נועה גולדנברג, שהואשמה אתמול בזריקת חול על השר איתמר בן גביר בחוף הים בתל אביב, פרסמה הודעה לתקשורת עם גרסתה על האירועים - שבה הכחישה גם את מה שמיוחס לה, ופירטה על תנאי המעצר. בתגובה, המשטרה פרסמה תיעוד ערוך ממצלמת גוף של שוטר מרגעי המעצר בחוף, וטענה כי "בניגוד לטענותיה - כל זכויותיה של הנאשמת נשמרו בקפידה".
"אני מרגישה שהגיע הזמן שאני אשתף בעצמי מה עבר עליי בימים האחרונים. מעולם לא חיפשתי תשומת לב. אף פעם לא רציתי להיות בכותרות, בטח לא בהקשר כזה, וגם בחלומות הכי רעים שלי לא יכולתי לדמיין את הסיוט שהחל ברגע אחד ביום שישי בצהריים. גם כשאני משחזרת שוב ושוב את הימים האלו, אני לא מצליחה להבין איך הכול התגלגל במהירות כמו כדור שלג עצום.
"ביום שישי האחרון הגעתי עם חברים לחוף הים. כמה דקות אחרי שנכנסנו למים, שמנו לב שבן גביר נמצא בחוף. דיברנו על מה הוא עושה בים, לאור העובדה שבטח יש לו דברים יותר חשובים לעשות. כמובן שלא זרקתי עליו חול, או כדור חול, או קובבה או בוץ. לפתע, ראיתי שמצביעים עליי. המשכתי להיות עם החברים שלי במים ואחרי כמה דקות נכנסו שני מצילים שאמרו לי שאני צריכה לצאת מהמים, כי זרקתי חול על בן גביר. עניתי להם שאין לי מה לצאת כי לא עשיתי את זה. שיתפתי את חבריי שאני לא מבינה מה קורה כאן ואז המצילים נכנסו שוב ואמרו שאם אני לא אצא עכשיו המצב שלי רק יחמיר ושממש כדאי לי לצאת. חברים שלי יצרו חוצץ ביני לבין המצילים כי תנועות הגוף שלהם התחילו להיות מאיימות ותוקפניות".
גולדנברג המשיכה, ופירטה כי "אחרי כמה דקות המציל קרא לכולם לצאת מהחוף. יצאתי מהים, הלכתי ישירות לשוטר, והוא אמר שהוא עוצר אותי כחשודה בתקיפת איש ציבור. בזמן הזה המאבטח האישי של השר התחיל לצלם אותי כשאני עם בגד ים. ביקשתי מהשוטר שיעזור לי ויבקש ממנו להפסיק, אבל הוא לא הפסיק. בכלל לא קלטתי מה קורה ואיך ביום שישי בצהריים, בזמן שאני מבלה עם חברים שלי בים, פתאום מוצאת את עצמי בתוך ניידת משטרה בדרך לתחנה".
אתמול, שלושה ימים בלבד אחרי המקרה הוגש נגדה כתב אישום לבית משפט השלום בתל אביב, לשם הגיעו מאות אנשים במטרה לתמוך בה. באישום נכתב כי הצעירה "תקפה את בן גביר בכדור בוץ קשיח, וסירבה לצאת מהים". היא נאשמת בתקיפת עובד ציבור ובהפרעה לשוטר במילוי תפקידו.
"בתחנה המתנתי כשלוש שעות", סיפרה, "עד שהכניסו אותי לחקירה כשאני עדיין עם בגד ים ומלאה בחול. החקירה נמשכה כעשר דקות ואז הוציאו אותי להמשיך להמתין. בהמשך נכנסתי עם עורך הדין שלי, ניר אלפסה, לחדר עם החוקר והקצין. הקצין הודיע שהוא החליט לכלוא אותי. באותו הרגע נכנסתי לשוק, התחלתי לבכות התחננתי בפניו שישנה את ההחלטה, שאין לי בעיה שימשיכו לחקור אותי, שישאלו כל מה שהם רוצים רק בבקשה שלא ייקחו אותי לכלא. עורך הדין שלי גם ניסה לבקש ממנו לשקול שוב וטען בפניו שאני לא מהווה סיכון לאף אחד אבל הקצין אמר שבעיניו אני מהווה סכנה לציבור ולכן הוא כולא אותי.
"ההורים שלי הביאו לי לתחנה בגדים להחלפה ואת התרופות שלי. כשראיתי אותם פרצתי שוב בבכי, הייתי בהיסטריה אמרתי להם כמה שאני מפחדת ושיעזרו לי, עד שהשוטרים ביקשו שההורים שלי יתפנו מהמקום. בערך ב-20:30 יצאנו מהתחנה בניידת כשאני אזוקה בידיים וברגליים. בכיתי כל הדרך, ממש פחדתי מהלא נודע.
