טיפול של פרקליטות מחוז חיפה בתיק עבירות מין ואלימות במשפחה נמשך כ-26 חודשים, תוך חריגה מפרק הזמן המרבי שמוקצב לטיפול בתיקים מסוג זה. במהלך 22 החודשים שבהם התיק היה מצוי בהשלמות חקירה, הפרקליטות לא פעלה בהתאם להוראות לקידום הטיפול בתיק. השופט בדימוס מנחם פינקלשטיין, נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, קובע בדוח לשנת 2023 שהתפרסם אחר הצהריים (חמישי) כי לו הייתה הפרקליטות מקדימה את פניותיה למשטרה כקבוע בנוהל, ייתכן שהיה בכך כדי לקצר את משך הטיפול בתיק ולמנוע את השיהוי במועד קבלת ההחלטה בו.
מהדוח שאותו הגיש השופט פינקלשטיין לשר המשפטים יריב לוין עולה כי כ-30% מתלונות הציבור על הפרקליטות ועל תובעים מטעם המדינה נמצאו מוצדקות. בהתייחס לתיק שטופל בפרקליטות מחוז חיפה, ציין הנציב כי קיצור משך ההליך הפלילי נועד למנוע עינוי דין לחשוד, כמו גם למתלונן. בעיקר כשמדובר בתיק עבירות אלימות במשפחה, אשר ספק רב אם בנסיבות העניין הייתה הצדקה למיצוי התקופה המרבית הקצובה בהנחיה לטיפול הפרקליטות בו, לא כל שכן לחריגה ממנה.
הדוח כולל פירוט נרחב של התלונות שהתקבלו בנציבות במהלך השנה החולפת ביחס לתובעי המדינה, ובכללם הפרקליטות, התביעה המשטרתית, היועצת המשפטית לממשלה ותובעים שמחזיקים בהסמכה או בייפוי כוח מטעמה, ואופן הטיפול בתלונות.
בסך הכול טיפלה הנציבות ב-2023 ב-277 תלונות. 59 מהן נמצאו מוצדקות, ול-22 מתוכן צורפה המלצה אופרטיבית, מאחר שהתגלה במהלך בירורן ליקוי מערכתי או דפוס עבודה שטעון תיקון. 132 תלונות (47% ממספרן הכללי) הוגשו בהתייחס לפרקליטות. 42 תלונות (71%) מהן נמצאו מוצדקות. בהתייחס לייעוץ המשפטי לממשלה נמצאו 6 תלונות (10%) מוצדקות. 24 תלונות (9%) הוגשו ביחס למיופי כוח או בעלי כתב הסמכה מטעם היועצת המשפטית לממשלה. 21 תלונות (8%) ביחס לתביעה המשטרתית ו-6 תלונות (10%) ביחס לחוקרים משטרתיים נמצאו מוצדקות.
עוד עלה מהדוח כי המלצות אשר הנציב חזר עליהן בשורה ארוכה של החלטות טרם יושמו: בכמה תלונות שטופלו על-ידי הנציבות במהלך השנים נמצא כי המרשם הפלילי של חשודים ונאשמים היה שגוי או לא מעודכן כראוי, בין היתר בשל טעויות אנוש, תקלות טכניות, או עיכובים משמעותיים בהעברת הדיווחים לגורמים הרלוונטיים.
לדברי הנציב, מדובר במקרים רבים שבהם רשויות ציבוריות ולעיתים אף בתי המשפט נסמכו על רישום פלילי שאינו מהימן, על כלל המשמעויות החמורות הנלוות לכך בעיקר כמכשול להעסקת אנשים בשוק העבודה. נוכח הישנות התקלות - על אף המלצות קודמות של הנציבות - ביקש הנציב לשקול פתרון, לפיו, אחת לתקופה מסוימת תיערך בפרקליטות ובתביעה המשטרתית בדיקה של כלל התיקים שטופלו בשנה החולפת אל מול הרישום הפלילי.
