הדיון בוועדה
(צילום: ערוץ כנסת)
האם אפשר למנות אסיר שמרצה את עונשו בכלא לשר בממשלה? חבר מפלגתו של יו"ר ש"ס סבור שכן, נציג היועצת המשפטית לממשלה הסביר שלא. הסוגיה עלתה אתמול (חמישי) לדיון בוועדה המיוחדת לתיקונים לחוק יסוד: הממשלה, שעוסקת בסעיף הביקורת השיפוטית לעניין כשירות במינוי שרים המיועד להחזיר את יו"ר ש"ס ח"כ אריה דרעי לכיסאו כשר בממשלה.
ח"כ מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד) אמרה בדיון: "מבחינת הנוסח הזה של החוק לגבי כשירותם של שרים, אני רוצה לשאול באופן תיאורטי - אפשר למנות אסיר?". יו"ר הוועדה ח"כ אופיר כץ (הליכוד) הופתע מהשאלה, ואמר: "האם אפשר למנות אסיר? אבל אם הוא בכלא, איך אפשר?".
בשלב זה התערב מציע חוק "דרעי 2", ח"כ משה ארבל (ש"ס), ואמר: "מה זאת אומרת לשרים? אם הוא לא מופיע בסעיף 6ג', יגיד היועץ המשפטי שלא צריכה להיות בעיה. אם יש באופן חד-משמעי רוב בכנסת, לא אמורה להיות בעיה".
ח"כ צרפתי הרכבי שאלה שוב: "אני מדברת על תפקיד שר, לא חבר כנסת, לא על הזכות להיבחר. האם אסיר יכולה להיות ממונה על פי הנוסח הקיים הרגע". ח"כ ארבל השיב: "לא אמורה להיות בעיה". עו"ד גיל לימון, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה העמיד את הדברים על דיוקם: "איך הוא יכול להיות? על פי סעיף 6ג' הקיים אם יש למישהו מאסר בפועל הוא לא יכול להיות שר". ח"כ אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי) אמרה: "אבל אם מצפצפים על זה, זה לא שפיט".
6 צפייה בגלריה
"אם יש באופן חד-משמעי רוב בכנסת, לא אמורה להיות בעיה". ח"כ ארבל
(צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
עוד לפני כן פנה עו"ד אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל לעו"ד לימון בשאלה האם החוק שעוסק בביקורת שיפוטית לעניין כשירות במינוי, יתייחס גם לעניין כשירותו של השר איתמר בן גביר לנוכח העובדה שהוא הורשע בתמיכה בארגון טרור. המשנה ליועמ"שית השיב כי הצעת החוק אכן תשפיע גם על עניין השר לביטחון לאומי: "יש עתירות תלויות ועומדות, והיועצת המשפטית לממשלה תיתן את חוות דעתה בנושא, ואם החוק הזה יתקבל חוות דעתה כמובן תתייתר".
ח"כ פרקש הכהן אמרה: "אנחנו דוהרים למשבר חוקתי. תקעתם את המילה 'יסוד' בחוק הזה, רק כדי למנוע ביקורת שיפוטית. שופטי בג"ץ לא התרשמו מהחקיקה הפרסונלית והמושחתת שחוקקה כאן לפני כמה חודשים והם אמרו שאדם שהורשע פעם שלישית לא ראוי להיות שר. אנחנו כמה ימים לפני חג הפורים אבל המסכה שיש לחוק הזה היא ברורה: זהו חוק פרסונלי עבור אדם אחד, אריה דרעי".
6 צפייה בגלריה
חברי הכנסת פרקש הכהן, רול, להב הרצנו, ארבל וטיבי בדיון
(צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
ח"כ יוראי להב הרצנו (יש עתיד) אמר: "למה במקום לדון בחוק הזה, אנחנו לא דנים בבניית חדר מיון בקרית שמונה? בחוק הדיור הציבורי ובאנשים השקופים. הדבר היחידי שאנחנו עוסקים בו זה רק ענייניו של אריה דרעי. אתם מביאים חוק שיאפשר לילדה בכיתה ג' או לאופנובנק להיות שר. הדמוקרטיה היא לא רק שלטון הרוב, אלא גם שמירה על זכויות המיעוט ושמירה על החוק".
ד"ר יעקב בן שמש, מרצה למשפט ציבורי בקריה האקדמית אונו, אמר בדיון כי "לפי החוק, רק הכנסת היא זאת שנותנת את האמון בממשלה. ב'הלכת דרעי-פנחסי' אמר בית המשפט, ללא ביסוס בחוק, שיש לו סמכות להתערב במינוי שרים. 30 שנה אחרי, אנחנו רואים מה ההתערבות הזאת עשתה לבית המשפט. האירוניה הייתה שטענת בית המשפט הייתה שמינויו אז של דרעי פגעה ב'אמון הציבור'. החלטה שיפוטית ללא ביסוס בחוק, פוגעת ביציבות הממשלה ובזכות לבחור ולהיבחר".
ד"ר עמיר פוקס, חוקר בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה, ציין: "מדובר בחוק בעל מאפיינים רטרואקטיביים ובהצעה בלתי ראויה באופן קיצוני שמשדרת מסר של זילות כלפי החוק וחוקי יסוד, כלפי פסיקת בית המשפט והמאבק בשחיתות וכלפי שלטון החוק".
יו"ר הוועדה ח"כ כץ אמר לקראת סוף הדיון: "לראש הממשלה יש את התמונה הרחבה יותר, ואם הוא יודע שבזכות מינוי של אדם מסוים זה ייתן מענה להקמת ממשלה שתייצב את המדינה אחרי אינספור בחירות, ובמיוחד אם יש ערך נוסף לאותו אדם, שיקול הדעת צריך להיות של ראש הממשלה ולא של אף אדם אחר".
מליאת הכנסת אישרה בדצמבר האחרון ברוב של 63 תומכים מול 55 מתנגדים את "חוק דרעי 1", שהיה אמור לאפשר ליו"ר ש"ס להתמנות כשר בממשלה אף על פי שהוטל עליו מאסר על-תנאי בעת הרשעתו בעבירות מס. ואולם, בהמשך בג"ץ קבע ברוב של 10 מול 1 כי דרעי פסול מלכהן כשר עקב "חוסר סבירות קיצוני". בעקבות כך נאלץ ראש הממשלה נתניהו לפטר אותו מהממשלה.
