המתקפה חסרת התקדים של איראן על ישראל הגיעה אחרי ימים ארוכים של המתנה מורטת עצבים בארץ. בכירי המשטר בטהרן איימו שוב ושוב לנקום את חיסול בכיר כוח קודס חסן מהדווי, אבל רק שבועיים אחרי התקיפה שיוחסה לישראל בדמשק הגיעה אותה נקמה מובטחת. למרות היקפה האדיר שכלל מאות כטב"מים וטילים, 99% מהם יורטו, רק אדם אחד נפגע מרסיסים ונזק קל בלבד נגרם לבסיס נבטים של חיל האוויר בנגב.
איראן בנתה את האיום ואת המתח ונראה היה כי המושכים בחוטים באיראן לא היו בטוחים בדרך בה כדאי לבחור – כזו שבה ניתן יהיה להנחית מכה קשה על ישראל כפי שאיימו, אך יחד עם זאת להימנע מהשלכות חמורות וגרירת האזור לסכסוך רחב יותר. למרות הטענות באיראן שהתגובה הייתה "מוגבלת", וכי נתנה לשכנותיה התרעה 72 שעות לפני הוצאתה לפועל, המתקפה הייתה עדיין חסרת תקדים בהיקפה ובעובדה שמדובר בפעם הראשונה שמתקפה איראנית נגד ישראל מבוצעת באופן ישיר משטחה.
כשברקע התהיות בנוגע לתגובה ישראלית אפשרית והשלכותיה, נשאלת גם השאלה מי הם מקבלי ההחלטות בטהרן, אלו שגם מבטיחים כעת להגיב שוב ובצורה חמורה אף יותר – אם ישראל אכן תגיב כפי שהבטיחה לעשות. אלו הם בכירי האויב האיראני:
המנהיג העליון, עלי חמינאי: חמינאי בן ה-84 הוא פוליטיקאי ואיש דת שיעי שהיה מבין מנהיגי המהפכה האיסלאמית ב-1979. הוא נחשב אז לאיש ימינו של מנהיג המהפכה האייתוללה רוחאללה חומייני, ומ-1981 כיהן תחתיו כנשיא איראן – והיה מבין קובעי המדיניות בתקופת המלחמה ההרסנית מול עיראק של סדאם חוסיין. ב-1989, עם מותו של חומייני, מונה חמינאי להחליפו כמנהיג העליון, תפקיד שבמסגרתו שמורה לו המילה האחרונה בכל תחום מדיניות למעשה, בפרט בכל הנוגע להוצאה לפועל של פעולות צבאיות.
לפיכך, ההחלטה על הנקמה נגד ישראל הייתה בסופו של דבר שלו. אחרי פרוץ המלחמה בעזה דווח כי חמינאי מבקש לשמור על מדיניות של "סבלנות אסטרטגית", כדי להימנע ממלחמה רחבה, אבל אמש דווח ב"ניו יורק טיימס" כי במתקפה על ישראל ביקש חמינאי להעביר מסר שהמדיניות משתנה כעת ל"הרתעה פעילה יותר". הדיווח התבסס על כמה גורמים איראניים.
חמינאי הבטיח בימים האחרונים שוב ושוב לנקום בישראל ו"לתת לה סטירה", בעקבות התקיפה שמיוחסת לה בדמשק. הוא הביע זעם רב על העובדה שהתקיפה בוצעה נגד מבנה הצמוד לשגרירות טהרן – מבנה שלטענת איראן היה למעשה הקונסוליה האיראנית – ובנאום האחרון שנשא במהלך תפילת עיד אל-פיטר, אמר: "ישראל עשתה טעות כשתקפה את הקונסוליה האיראנית בסוריה. הקונסוליות הן חלק מהאדמות של המדינות הקשורות אליהן וזה כאילו תקפו את אדמתנו".
הוא הבטיח באותו נאום, שבו תועד אוחז ברובה מאחורי הדוכן שעליו הוצב המיקרופון, שישראל "תשלם על כך". דבריו מאותו נאום צוטטו בפרסומים של גורמים מ"הציר האיראני" ברשתות החברתיות בליל התקיפה, ובחשבון הטוויטר שלו נכתב במקביל: "משטר הרשע ייענש".
מפקד משמרות המהפכה, חוסיין סלאמי: מונה על ידי חמינאי לתפקיד ב-2019. כוחות משמרות המהפכה פועלים באדמות איראן ומחוצה לה, וכמו שראינו היטב בחודשים האחרונים "יועצים" איראנים רבים נמצאים בשטח סוריה. הבוקר התייחס סלאמי למתקפה האיראנית וטען: "אימצנו משוואה חדשה עם ישראל – שהיא תגובה לכל תקיפה שלה משטח איראן ישירות". לדבריו, "ישראל חייבת ללמוד לקח ממה שקרה".
מפקד כוח קודס, איסמאעיל קאאני: מונה להוביל את יחידת העילית של משמרות המהפכה אחרי חיסול קאסם סולימאני בהפצה אמריקנית ב-2020. בעוד שסולימאני נודע בזכות הכריזמה שלו כמנהיג צבאי שהפך את כוח קודס לבעל השפעה מרתיעה, וקנה לו מוניטין של מפקד הכוח הצבאי הבכיר והחזק ביותר במדינות האזור, קאאני עובד לפי הדיווחים בשיטה אחרת. דמותו חיוורת, ובניגוד לסולימאני הוא לא דובר ערבית ונאלץ להשתמש במתורגמנים כדי להעביר את מסריו.