הנציב ציין כשל חוזר ונשנה בנוגע למשך טיפולם הארוך של גופי התביעה בבקשות להורות על פתיחה בחקירה פלילית בנושאים רגישים, אשר לגביהם קיים תהליך ייחודי המצריך את אישור הפרקליטות או היועצת המשפטית לממשלה לפתיחה בחקירה. הנציב מתריע שאין לקבל מצב שבו קבלת החלטה בבקשה לפתיחה בחקירה פלילית תימשך על פני כמה שנים.
לדברי השופט פינקלשטיין, "הימשכות הטיפול בבקשות כגון אלה יש בה כדי לפגוע פגיעה ממשית ביכולת לנהל חקירה וביכולת לנהל הליך משפטי, אם יוחלט על כך, וממילא תיפגע האפשרות למצות את הדין עם הגורמים המעורבים במקרים המתאימים. זאת, בנוסף לפגיעה המתמשכת באמון הציבור ברשויות אכיפת החוק בכלל ובגורמי התביעה בפרט". לפיכך ביקש הנציב לקדם לאלתר את המלצת הנציבות בנושא ולקבוע סד זמנים התוחם את משך הזמן במסגרתו אמורה להתקבל החלטה בבקשה לאשר פתיחה בחקירה".
תלונות שנמצאו מוצדקות
נציב התלונות על הפרקליטות מותח ביקורת על שיהוי של יותר משנה בטיפול היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה בבקשה לפתיחה בחקירה פלילית נגד חברת NSO בשל ייצוא מערכת הריגול "פגסוס", שנפתחה בעקבות תחקיר "כלכליסט". לפי הנציב, "מדובר בבקשה לפתוח בחקירה פלילית נגד חברת NSO וגורמים במשרדי החוץ והביטחון שאישרו את מכירת הרוגלה לגאנה".
עוד ציין השופט פינקלשטיין כי בירור התלונה העלה, כי עקב תקלה משרדית, לשכת היועצת המשפטית לממשלה העבירה את הבקשה לבחינת הגורם הרלוונטי - לשכת פרקליט המדינה - בחלוף 15 חודשים מיום שהתקבלה במשרדיה, ורק לאחר הגשת תלונה לנציבות בנושא. הנציב קבע שנפל פגם באופן הטיפול בבקשת הפונה, כאשר לשכת היועצת המשפטית לממשלה כלל לא נדרשה אליה במשך חודשים רבים. לדברי הנציב, "התנהלות זו הובילה לשיהוי משמעותי בהעברת הבקשה לטיפולו של הגורם המתאים, כמו גם בעדכונו של הפונה על אודות סטטוס הטיפול בה".
בהתייחס למקרה אחר, הנציב קבע כי הפרקליטות לא קיבלה החלטה בתיק חקירה משך עשרות שנים, אף על פי שבזמן אמת סברה כי יש לשקול את גניזתו. התלונה עסקה בתיק חקירה שנפתח ב-1999 בחשד לעבירות חמורות בפרקליטות מחוז תל אביב, אך נותר פתוח במשך 24 שנים, עד להגשת תלונה לנציבות - ואז נסגר על-ידי הפרקליטות בעילה של "היעדר אשמה".
הנציב קבע בהחלטתו כי "נפל פגם של ממש בהתנהלותה של פרקליטות המחוז משזו לא קיבלה, הלכה למעשה, כל החלטה בתיק החקירה משך עשרות שנים. אין צורך להכביר מילים על אודות משמעותם של הדברים. קיומו של תיק חקירה פתוח נגד חשוד הוא בגדר עננה המרחפת באופן תמידי מעל ראשו, המשליכה על כל אורחות חייו".
השופט פינקלשטיין התייחס בדוח לתלונה שבה נטען כי דלפו לתקשורת פרטי חקירת תיק רצח יורי וולקוב ב-2022 שלווה בסיקור תקשורתי נרחב, הכוללים מידע רגיש מתוך חדרי החקירה שחל איסור על פרסומם. הנציב ציין בהחלטתו כי הדלפת מידע מחדרי חקירה היא תופעה חמורה שיש למגרה, וכי פרסום המידע עלול להשפיע על ההליך המשפטי, לפגוע בשלטון החוק ובאמון הציבור ברשויות המדינה ואף לפגוע פגיעה חמורה בכבודו של החשוד ובפרטיותו. הנציב הורה להעביר את התלונה להמשך טיפולה של היועצת המשפטית.
