היועצת המשפטית של הכנסת שגית אפיק פנתה בצהריים (יום ד') לבית המשפט העליון לקראת הדיון מחר בעתירות נגד חוק הנבצרות, ודרשה שיאפשרו לה להגיש באופן חריג תגובה נוספת לעתירות גם אחרי הדיון. אפיק הסבירה את הבקשה שלה ב"עמדה התקדימית" שהביעה לדבריה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה בתגובתה הנפרדת לעתירות – שבה קראה לשופטים לקבל אותן ולבטל את התיקון ל"חוק יסוד: הממשלה", שנועד להגן על ראש הממשלה בנימין נתניהו מפני האפשרות של הוצאתו לנבצרות.
"בית המשפט הנכבד מעולם לא הכריז על בטלותו של חוק יסוד והיועצת המשפטית לממשלה מבקשת מבית המשפט לעשות זאת לראשונה", כתבה עו"ד אפיק, שמייצגת את עמדת הכנסת וכבר הביעה את התנגדותה לעתירות נגד חוק הנבצרות. "מצב שבו יועצת משפטית לממשלה מבקשת מבית המשפט להכריז על בטלותו של חוק הוא מאורע נדיר ומצב שבו היועצת המשפטית לממשלה מבקשת מבית המשפט הנכבד להכריז על בטלותו של חוק יסוד הוא מאורע שמעולם לא אירע".
היועמ"שית אפיק כותבת עוד כי "לא ניתן להפריז בתקדימיות של עמדת היועצת המשפטית לממשלה" ובשל כך מבקשת כאמור להגיב לטענותיה. היא הודתה שהבקשה לשלוח את התגובה באיחור, אחר הדיון מחר, היא חריגה למדי, אבל לדבריה תגובתה של בהרב-מיארה ניתנה במועד מאוחר יותר מתגובתה שלה – באופן שלא אפשר לה להתייחס לטענותיה. כעת היא מבקשת זמן נוסף כדי לעשות זאת.
3 צפייה בגלריה
ראש הממשלה נתניהו. בהרב-מיארה קבעה: "חצו גבול בניצול לרעה של הסמכות המכוננת"
(צילום: עמית שאבי )
היועצת המשפטית של הכנסת כבר הביעה כאמור את עמדתה שיש לדחות את העתירות נגד חוק הנבצרות. לטענתה התיקון לחוק היסוד נועד להסדיר את אופן ההכרזה על נבצרות פיזית ונפשית, שכן חוק היסוד הקיים לא קבע הסדר מלא בעניין זה, כפי שקיים ביחס לבעלי תפקידים אחרים. עוד נטען בעמדת הייעוץ המשפטי של הכנסת, כי בהתאם למבחנים שנקבעו בפסקי דין קודמים, חוק היסוד אינו מהווה שימוש לרעה בסמכות המכוננת.
אפיק חזרה על עמדתה המסורתית של הכנסת, שלפיה בהיעדר מקור סמכות מפורש בחוק או בחוק יסוד, אין מקום לביקורת שיפוטית על חוקי יסוד. עוד היא מציינת כי דוקטרינת שימוש לרעה בסמכות המכוננת יושמה בעבר על ידי בית במשפט על חוקי יסוד שהם הוראת שעה – ואילו חוק היסוד האמור מסדיר בדרך קבע את ההליך לנבצרות פיזית או נפשית. בנוגע לטענות העותרים שהחוק הינו פרסונלי, היא השיבה כי החוק יחול מכאן ואילך על כל ראש ממשלה וכי הוא מסדיר את כלל ההיבטים בעניין נבצרות פיזית ונפשית שלא היו מלאים בחוק היסוד הקיים. לדבריה חוק היסוד אינו משנה את דיני ניגוד העניינים.
הדיון מחר בבג"ץ ייערך מול הרכב של שלושה שופטים: הנשיאה אסתר חיות, המשנה לנשיאה עוזי פוגלמן והשופט יצחק עמית. העותרים דורשים לבטל כאמור את התיקון ל"חוק יסוד: הממשלה" שמגן על נתניהו מפני הוצאה לנבצרות: התיקון קבע שנבצרות היא אך ורק מטעמים בריאותיים, ושהסמכות לקבוע הוצאה לנבצרות היא אך ורק בידי גופי הממשלה והכנסת ולא בידי היועצת המשפטית לממשלה, כפי שנקבע בעבר בכמה החלטות בבג"ץ. החוק החדש מאפשר למעשה לנתניהו להפר את הסכם ניגוד העניינים שעליו חתם בשל המשפט נגדו – היועמ"שית בהרב-מיארה קבעה כי הוא מנוע מלעסוק בשינויים במערכת המשפט – מבלי לחשוש מהוצאה לנבצרות.