כוח קודס אחראי על כל פעולותיה של משמרות המהפכה מחוץ לאיראן, ותפקידו לתמוך בכוחות "ציר ההתנגדות" לארה"ב ולישראל – וכך להרחיב את השפעתה של איראן ברחבי המזרח התיכון. במסגרת תפקידו נמצא קאאני בקשרים עם גורמים מהמיליציות הפרו-איראניות בסוריה ועיראק, עם גורמים בחיזבאללה ועם גורמים פלסטיניים, כשמטרת כוח קודס היא להרחיב באמצעות השלוחים הללו את שליטתה של איראן ברחבי המזרח התיכון. לפי פרסום ב"אל-אחבאר" הלבנוני, המזוהה עם חיזבאללה, לקאאני עשרות שנות ניסיון בתחום לחימת השטח הצבאית והוא בעל ידע רב מאד בתחום הביטחוני-מודיעיני.
גם הוא ביקש כנראה, לפחות עד לאחרונה, לשמור על איפוק במהלך המלחמה – ולפי דיווחים אף "נזף" במיליציות הפרו-איראניות בעיראק אחרי שאלו תקפו בינואר בסיס אמריקני בירדן וגרמו להרג של חייל אחד. אחרי אותה תקיפה ותקיפות נקמה מצד ארה"ב, המיליציות הפסיקו לתקוף את הכוחות האמריקניים באזור.
הרמטכ"ל האיראני, מוחמד באקרי: באקרי לקח חלק פעיל באירועים האחרונים ובתקיפה נגד ישראל. בטקס הלווייתו של מהדווי שחוסל בדמשק אמר באקרי כי ישראל תתחרט על פעולתה, והוסיף: "שיטת הנקמה נקבעת על ידינו". אתמול סיפר כי במתקפה נעשה שימוש בטילים בליסטיים וטילי שיוט, וכי התכנון היה לתקוף את הבסיס האווירי שממנו טסו המטוסים הישראלים כדי לחסל את מהדווי בדמשק.
לדבריו, הותקף גם "מרכז מודיעין" בחרמון שהיה מעורב לכאורה בתקיפה בסוריה וכן בסיס נבטים. בדבריו דיבר על "הרס" הבסיסים. זהו כמובן שקר, ובצה"ל אמרו כי נזק קל בלבד נגרם לבסיס נבטים. הוא גם איים כי אם ישראל תגיב לתקיפה האיראנית, התגובה תהיה רחבה יותר מהפעולה הזאת. מקור איראני מסר בזמן התקיפה ל"אל-ערבי אל-ג'דיד" כי הצבא האיראני, יחד עם משמרות המהפכה של איראן, שיגרו יחד עשרות כטב"מי התאבדות לעבר ישראל.
מפקד חיל האוויר והחלל של משמרות המהפכה, אמיר עלי חג'יזאדה: בתקיפה האיראנית נעשה שימוש בכטב"מים וטילים הנמצאים תחת אחריותו. בנאום שנשא במרץ אמר כי "הגענו לרמה גבוהה בכל התחומים", וטען: "אנחנו אחת משלוש המדינות המובילות בתחום הרחפנים".
בריאיון לפני מספר חודשים לרשת "אל-מיאדין" הלבנונית הביע הזדהות עם "ציר ההתנגדות" כשאמר: "ההתנגדות הפלסטינית הכינה את עצמה למלחמה ארוכת טווח וחיכתה למלחמה הקרקעית והתנאים מוכנים כעת. תנועת חמאס היא אידיאולוגיה שלא ניתן לחסל. השם והאידיאולוגיה של חמאס יצמחו באזורים אחרים".
נשיא איראן, אבראהים ראיסי: נשיא איראן הוא התפקיד השני בחשיבותו במשטר האיראני, ולתפקיד נבחר ב-2021. ראיסי נמנה עם הזרם השמרני יותר במשטר האייתוללות הקיצוני ממילא, והוא מוביל מדיניות תקיפה הרבה יותר מול המערב מאשר קודמו חסן רוחאני. מתנגדי ראיסי מכנים אותו "התליין מטהרן", בשל חלקו בהוצאתם להורג של אלפי אסירים פוליטיים בשנות ה-80 של המאה הקודמת.
ראיסי ממלא תפקיד מרכזי בהעברת המסרים האיראניים ויחסיה של טהרן עם המדינות השכנות. אתמול אמר בהתייחס לתקיפה האיראנית: "איראן היום בשיא כוחה. המאפיינים הבולטים של המבצעים ההיסטוריים האלה הוא התיאום העמוק בין השטח לדיפלומטיה, העבודה המשותפת של כל רמות הפיקוד הצבאיות והדיוק הגבוה בביצוע".
שר החוץ האיראני, חוסיין אמיר עבדאללהיאן: אחת הדמויות הבולטות ביותר במשטר האיראני. מופיע רבות בתקשורת וידוע בהתבטאויותיו נגד ישראל. מתחילת המלחמה מסתובב בעולם, בין היתר כדי לתאם בין גורמי ציר ההתנגדות במדינות השונות.
בימים האחרונים קיים שיחות רבות עם מקביליו האזוריים על המצב. בין היתר ביקר בעומאן ובסוריה, ביקורים שבתקשורת הערבית נטען כי היו קשורים להבנת המצב ולהיערכות להשלכות התקיפה. עבדאללהיאן מציג את איראן כמי ששומרת על ביטחון ויציבות האזור, כגורם שאינו מתערב ביחסים הפנים-מדינתיים של מדינות שכנות ולא מחלק – לטענתו – הוראות לגורמים השונים ב"ציר ההתנגדות".
פורסם לראשונה: 22:50, 14.04.24