הדוח מצא ליקויים בנוגע לטיפול בבקשות נאשמים לעיכוב הליכים פליליים. בירור תלונה העלה כי חל שיהוי בטיפול בשש בקשות לעיכוב הליכים פליליים שהגיש סנגור בשם מרשיו, וזאת נוכח פגמים בהתנהלות פרקליטות מחוז ירושלים והתביעה המשטרתית, אשר הובילו לזמני טיפול ארוכים, באופן שחרג מסד הזמנים הקבוע בהנחיית היועצת המשפטית לטיפול בבקשות מסוג זה.
הנציב הטעים בהחלטתו את ריבוים ואופיים של הפגמים שנפלו בטיפולה של הפרקליטות בחמש מבקשות הפונה – כגון חוסר תשומת לב של המטפלים בבקשות, חוות דעת שנשלחו אך מסיבות בלתי ידועות לא הגיעו ליעדן, והעברת חוות דעת שלא בליווי כלל המסמכים הרלוונטיים. הנציב ציין כי עולה החשש שאין מדובר בצבר מקרי של תקלות, אלא בהשתקפות דרך עבודה לקויה בהתנהלותה של פרקליטות המחוז בטיפול בבקשות לעיכוב הליכים.
בתלונה שהוגשה לנציבות נטען כי במסגרת הטיעונים לעונש בתיק שבו הורשע יו"ר ש"ס ח"כ אריה דרעי בעבירות מס, הצהירה הפרקליטות לפני בית המשפט הצהרה שאינה מדויקת דיה, לפיה "אמירתו הציבורית של הנאשם ופרישתו מחייו הפוליטיים משקפים כי פיו וליבו שווים", מתוך מטרה לשכנע את בית המשפט לאמץ את הסדר הטיעון כפי שהוא. הנציב מצא כי היה על הפרקליטות למסור הצהרה מדויקת יותר בפני הערכאה השיפוטית, אף על פי שאינו סבור שמסירת ההצהרה מושא התלונה מקורה בחוסר תום לב של הפרקליטות.
עוד צוין בדוח כי חלף זמן, יותר משנתיים, ממועד הגשת תלונה לפרקליטות בגין התבטאויות פעיל הימין ברוך מרזל נגד האוכלוסייה הערבית, ועד לקבלת החלטה לפתוח נגדו בחקירה פלילית. הנציב קבע בהחלטתו כי חל שיהוי בלתי-סביר בקבלת החלטת הפרקליטות על פתיחה בחקירה פלילית נגד החשוד, בין היתר, משום שהפרקליטות השתהתה בהעברת התיק לטיפול המשטרה ומעקב אחר התקדמות הטיפול בו.
עוד נקבע כי חרף חשיבותו הציבורית של התיק, הפרקליטות טרם קיבלה החלטה בשאלת העמדתו לדין של מרזל. בעקבות החלטת הנציבות מסרה הפרקליטות כי לאחר עדכונים שהתקבלו בנוגע לתיק החקירה, בכוונתה לגבש המלצה סופית בתיק בהקדם.
תלונות שנמצאו מוצדקות
בהתייחס לתלונות נגד הפרקליטות והיועצת המשפטית לממשלה, נמצאה פגיעה בזכויות משפחתו של עובד זר שנהרג בתאונת עבודה והותרת תיק החקירה ללא טיפול למשך תקופה ממושכת. התלונה הוגשה נגד טיפול פרקליטות מחוז חיפה בתיק שנפתח בעקבות תאונת עבודה בחשד לגרימת מוות ברשלנות. פניות המשפחה לקבלת מידע על סטטוס הטיפול בתיק ולצילום חומרי חקירה נותרו ללא מענה, ועל אף התחייבותה של הפרקליטות לעדכן את משפחת המנוח בהתאם לשלבי הטיפול בתיק, זו לא קיבלה כל עדכון על כך, עד להודעה על החלטת הפרקליטות לסגור את התיק, בחלוף כשנתיים וחצי.
