הצטרפו למשדר המיוחד מהכנסת (צילום: מזמור הפקות)
לפני חודשיים רשם גוש נתניהו ניצחון מכריע בבחירות לכנסת ה-25, ניצחון ששם כנראה קץ ליותר משלוש שנים של טלטלה פוליטית חסרת-תקדים, אבל למרות שתחילה נראה היה שראש הממשלה המיועד יקים את ממשלתו השישית במהירות האפשרית – המשא ומתן בינו לבין המפלגות שעמדו לצדו וזכו לכינוי "השותפות הטבעיות" נגרר עוד ועוד, עד לרגע האחרון. בדרך התגלעו לא מעט חילוקי דעות ביניהם, ורגע לפני טקס ההשבעה החגיגי שייערך אחר הצהריים (יום ה') בכנסת, אלו הן הסוגיות שעשויות אולי להעיב על היחסים בין נתניהו לשותפיו בשלטון.
הציונות הדתית: סוגיית מחלוקת מרכזית שעשויה לצוץ במהלך כהונתה של הממשלה ה-37 היא בתחומי הביטחון שקיבל לידיו יו"ר המפלגה בצלאל סמוטריץ'. בהסכם עם הליכוד הוא קיבל, לצד כהונתו המרכזית כשר אוצר, גם תפקיד של שר נוסף במשרד הביטחון עם סמכויות מלאות על יחידת מתאם פעולות הממשלה בשטחים ועל המנהל האזרחי, מה שמעניק לו כוח נרחב על האזרחים, יהודים וערבים, החיים ביהודה ושומרון – באופן שעשוי אולי להוביל לחיכוכים מול שר הביטחון המיועד יואב גלנט. בהסכם מצוין שעל סמוטריץ' להתנהל בהסכמה עם רה"מ, ונשאלת השאלה האם נתניהו יסכים לקיים הבטחות להסדרת מאחזים ואפילו לקידום סיפוח רשמי – מהלכים שעשויים לפגוע בתקוותו לקדם הסכם שלום נוסף עם סעודיה ולפגוע ביחסים עם מדינות שכבר חתמו על הסכמי אברהם.
6 צפייה בגלריה
נתניהו ו"השותפים הטבעיים". יש גם לא מעט מחלוקות
(צילום: אלכס קולומויסקי, הדר יואביאן , נועם מושקוביץ' דוברות הכנסת, שאול גולן)
לקראת השבעת הממשלה: מתוך המשדר המיוחד בכנסת
(צילום: מזמור הפקות)
דרישתו של סמוטריץ' לקבל אחריות על תחומים בעלי חשיבות רבה במשרד הביטחון כבר עוררה עימות פומבי בינו לבין הרמטכ"ל היוצא אביב כוכבי: סמוטריץ' טען שכוכבי מוביל "פוליטיזציה בוטה" בצה"ל, ודרש חוק סינון של 10 שנים לרמטכ"לים לפני שיוכלו להיכנס לפוליטיקה – אחרי שכוכבי שוחח באופן חריג עם נתניהו, וסיכם עמו שהחלטות בנוגע לצה"ל יתקבלו רק לאחר הצגת עמדתו המקצועית של הצבא. הסיכום הזה עשוי לעכב את העברת האחריות לסמוטריץ' בכל הנוגע למתאם פעולות הממשלה בשטחים והמנהל האזרחי, וכן את הסעיף בהסכם הקואליציוני שקורא לחוקק חוק שיעביר את הסמכות למינוי הרב הראשי הצבאי מידי הרמטכ"ל לידי ועדה בראשות הרב הראשי הספרדי.
נתניהו הבטיח בהסכם עם הציונות הדתית (ומול כל שאר השותפות שלו) לקדם שינוי בחוק האפליה באופן שעלול לפגוע בזכויות להט"ב, אבל הוא עצמו הודיע כי לא יאפשר כל פגיעה בזכויות הללו – כך שלא ברור אם אכן תקודם ההבטחה הזו בהסכמים הקואליציוניים. נתניהו כבר התעמת פומבית עם חברת מפלגתו של סמוטריץ', אורית סטרוק, והתנער מקריאתה לאפשר לרופאים לא לבצע טיפול רפואי שנוגד את אמונתם. בליכוד אף הבטיחו לקדם חוקים נגד אפליית להט"ב, "במקרה הצורך".
