3 צפייה בגלריה
למרות דרישת השר לביטחון לאומי, סמכויות שב"כ לא יורחבו. איתמר בן גביר, בנימין נתניהו ורונן בר
(צילום: אלכס קולומויסקי, רויטרס/Amir Cohen Pool, יאיר שגיא)
בדיון המיוחד של ועדת המשנה למלחמה בפשיעה בחברה הערבית, שהתקיים אמש (רביעי), ובו הוחלט כי סמכויות שב"כ לא יורחבו, השמיע ראש הארגון רונן בר הזהרה בפני המשתתפים, על רקע התנגדות השב"כ להפעלתו במאבק בפשיעה. "מדינה שנוטה להפעיל את השב"כ שלה מול כל בעיה מורכבת - תהפוך להיות מדינה אחרת", אמר בר לנוכחים.
ההחלטה שהתקבלה בתום הדיון, ולפיה החוק לא ישתנה ושב"כ לא יהיה מעורב במאבק בפשיעה - הגיעה בניגוד לדרישת השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, שאמר בדיון: "יש כל מיני תהליכים של חקיקה, זה בסדר וחשוב. העברנו חוק פרוטקשן וחוק נשק, ועכשיו אנו מעבירים חוקים להסמכת המשטרה בעניינים הטכנולוגיים. אבל צריך משהו עכשיו, הרגע, הרי אנשים נרצחים. המציאות היא שהשמיכה קצרה ואין להם כלים טכנולוגיים, ולכן אני דורש אפשרות למעצרים מנהליים ומעורבות של שב"כ בחקירות".
לפי ההחלטה שהתקבלה, "שב"כ יסייע למשטרה בפעולתה נגד ארגוני הפשיעה בכל הקשור לבחירות לרשויות המקומיות, במסגרת ייעודו ותפקידיו על פי חוק". בהרבה מובנים, התערבות מעין זו מבוצעת כבר כעת, שכן שב"כ פועל כאשר מדובר בפגיעה בסמלי שלטון או במקרי הברחות נשק שיש חשש שיזלגו לטרור. חקירת רצח מנכ"ל עיריית טירה היא דוגמה טובה ועדכנית למעורבותו של הארגון. ישנו חשש כי עבד אלרחמן קשוע (60) נרצח על רקע החלטותיו או פעילותו כנושא משרה - מה שמחזק, תחת החוק הקיים, הצדקה למעורבות שב"כ בחקירה.
בר ציין במהלך הדיון כי הארגון לא צריך להיכנס לכל אירוע, אלא באופן ממוקד בלבד. הבחירות לרשויות המקומיות ומעורבותם של ארגוני פשיעה הם נושאים ששב"כ הציף בפני המטה לביטחון לאומי לפני יותר משנה, כאירוע בעל נפיצות שיש לתכללו ברמה הלאומית. ככל שיתקדמו הבחירות, ההערכה היא שנראה אירועים נוספים כמו הרצח שאירע בטירה, מה שכאמור מתקיים תחת הגדרת החוק של שב"כ וייעודו בהגדרת סמלי שלטון.
דוגמה נוספת למעורבותו של שב"כ בסוגיה, אירעה בהקשרו של רצח נוסף בחברה הערבית. שלשום, בשטח חקלאי באבו סנאן, רעולי פנים ירו למוות בגאזי סעב (53), שהתמודד לבחירות לרשות המקומית. באירוע זה שב"כ "נכנס לחקירה" תחת חוק הארגון ב"סדרי המשטר הדמוקרטי", מהחשש שהקורבן נרצח מתוקף תפקידו בבחירות העירוניות.
שב"כ, כאמור, הביע התנגדות להתערבות הארגון בכלל החקירות בחברה הערבית, וציין כי הוא "מוכן להיכנס רק לפגיעה בסמלי וסדרי שלטון". בתגובה, אמר בן גביר: "אבל צריך הרבה יותר. שב"כ צריך להיכנס לכל 150 מקרי הרצח. יש אירועים מדממים, ולשב"כ יש יתרון טכנולוגי וחקירתי".
בן גביר טען שהחוק מסמיך את הממשלה לקבוע כי מקרי הרצח בחברה הערבית הם עניין ביטחוני - ובאפשרותו להנחות "כניסה" לחקירות גם ללא חקיקה. היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה ציינה: "אנחנו לא משתמשים בזה". בן גביר תקף: "אתם משתמשים בזה נגד עשרות יהודים העולים להר הבית, משתחווים ואומרים 'שמע ישראל', זה נורא בעיניי. למה אתם לא משתמשים בזה נגד רוצחים?".
גורמים שהשתתפו בדיון התרשמו שההחלטה לערב את שב"כ היא לא יותר מגימיק, מאחר שהארגון בעצמו התנגד לכך, וגם משרד המשפטים. ראש הממשלה בנימין נתניהו הבהיר כי "חייבים לשנות את המשוואה". לטענת הגורמים, נתניהו רוצה ששב"כ יהיה מעורב יותר, אך לא מתכוון לכפות זאת על הארגון. בסופו של דבר נקבע דיון המשך לשבוע הבא לגבי הסמכויות המניעתיות - צווי הגבלה והרחקה וכל מה שהוא לא מעצרים מנהליים.
(צילום: שמוליק דודפור)
בכיר שב"כ לשעבר עדי כרמי אמר הבוקר ל-ynet Live כי "השב"כ מגויס בכל מה שקשור לתחום הפלילי, בחקירות ואיסוף מודיעין בכל מה שקשור להברחות אמל"ח למשל, לפגיעה במשליות וסמלי שלטון, אך אי אפשר לחשוב ששב"כ יעשה הוקוס פוקוס ויפתור את כל הבעיות. לשב"כ יש אחריות על סיכול טרור ומניעת פיגועים, הוא מתוח עד הקצה, ובסופו של דבר יש חוק והשב"כ פועל בכפוף לחוק. למשטרה יש את האחריות הבלעדית לטפל בתחום הפלילי".
כרמי הוסיף: "כל היום מתעסקים למשטרה בהפעלת הכוח, איפה לשים מכת"זית ואיך נטפל במפגינים. לא צריך להקים משמר לאומי, לא צריך להקים משרדים ולשכות, צריך רק לבנות את הכוח של משטרת ישראל, באמצעות חקיקה וטכנולוגיות, ולאפשר לה להגדיל את כוח האדם. שב"כ משתף פעולה עם המשטרה באופן מלא, אך יש לו ייעוד אחר".
