צעירים רבים ללא מענה מיידי.
להערכת משרד הבריאות בין 69 אלף לכ-97 אלף צעירים וצעירות בגילים 24-15 סובלים מהפרעות אכילה, ובכל שנה מאובחנים כ-1,500 ילדים ובני נוער עם הפרעת אכילה. כותבי הדו"ח מתייחסים להשלכות המגפה: "התפרצות מגפת הקורונה בשנת 2020 גרמה להצטברות בו-זמנית של גורמי סיכון רבים לפיתוח הפרעות אכילה, ביניהם הבידוד החברתי והדגש הציבורי שהושם על מניעת השמנה. ההערכה היא ששיעור הסובלים מהפרעות אכילה גדל בשנת 2021 ב-56% בהשוואה לשנת 2019, בעיקר בקרב בנות ובקרב האוכלוסייה היהודית הכללית".
נתוני הדו"ח מצביעים על כך שבעקבות המגפה גדל באופן ניכר הפער בין הביקוש לטיפול לבין ההיצע הטיפולי, וכתוצאה מכך "נפגעה היכולת להעניק מענה מיטבי למטופלים". בשנת 2020 אושפזו 667 חולים עם אבחנת הפרעת אכילה, מהם 114 ילדים ובני נוער (17%) ו-553 מבוגרים (83%). בין היתר דווח על התארכות זמני ההמתנה לטיפול בכמה חודשים לפחות.
יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה, ח"כ עאידה תומא-סלימאן (הרשימה המשותפת) אמרה כי "מגפת הפרעות האכילה רק הלכה והחמירה בזמן מגפת הקורונה. שירותי הבריאות מצביעים על מחסור גדול בתקנים ובתקציבים לטיפול. משרד הבריאות חייב לשים את הנושא בראש סדר העדיפויות, ועל כולנו להתגייס לשנות את הגורמים החברתיים שמובילים צעירות רבות כל כך למצב טראגי זה".
5 צפייה בגלריה
"להתגייס לשינוי הגורמים שמובילים צעירות רבות למצב טראגי זה". עאידה תומא-סלימאן
(צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
ברחבי הארץ קיימות 32 מרפאות שבהן מתקיימות פגישות טיפוליות בתדירות המותאמת למצב הקליני. כרבע מהן נמצאות במחוז המרכז, 19% במחוז ירושלים, 16% בכל אחד מהמחוזות צפון ודרום, וכ-13% בכל אחד מהמחוזות תל אביב וחיפה. אולם אין אף מרפאה מדרום לבאר שבע.
17 עמדות לטיפול יום בהפרעות אכילה שקיימות בבתי החולים מיועדות למטופלים בכל הגילים שאי אפשר לייצב את מצבם במסגרת הטיפול במרפאות, והם זקוקים לטיפול אינטנסיבי יותר כדי להימנע מאשפוז פסיכיאטרי או גופני מלא. בנוסף ישנן בישראל תשע מחלקות אשפוז להפרעות אכילה, מהן שש מיועדות למבוגרים ושלוש לקטינים. לפי נתוני הדו"ח, כל מחלקות האשפוז נמצאות בתפוסה מלאה ובכולן - הן הייעודיות והן אלה שמטפלות גם במטופלים ללא הפרעות אכילה - זמני ההמתנה הם לפחות שלושה חודשים, ועשויים להגיע לשנה או יותר.
5 צפייה בגלריה
"נדרוש תקציבים ייעודיים ופתיחה ותגבור של מענים ראויים". ח"כ סילמן
(צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
בבית החולים שיבא בתל השומר המחלקה מלאה, וזמן ההמתנה עומד על לפחות שלושה חודשים. בבאר יעקב התפוסה עומדת על יותר מ-90% וזמן ההמתנה הוא יותר משנה. בבית החולים הדסה זמן ההמתנה עומד על 12-6 חודשים. בנוגע למרפאות שמטפלות בקטינים - בבית החולים זיו בצפת המחלקה מגיעה לעיתים ל-200 אחוזי תפוסה, זמן ההמתנה הוא 6-4 חודשים, בשניידר 6-3 חודשים, במעייני הישועה וסורוקה זמן ההמתנה עומד על כחצי שנה.
לדברי גורמים מקצועיים, משאב טיפולי עיקרי בהפרעות אכילה הוא כוח אדם - פסיכולוגים, פסיכיאטרים, רופאים, אחים, עובדים סוציאליים ותזונאים, שעברו הכשרה ייעודית חיונית. מורכבות הטיפול יוצרת צורך בצוות רב-מקצועי הפועל באופן מתואם. כל קופות החולים תיארו בדו"ח מחסור בכוח אדם מקצועי לטיפול בהפרעות אכילה, בדגש על המרפאות - מחסור הנגזר במידה רבה מאילוצי תקינה ותקצוב, וכן ממחסור באנשי מקצוע מיומנים.
"לא בכדי התעקשתי ונלחמתי על פיצול ועדת הבריאות מוועדת העבודה והרווחה", הסבירה יו"ר ועדת בריאות ח"כ עידית סילמן. "הפצרתי, שתחום הבריאות הוא עולם ומלואו והוא אינו יכול לדור באולם אחד עם עוד שני תחומים, חשובים ככל שיהיו. עולם בריאות הנפש ובתוכו תחום הפרעות האכילה מוצב במרכז שולחן הדיונים. נדרוש תקציבים ייעודיים ופתיחה ותגבור של מענים ראויים".
5 צפייה בגלריה
"מכירה מקרוב כמה קשה להשיג תור ביחידות בריאות הנפש לבעיות הפרעת אכילה". ח"כ מזרסקי
(צילום: סבטה גברי)
5 צפייה בגלריה
"המחקר מבסס את הנתונים על עלייה בהיקף התופעה והיעדר מענה מספק". ח"כ תלם
(צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)
ח"כ טטיאנה מזרסקי הוסיפה: "אני מגיעה ממערכת הבריאות, יותר משש שנים ניהלתי מרכזים רפואיים, ואני מכירה מקרוב כמה קשה להשיג תור למטופלות ביחידות בריאות הנפש שמוסמכות לטפל בהפרעות אכילה, במיוחד בפריפריה. ישנו מחסור בכוח אדם מקצועי המתמחה בתחום ומחסור ביחידות כוללניות שמשלבות את הטיפול התרופתי עם ייעוץ תזונתי וטיפול נפשי. ידוע שאפקטיביות הטיפול תלויה בין השאר בשילוב דיסציפלינרי וריכוזו תחת מסגרת אחת".
יו"ר השדולה למאבק בהפרעות אכילה לימור מגן תלם (ישראל ביתנו) אמרה: "אני מברכת על המחקר החשוב של הכנסת שמתאר את מצב מערך הטיפול להפרעות אכילה בארץ. המחקר מבסס את הנתונים מהשטח בנוגע לעלייה בהיקף התופעה מתחילת הקורונה, והיעדר מענה מספק בקהילה. המחקר שיצא היום הוא הבסיס להמשך עשייה חשובה ואפקטיבית בתחום עבור אותם נערים ונערות".