עוצמה יהודית: השר המיועד לביטחון לאומי איתמר בן גביר הכריז אתמול על "היסטוריה" עם העברת החוק שיאפשר לו להתוות מדיניות כללית בחקירות במשטרה, אבל הוא לא יסתפק בכך ולא ויתר עדיין על הסעיף שיכפיף את המפכ"ל למרותו. בצל חשש שבג"ץ יבטל את החוק כולו בגלל הליך חקיקה מהיר מדי, הוא הסכים לדחות את הדיון וההצבעה על הסעיף מעורר המחלוקת, וכעת נשאלת השאלה האם בליכוד יסכימו לשינוי שבייעוץ המשפטי לממשלה הזהירו כי עלול להביא לפוליטיזציה ולפגוע בעצמאות המשטרה. אתמול נחשף סעיף מעורר מחלוקת נוסף: בן גביר דורש לנתק את מג"ב מהמשטרה, ולהכפיף גם אותו למרותו.
בן גביר חותם על ההסכם: "קראתי כבר, אני רק רוצה לראות"
בן גביר כבר הביע זעם על הודעת הליכוד שלפיה במקום לבטל את עילת ההסתה לגזענות בחוק לפסילת מועמדים, כפי שסוכם מולו תחילה, יבוטל סעיף 7א' כולו בחוק יסוד: הכנסת, ויחוקק חוק חדש שיהיה שוויוני יותר לכאורה (בטענה שכעת מועמדים מהימין מופלים לכאורה לרעה ביחס למועמדים ערבים). בן גביר דרש לכבד את ההסכמים מולו, ובמפלגתו הזהירו: "לתשומת לב חברינו בליכוד, אנחנו רגילים שסיכום זה סיכום ומילה זו מילה וחשוב לשמור על עקרון זה כדי להביא לממשלה יציבה". בהסכם הסופי שנחתם, יצוין, הנוסח היה מעודן יותר, וכלל רק דרישה לתיקון הסעיף ולא את ביטולו.
בן גביר עשוי גם לעורר "כאב ראש" לנתניהו אחרי שהצליח לחלץ ממנו את תפקיד ממלא מקום יו"ר ועדת השרים לחקיקה, שבראשה יעמוד שר המשפטים המיועד יריב לוין. בן גביר הצהיר כי התפקיד יאפשר לו להבטיח את קידום החוקים שונים שאותם דרש במשא ומתן. בין היתר קרא לחוקק חסינות לחיילים ושוטרים, ולעונש למוות למחבלים – חוק שלא ברור עד כמה נתניהו ישמח לקדמו.
כיוון שגם בן יגביר יקבל סמכויות הקשורות ליהודה ושומרון – האחריות על פלוגות מג"ב איו"ש תועבר מצה"ל לידיו – גם שם הוא עשוי אולי לגרום לנתניהו סיבוכים בזירה הבינלאומית, כיוון שהפלוגות הללו עוסקות בין היתר בהריסת מבנים לא-חוקיים. בן גביר גם הבטיח לעלות להר הבית כשר לביטחון פנים, מהלך שעשוי להיות נפיץ מבחינה ביטחונית, וגם האופן שבו ארה"ב תתייחס לשר בכיר כל-כך – שבעבר הורשע בתמיכה בארגון טרור – עדיין לא ברור, ובעבר הועלתה האפשרות שוושינגטון תחרים אותו.
6 צפייה בגלריה
מעוז ומצעד הגאווה בתל אביב. נתניהו נאלץ לפרסם הבהרה בעקבות התבטאויותיו
(צילום: יאיר שגיא )
נעם: גם מול הח"כ הבודד של המפלגה המתנגדת לזכויות להט"ב אבי מעוז, שקיבל מנתניהו את האחריות על תוכניות הלימוד החיצוניות בבתי הספר, עשויים להיות חיכוכים עתידיים מול נתניהו. רה"מ המיועד כבר נאלץ לפרסם הבהרה בעקבות התטבאויותיו של מעוז נגד מצעד הגאווה, והצהיר כאמור כי לא ייתן יד לפגיעה בזכויות להט"ב.
