הפגנת הענק בתל אביב
(צילום: אבי חי, שב"פ)
יותר מ-5,000 איש צעדו אמש (יום ראשון) מכיכר הבימה בתל אביב אל רחבת המוזיאון ברחוב שאול המלך במחאה על האלימות בחברה הערבית. באופן מכוון, המחאה הייתה שקטה, ולא כללה קריאות כלשהן. המפגינים גם נמנעו מכל עימות או פרובוקציה מול השוטרים, ומחו בתיאום מלא עם המשטרה שליוותה ואבטחה את הצעדה.
מוקדם יותר באותו יום, בפודקאסט "הכותרת", סיפר מוחמד חוג'יראת, אביו של עמאר בן ה-4, על הרגעים המצמררים שבהם נודע לו על מות בנו - ועל הרגע שבו זיהה את גופתו בבית החולים. "הגעתי לחדר ההלם, וראיתי שהרופאים בוכים", סיפר ואז החל לבכות. "ראיתי את עמאר ואמרתי לו 'עמאר קום, אתה משקר עליי, אתה לא מת, קום קום'. התחלתי לדבר איתו, עשיתי לו דברים שאהב שאבא שלו עושה. 'עמאר קום', אבל הוא לא קם, לא מדבר. זה מה שקרה, ומאז אף אחד מהמדינה לא שאל עליי, אף אחד לא מתקרב אליי. רק אכפת להם מהחיים שלהם, ממני לאף אחד לא אכפת". האזינו (החל מדקה 12:00):
את הצעדה בתל אביב הובילו שלושה מיצגים: הראשון, שאותו הובילו נערים, הורכב מארונות קבורה לבנים שעליהם היה חרוט מה היו יכולים אותם מתים להיות ולעשות - בין אם זה לשחק בחצר, להיות סטודנטים או להקים בית. המיצג השני היה של נערות שצעדו בטורים כשהן לבושות בגלימות לבנות שכיסו את ראשיהן, שהזכירו את מיצגי השפחות מההפגנות בקפלן. לצידן צעדו נשים לבושות בשחור, כשהן אוחזות בתמונות יקיריהן שמתו. אחת מהן היא מנאר חליאלה מדיר חנא, אחותו של ג'יהאד חמוד שנרצח ב-14 באוקטובר 2021.
"היה לנו חשוב להראות מה המציאות שלנו - לשכב בארון", אמרה חליאלה. "עברו שנתיים מהרצח של אח שלי, ועד היום אין עצורים, אין כלום. רצח ועוד רצח. המדינה צריכה לראות שאנחנו עוברים טבח".
מנכ"ל המשרד לביטחון הפנים לשעבר, תומר לוטן, הגיע גם הוא לתמוך בצעדה. "אפשר לנצח את זה", אמר. "הממשלה שהיינו בה הראתה שכאשר שמים דגש ונרתמים אפשר להגיע להישגים. בשנת 2022 מספר הנרצחים החל לרדת לראשונה זה עשור, וזה קשור להחלטה של ראש הממשלה והשרים ולביצוע של הממשלה כולה. לצערי היום זה לא קורה, ואנחנו עדים לטרגדיה".
על הבמה הופיעה הזמרת רונה קינן ששרה מספר מלהיטיה, בהם "מבול". אחד הנואמים קרא לחברה הערבית להצטרף למחאה נגד המהפכה המשפטית, וזכה לגל תשואות מהקהל. למעשה, במקום הופיעו לא מעט מאנשי המחאה נגד המהפכה המשפטית, חלקם בחולצות לבנות כפי שביקשו המארגנים. עם זאת, היו כמה שבחרו להגיע עם חולצות המחאה המקוריות, לדבריהם כדי להראות את הקשר והשילוב בין המחאות. אחד מהם, פעיל "אחים לנשק", הניף שלט שעליו היה כתוב "חיים" בעברית ובערבית.
רבקה מיכאלי עלתה גם כן לשאת דברים על הבמה, וחלקה כבוד אחרון לד"ר דליה פדילה, אשת החינוך הערבייה שטבעה בסוף השבוע האחרון.
סולימאן אלעמור, מנכ"ל שותף בארגון "אג'יק מכון הנגב" שהיה שותף להובלת הצעדה, סיפר על המשמעות והבחירה דווקא בתל אביב: "החלטנו לעשות צעד דרמטי עם צעדת המתים, כדי להעביר את השיח מהכפרים הערביים למרכז הארץ. מה שקורה בחברה הערבית לא קורה באף חברה בעולם, ואנחנו מבקשים תיקון להזנחה שהייתה שנים".
ביאן עיסא בת ה-19, גם היא מ"אג'יק מכון הנגב", הגיעה לצעדה מכפר קאסם: "אני לוקחת חלק בצעדה כחלק מהחברה הערבית, יש לי אחריות כחלק מהדור הצעיר שצריך לצעוק ביחד 'די'. אנחנו רוצים לחיות כמו שאר הצעירים ולחשוב על העתיד שלנו".
גם וחיד אלסנע, האחראי על הביטחון הקהילתי ברהט, הגיע לתל אביב כדי להפגין. בעיניו יש פתרון פשוט לבעיית האלימות בדרום: "ככל שיהיו יותר מקומות מגורים ותעסוקה בדרום, שיהיה לזוגות צעירים איפה לגור, זה ימנע את הפשע".
פורסם לראשונה: 21:54, 06.08.23