3 צפייה בגלריה
הנשיאה חיות. תדון בחוק הנבצרות, חודש לפני הדיון הדרמטי בעתירות נגד ביטול עילת הסבירות
(צילום: אלכס קולומויסקי )
חוק הנבצרות, יודגש, קודם בכנסת רק לאחר הגשת עתירה נגד נתניהו בדרישה להוציאו לנבצרות. החוק עבר במהירות בתמיכה של 61 חברי כנסת בלבד: הרוב המינימלי הדרוש לאישור או שינוי חוק יסוד. החוק החדש, שאושר בכנסת בקריאה שנייה ושלישית במרץ השנה, קובע כי הוצאה לנבצרות תיעשה רק במקרה שבו ראש הממשלה יודיע בעצמו שאיננו מסוגל פיזית או נפשית למלא את תפקידו או במקרה שבו 75% מחברי הממשלה יבקשו להוציא את ראש הממשלה לנבצרות בניגוד לרצונו, ואז תובא הבקשה להצבעה בכנסת – שם יידרש רוב של 80 חברי כנסת למהלך.
בתגובתה לבג"ץ בשבוע שעבר, הודיעה כאמור היועמ"שית בהרב-מיארה כי היא סבורה שיש לקבל את העתירות נגד החוק. "נעשה שימוש לרעה בסמכות הכנסת כדי לשפר את מצבו המשפטי האישי של ראש הממשלה ולאפשר לו לפעול בניגוד לפסיקת בית המשפט", טענה. היא הוסיפה כי בכנסת מנצלים את הקלות שבה ניתן לתקן את חוקי היסוד "לצרכים פוליטיים נקודתיים".
בהרב-מיארה ציינה כי כבר בעתירות נגד "חוק דרעי" בתחילת השנה – שלא בוטל בסופו של דבר אף שיו"ר ש"ס נפסל מכהונה כשר – העירה נשיאת העליון חיות כי מדובר ב"נקודת שפל" בתופעה של שינוי חוקי יסוד לצרכים פוליטיים נקודתיים, ובהרב-מיארה מציינת כי כעת מדובר ב"מקרה קיצוני במיוחד" של אותה תופעה: "יישום המבחנים של דוקטרינת השימוש לרעה בסמכות, כפי שזו התפתחה בפסיקה, מצביע על כך ש'נחצה קו הגבול' ונעשה שימוש מובהק לרעה בסמכות המכוננת של הכנסת".
(צילום: ירון ברנר)
הדיון מחר בעתירות בדרישה לביטול חוק הנבצרות ייערך לפני דיון נוסף שצפוי, כנראה בחודש הבא, בעתירות בדרישה להוציא את נתניהו לנבצרות, בגלל הפרת הסכם ניגוד העניינים שלו. השאלה אם לבטל חוק יסוד או לא תעלה במקביל בדיון דרמטי ב-12 בספטמבר, בעתירות נגד התיקון ל"חוק יסוד: השפיטה" שביטל את עילת הסבירות. חיות תעמוד גם היא בראש הרכב השופטים בדיון הזה, שלראשונה אי-פעם יכלול את כל 15 שופטי בית המשפט העליון. בהרב-מיארה התנגדה גם לאותו תיקון, בטענה שמדובר בחוק שיוצר "חור שחור" בדמוקרטיה הישראלית, אבל טרם העבירה את תגובתה הרשמית לעתירות נגד ביטול עילת הסבירות.
בקואליציה הזהירו בימים האחרונים שוב ושוב מהאפשרות של ביטול עילת הסבירות, וקראו לבית המשפט שלא להתערב בחוקי יסוד. ראש הממשלה נתניהו עצמו סירב להתחייב שיציית לפסיקה שכזו – באופן שמעלה חשש ממשבר חוקתי ומהתנגשות של ממש בין רשויות השלטון – וגם בנוגע לעתירות נגד חוק הנבצרות הביע עמדה דומה: "אל תתערבו, בית המשפט לא מוסמך לבטל חוק יסוד", מסר בתגובתו לבג"ץ.