יהדות התורה: נתניהו אמנם הסכים לשלל דרישות של המפלגה החרדית, בהן השוואת שכר למורים במגזר החרדי וכן הזרמת תקציבים רבים לתלמידי הישיבות. אבל דווקא הבטחה מרכזית אחת לא ניתנה בצורה ברורה בהסכם הקואליציוני: פטור מגיוס לצה"ל. ההסכם אמנם מבטיח את קידומו של חוק יסוד הקובע שלימוד התורה הוא ערך עליון במורשת העם היהודי, בתקווה כי הדבר יבצר מבחינה משפטית פטור משירות שיינתן בעתיד ללומדים ויכשיר מצב מעשי של אי-שוויון, אלא שדווקא בעניין עצמו – נוסח חוק הגיוס, שנמצא במחלוקת בין נתניהו ליהדות התורה – לא הושגו הסכמות, וההכרעה לגביו נדחתה.
6 צפייה בגלריה
גולדקנופף בכנסת. פתרון מוסכם למתווה גיוס - עד המועד האחרון לאישור תקציב המדינה
(צילום: אלכס קולומויסקי)
זאת ועוד: הפלג החסידי ביהדות התורה, בראשות יצחק גולדקנופף, דרש תחילה לחזור למתווה חוק טל, שהיה נוח לחרדים ונפסל ב-2012, והתעקש להשלים את החקיקה בעניין טרם לפני השבעת הממשלה וכתנאי לתמיכה בה – אך נאלץ להתקפל. הקואליציה אמנם מחויבת להגיע לפתרון מוסכם עד המועד האחרון לאישור תקציב המדינה של 2023, כאשר המשמעות היא שהמשך שלטון נתניהו יהיה תלוי בו, אבל לכולם ברור שבזמן אמת יהדות התורה לא תגרום לפיזור הכנסת ולהפלת ממשלת הימין רק בגלל אי עמידה בזמנים. לפי שעה אין מתווה המקובל על שני הצדדים – והפערים גדולים.
ש"ס: יו"ר המפלגה אריה דרעי, שימונה לשר הפנים והבריאות ובעוד שנתיים אמור להיכנס למשרד האוצר, הוא השותף הבכיר ביותר של נתניהו בממשלה – ומולו לא צצו חילוקי דעות פומביים במשא ומתן. אבל עצם מינויו לשר יביא כנראה למבחן ראשון של הממשלה בבית המשפט העליון, בעקבות העתירה שהוגשה נגד המינוי של אדם שהורשע בעבר פעמיים בעבירות פליליות ואשר מבקשת לתקן את התיקון לחוק שהכשיר את כהונתו כשר. אף שהעליון לא הוציא צו ביניים שהיה מונע את השבעת דרעי היום, הרכב מורחב של 11 שופטים ידון בעתירה הזו בעוד שבוע.
אם יקבלו השופטים החלטה דרמטית על ביטול תיקון החוק, הדבר יחזק לבטח עוד יותר את הקריאות בקואליציה לקידום פסקת התגברות, כזו שתאפשר לחברי הכנסת לעקוף את החלטות השופטים. לאורך המשא ומתן דחפו שותפיו הקואליציוניים של נתניהו לכלול בהסכמים הבטחות ברורות בכל הנוגע לרפורמות הנדרשות לדבריהם במערכת המשפט, אך מנגד דווח כי דווקא נתניהו עצמו, שבצל משפטו תקף שוב ושוב את המערכת, ביקש נוסח מעורפל יותר. נתניהו רמז אולי לצורך במתינות מסוימת בסוגיה כשהצהיר בהלוויית הרב חיים דרוקמן השבוע: "כמוהו אני סבור שיש לגבש הסכמות רחבות בנושאים עקרוניים".
