בפעם השלישית בחודשים האחרונים "נאלץ" אתמול (ראשון) יו"ר האופוזיציה בנימין נתניהו להתנער ולהסתייג מאמירות מקוממות של מקורביו ונאמניו בסיעת הליכוד, הח"כים דודי אמסלם, יואב קיש שלמה קרעי.
קיש, שהפך את עורו מרגע שתמך בגדעון סער בפריימריז על ראשות הליכוד ועד לרגע שחזר להיות נאמנו של נתניהו, חשף חלק מהמטרות של הליכוד אם ינצח בבחירות וירכיב את הממשלה הבאה: להדיח את היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, שנבחרה לתפקיד בפברואר האחרון לכהונה של שש שנים. "אם היועמ"שית תאשר מינוי רמטכ"ל לממשלת מעבר – המשמעות הישירה תהיה דווקא כלפיה וכלפי מעמדה", צייץ קיש בטוויטר, "רק יועמ"שית מטעם תאפשר זאת. לכן, במידה שתפעל כך היא תוחלף מיידית כשנחזור לשלטון".
קרעי, שלא רצה להישאר מאחור ולהפסיד דקות שידור יקרות במהלך הפריימריז, העלה את רף האיומים והוסיף: "תאפשר, לא תאפשר, היא תוחלף בכל מקרה. כך גם כל מינויי ממשלת ההונאה. זה יקרה בקרוב, בעזרת השם". שר המשפטים סער, איש תנועת הליכוד לשעבר, כינה את האיומים במילה אחת: "גנגסטריזם".
החלפת יועמ"ש מעולם לא הייתה תוכנית עבודה פוליטית של מפלגה בתקופת בחירות, וגם לא אחריה. נכון שבליכוד מדברים על ריסון מערכת המשפט (או חיסולה, לגרסת מבקרי נתניהו), אבל מעולם לא עמדו פקידים בכירים למסע ציד אישי בגלל חוות דעת משפטיות שכתבו במסגרת תפקידם.
גם אתמול נתניהו מיהר להסתייג מדבריו של קיש ולומר שהם לא נאמרו על דעתו. זה קרה לו כאמור כמה פעמים בתקופה האחרונה. בדצמבר האחרון השתלח אמסלם בשופט העליון דוד מינץ וטען שהוא שיכור. כך הוא עשה גם לנשיאה אסתר חיות, ונתניהו התקשר אליה כדי להתנצל. "שוחחתי כעת עימה ואמרתי לה שדבריו של אמסלם אינם מקובלים עליי, אינם משקפים את עמדתי ונאמרו שלא בידיעתי", הסביר אז. לאחרונה, כשאמסלם הציע להוסיף את רע"מ לקואליציית בראשות הליכוד אם לימין כבר יהיו 61 קולות בלעדיהם ("אהלן וסהלן"), מיהר היו"ר לגנות אותו ולומר שהדברים לא נאמרו על דעתו.
נתניהו הוא אולי הקמפיינר הטוב ביותר בישראל, והוא בוודאי יודע מה שווה "משמעת קמפיין" בתקופת בחירות. הוא שולט ביד רמה בתנועת הליכוד, ומי שמתנגד לו – מחשב את קיצו הפוליטי לאחור. אז איך קורה ששוב ושוב הח"כים המקורבים תוקפים ומאיימים ונתניהו מתנער ומכחיש? האם הוא מאבד שליטה על הח"כים שלו שנמצאים בתקופת פריימריז (כבר כמה חודשים) גם במחיר של נזק אלקטורלי לקמפיין שלו בשביל קולות המתפקדים?
כנראה שלא. התשובה פשוטה יותר: חברי הכנסת בליכוד נהנים מההמולה התקשורתית והפוליטית על כל אמירה, ונתניהו מקבל עוד בלון ניסוי למאווייו הנסתרים, כמו חשבון פוליטי עם מערכת המשפט או שיתוף רע"מ בקואליציה לעת צרה. הח"כים משסים ונתניהו מתבונן מהצד ומגיב בהתאם לצבע נייר הלקמוס שנמצא בסביבה.
- יובל קרני הוא עיתונאי "ידיעות אחרונות"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com