"אחרי כרבע שעה של נסיעה השוטרים עצרו את הניידת בצד הדרך, וגילו שיש פנצ'ר. העבירו אותי לניידת אחרת והמשכנו בנסיעה לנווה תרצה. כשהגענו נאמר לנו שאנחנו צריכים להמתין כחצי שעה כי מתבצעת ספירה. השוטרת הלכה להגיש את הטפסים שלי וחזרה אחרי כמה דקות בעצבים מאחר שראתה שלא חתמו על שום טופס שניתן לה מהתחנה, כך שנאלצנו לחזור לתחנת המשטרה בתל אביב. כל הזמן הזה, עדיין הייתי אזוקה בידיים וברגליים. כל הדרך, הלוך ושוב ובזמן ההמתנה בעקבות הפנצ'ר".
היא המשיכה ופירטה על תנאי המעצר: "בתחנה המתנתי עוד כחצי שעה כשאני אזוקה ברגליים, ואז שוב הכניסו אותי לניידת, ואזקו לי את הידיים. הפעם לא הדליקו לי מזגן ולא נתנו לי לקחת בקבוק מים. כשהגענו פעם נוספת לנווה תרצה, השוטרים לא ידעו מאיפה להיכנס, אז עצרו ושתו קפה בזמן שאני יושבת בניידת, ממשיכה לבכות ופשוט לא מצליחה להבין את הסיטואציה ההזויה שאני נמצאת בה. יותר מאוחר הבנתי שהם פשוט עשו סיבובים בגלל שהתחילו ההפגנות ליד הכלא. כשניסיתי לשאול את השוטר למה לא מכניסים אותי, הוא פשוט התעלם ממני. אחרי כמה דקות חנינו. האזיקים הכאיבו לי מאוד ועשו לי סימנים ברגליים. כמעט נפלתי כשיצאתי מהניידת לתוך הכלא. בשלב של בדיקת הרופא, שמעתי מבחוץ קריאות של המשפחה, החברים שלי ומפגינים, וזה עזר לי קצת לקבל מהם כוחות.
"על אף שנאמר לי שאראה עובדת סוציאלית עם הגעתי כי זה מעצר ראשון, זה לא קרה. לא קיבלתי הסבר או הדרכה מעובדת סוציאלית והפחד הטריף אותי. כשהגעתי לתא פשוט נחרדתי, כל הלחץ והפחד שהיו לי, התבררו כמוצדקים! בתא מולי היו נשים שצרחו ודפקו על הדלתות כל הלילה בלי הפסקה, יושבות ערומות על הרצפה ועושות עליה צרכים, ופשוט לא מפסיקות לצרוח ולהרעיש. לא הצלחתי לישון דקה בלילה, מהרעש, הצחנה ובעיקר מהפחד. בחמש בבוקר כבר העירו אותנו לספירה וככה כל היום נמשכו הצרחות והדפיקות.
"בצהריים ביקשתי בנימוס ובתחנונים, לדבר עם ההורים שלי. אמרו לי שאין לי את הזכות לשוחח איתם ועדכנו אותי שכנראה בערב אני אצא לבית משפט. כל היום רק חיכיתי כבר לרגע הזה שאני אצא משם. לבית המשפט יצאנו בערך בשעה 20:30. כשהגענו, שמעתי את קריאות התמיכה והעידוד מה שעזר לי קצת להתחזק לפני המשפט. בבית המשפט הכניסו אותי לעוד תא מעצר, עדיין אזוקה, עד תחילת הדיון. השוטרת אמרה לי, 'אם תעזי להסתכל על ההורים שלך אני מחזירה אותך למטה'.
"כשנגמר הדיון, שמחתי שאני חוזרת הביתה לראות את המשפחה שלי והעיקר שאני לא מעבירה עוד לילה במקום הנורא הזה. מה שלא ידעתי אז, שהסיוט עדיין לא נגמר. אמנם אני בבית, אבל בטראומה איומה מכל מה שקרה ולצערי עדיין קורה".
מהמשטרה נמסר: "מדובר בנאשמת בת 27 שהוגש נגדה כתב אישום בגין תקיפת עובד ציבור והפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו. אנו דוחים בשאת נפש את דבריה של הנאשמת וכל ניסיון לגמד או לנרמל את האירוע החמור, נותן לגיטימציה לפגיעה באנשי ציבור ואנו לא נאפשר זאת. נדגיש, כי בניגוד לטענותיה כל זכויותיה של הנאשמת נשמרו בקפידה, ובמקום לפגוע בעבודת השוטרים שפעלו כפי שמצופה מהם, ראוי היה לגנות בכל תוקף עבירה של תקיפת עובד ציבור".