בהסכמים הסופיים שנחתמו, יצוין, נקבע כי כל הצעות החוק הנוגעות לרפורמות שיקדם שר המשפטים הבא לוין – בהן חוק יסוד: החקיקה ופסקת התגברות – "יקבלו עדיפות מוחלטת ומלאה, על פני כל חקיקה אחרת". אבל בנוסח הזה לא מצוין כיצד תיראה אותה פסקת התגברות, ואם היא תכלול למשל דרישה לרוב של 61 ח"כים בלבד, או רוב מיוחס וגדול יותר.
סוגיה נוספת שנכללת בהסכמים השונים היא הדרישה של השותפות לשינוי חוק השבות. בהסכמים נקבע כי תוקם ועדה שבה נציגות לכל חברות הקואליציה והחקיקה תיעשה עד העברת תקציב 2023. המטרה היא לשנות או לבטל את סעיף הנכד כדי לצמצם את עלייתם של לא-יהודים לישראל, אבל מהלך שכזה עשוי לחולל משבר מול יהדות התפוצות – ונתניהו עצמו הצהיר בריאיון לתקשורת האמריקנית כי אף שיהיה בסוגיה "דיון מעמיק", הוא לא סבור שהסעיף ישונה. סמוטריץ' אמר לאחר מכן כי יעמוד על השינוי הנדרש מבחינתו.
ולא רק מול השותפות התגלעו מחלוקות לאורך המשא ומתן: גם בתוך הליכוד יש לא מעט תככים. ח"כ דוד ביטן, למשל, מתח שוב ושוב ביקורת על ההתנהלות במשא ומתן, וכבר בחודש שעבר תקף בריאיון ל-ynet radio: "הליכוד התקפל בפני השותפים, כנראה שנצטרך לעבוד בשבילם". התככים הפנימיים נחשפו בפני כל בדיון הסוער בישיבת סיעת הליכוד אתמול. "אנחנו לא יודעים מה יש בהסכמים, היינו צריכים להתכנס מזמן. למה לא כינסת את הסיעה עד עכשיו?", קראו לעבר נתניהו ח"כ ביטן וח"כ דוד אמסלם לאחר פרסום ההסכמים הקואליציוניים.
אמסלם עצמו עקץ את נתניהו אחרי שלא קיבל את התפקידים שדרש, ואמר שלשום כשהודיע כי יישאר ח"כ מן המניין: "זה לצערי המחיר שמשלמים על נאמנות ועמידה בעקרונות". גם מול ח"כ ותיק נוסף, ישראל כץ, התחולל אמש מאבק: כץ סירב להצעת נתניהו להיות רק שני ברוטציה במשרד החוץ, ולפי שעה טרם ברור איזה תפקיד יקבל. שלושת הח"כים הללו – ביטן, אמסלם וכץ – היו חברים כולם באותו ציר פנימי שנחשף ב-ynet, שמטרתו הייתה לאלץ את נתניהו לחלק להם תפקידים בכירים, ונראה שהם לא הצליחו בכך.
למרות כל השסעים הללו, הרוב המוצק שממנו נהנית הקואליציה של נתניהו – 64 – יאפשר לה כנראה לשרוד גם משברים חמורים יחסית. כדי למנוע מרידות, כמו אלו שהביאו להפלת הממשלה הקודמת של יאיר ולפיד ונפתלי בנט, החוק הראשון שחוקקה הכנסת החדשה היה ביטול האפשרות לפרישה של ארבעה ח"כים מהסיעה שלהם. כעת רק שליש מסיעה כלשהי יוכלו לפרוש, והמשמעות היא שמרד כלשהו בליכוד ידרוש לפחות עשרה ח"כים – דבר בלתי אפשרי כנראה.
נתניהו הבטיח אתמול שממשלתו תמלא את ימיה. "בשעה טובה, גמר חתימה טובה", אמר בישיבת סיעת הליכוד אחרי החתימה על ההסכמים. "אני מבקש להודות לכם על המאמץ המשותף שהביא אותנו ליום הזה. השגנו את היעד. ציבור ענק במדינת ישראל, למעלה משני מיליון ישראלים, הצביעו עבור המחנה הלאומי בראשותנו. נקים ממשלה יציבה לקדנציה מלאה שתדאג לכל אזרחי ישראל".
קובי נחשוני השתתף בהכנת הכתבה