בהמשך, המשטרה פרסמה תיעוד ערוך מהמעצר בחוף, שצורף להודעה הבאה: "בעקבות פרסומים שקריים המנסים לסלף את העובדות ולהטעות את הציבור, אנו נאלצים לפרסם את מצלמות הגוף של השוטר מהאירוע של תקיפת עובד ציבור על ידי הנאשמת בת ה-27 מת"א. כפי שניתן לראות בסרטון, הנאשמת נמלטה למים ולא נשמעה להוראות השוטר למעלה מ-10 דקות, וזאת למרות בקשות של השוטר והכרזה של המציל במערכת הכריזה לצאת מהמים.
"בנוסף, ניתן לראות בסרטון כי הנאשמת לבושה בבגדים והטענה כי נחקרה בבגד ים הינה טענה שקרית ומופרכת. בניגוד לטענותיה, כל זכויותיה של הנאשמת נשמרו בקפידה במהלך המעצר. במקום לקחת אחריות על מעשיה, הנאשמת מטילה דופי בעבודת השוטרים שעושים את עבודתם נאמנה ובמקצועיות הראויה לכל הערכה. ראוי היה לגנות בכל תוקף עבירה של תקיפת עובד ציבור. משטרת ישראל רואה בחומרה רבה פגיעה בנבחרי ציבור באשר הם, ותפעל כלפי כל מי שינסה לפגוע באנשי ציבור ובאזרחים בכלל, באופן שוויוני וללא משוא פנים".
כאמור, המשטרה טענה שבניגוד לדבריה של גולדנברג, היא נחקרה כשהיא לבושה ולא בבגד ים. בסרטון של המשטרה רואים אותה לבושה בטייץ שחור ובחזיית ספורט. לטענת המשטרה, בסרטון רואים אותה יוצאת מהחוף למעצר בגופייה קצרה באפור וטייץ שחור, ואלו הבגדים שהיא לבשה בחקירתה.
בסרטון, שומעים שוטר או איש שב"כ קורא: "תוציא אותה, אותה כן. אני מבקש להישמע להוראות השוטר ולצאת עכשיו. בואי נדבר רגע, איפה הבגדים שלך הדברים שלך תעודה מזהה?". נועה השיבה "אין לי, בבית". איש הביטחון שאל "באת ככה? איך קוראים לך? את יודעת את מספר תעודת הזהות שלך בעל פה?". נועה: "כן, מה קרה אבל?". איש הביטחון: "את זרקת בוץ על אישיות". נועה: "אני לא, אני לא זרקתי בוץ". איש הביטחון: "אוקיי את כרגע מעוכבת על תקיפה, לתחנה". גולדנברג השיבה כי "לא תקפתי אף אחד", ואיש הביטחון אמר: "את כרגע מעוכבת ואם תסרבי לעיכוב את תהיי עצורה".
גולדנברג טענה כי "אתה מצלם אותי עם הבגד ים", והוא השיב: "הכל מצולם אין בעיה". בהמשך הוא אמר לה כי "את נצפית זורקת בוץ על אישיות, זה לא משנה מי האישיות זה לא מעניין אותי מי האישיות". היא השיבה: "אבל אני לא זרקתי בוץ". איש הביטחון: "אני שמרתי על קשר עין איתך מהרגע שזרקת את הבוץ עד לרגע שנכנסת למים וסירבת לצאת". נועה: "אני לא סירבתי לצאת". איש הביטחון: "את סירבת לצאת, הכל מצולם. אני מכיר את הזכויות שלי ואני מכיר את החוק שלי ופעלתי על פיו. אני לא לוקח סיכונים בדברים האלה, אני פועל על מה שהחוק מתיר לי, וכל מה שאני נדרש לעשות אני עשיתי פה. עם בגדים מומלץ מאוד".
לאחר פרסום התיעוד מהחוף, מסר עו"ד של גולדנברג, ניר אלפסה ממערך עוטף עצורים: "אנחנו מזועזעים לגלות שדוברות משטרת ישראל, באופן גלוי ובוטה, חושפת חומר ראיות בהליך פלילי שהחל רק אתמול, אף בטרם הועבר לעיון ההגנה. יש כאן שיבוש חמור של הליכי משפט מתנהל וזיהום שלו, על ידי משטרה שאמורה להקפיד יותר מכל על טוהר ההליך, ואנו שוקלים את צעדינו המשפטיים, לרבות הגשת תלונה למחלקה לחקירות שוטרים. טוב תעשה משטרת ישראל אם תשאל עצמה מדוע היא רומסת ברגל גסה את זכותה של נועה להליך הוגן".