עוד נמצא כי פרקליט מפרקליטות מחוז חיפה ניגש לאולמו של השופט הדן בתיק כדי להסב תשומת ליבו שטרם נתן החלטה בבקשתו. הנציב ציין בהחלטתו שפניות לבית המשפט צריכות להיות באופן שקוף לכל הצדדים בהליך, וכי על הפרקליט היה לפנות בבקשה מתאימה לבית המשפט, באופן שאינו מעלה חשש לקיומו של ערוץ תקשורת נסתר בינו לבין בית המשפט.
בירורה של תלונה אחרת העלה כי מח"ש הודיעה לפונה שתלונתו נסגרה בגין חוסר סמכות לטפל בה, אף על פי שחלק מהעבירות היו מצויות בתחום סמכותה, ובחינה מחודשת העלתה כי היה מקום להורות על סגירת התלונה בעילת היעדר עבירה. הנציב עמד על חשיבות הדיוק והבהירות שבהחלטת רשות ציבורית, קל וחומר בפלילים, והטעים כי החלטת הגוף החוקר בעניינה של תלונה, כאשר היא כוללת את עילת סגירתה, חייבת לשקף באופן ברור את מהות העילה כדי שהמתלונן יוכל לעמוד על היקף הזכויות המוקנות לו בעקבותיה ולכלכל צעדיו בהתאם.
בהתייחס לתלונות נגד התביעה המשטרתית, נמצאה היעדר אחידות מצד רשויות ביישום נהלים ומדיניות. לפי הנציב, בירור תלונה העלה כי קיימת אי אחידות בין נוהלי משטרת ישראל לבין הנחיית פרקליט המדינה בכל הנוגע לפרק הזמן המוקצב להגשת ערר על החלטה הדוחה בקשת חשוד לשינוי עילת סגירה ובין הנהלים וההנחיה לעיל לבין הוראות החוק. "היעדר אחידות מצד רשויות התביעה בכל הנוגע לפרק הזמן המוקצב להגשת ערר כאמור - אשר אין בצידו טעם ענייני - פוגע בשוויון בין חשודים שונים על כלל ההשלכות הנלוות לכך", קבע הנציב.
במקרה אחר נמצאו פגמים באופן סגירת תיק חקירה שעניינו עבירות איומים במשפחה. לפי הנציב, סנגור הגיש תלונה לנציבות על התנהלות יחידת תביעות במשטרה נוכח שיהוי ניכר בשליחת הודעה על סגירת תיק החקירה בתלונת מרשתו נגד בעלה בגין איומים, ועל אופן חתימת טופס ההודעה האמור. הנציב קבע בהחלטתו כי כל אזרח הפונה לרשויות החקירה והתביעה, זכאי לקבל מידע מהימן ומדויק על אודות הטיפול בעניינו, לרבות מיהו הגורם ששקל את פנייתו ודחה אותה.
בנוסף נמצא היעדר מעקב אחר השלמות חקירה. לפי הנציב, בירור תלונה העלה כי תיק חקירה היה מצוי בהשלמות חקירה מטעם יחידת התביעות במשך כ-18 חודשים, מבלי שנעשתה פנייה ליחידה החוקרת בבקשה להאיץ את סיומן. מאז ניתנה הנחיה לבצע בקרה ברמת התחנה אחת לחודש ימים בתיקים שחזרו להשלמת חקירה.
בהתייחס לתלונות נגד תובעים שמחזיקים בהסמכה או בייפוי כוח מטעם היועצת המשפטית לממשלה, נמצא שיהוי בהגשת תגובת המדינה במסגרת הליך משפטי לקבלת צו הורות. בני זוג שביקשו מבית המשפט צו הורות בנוגע לבתם שנולדה בהליכי פונדקאות, התלוננו לנציבות נגד התנהלותה של מייצגת המדינה בהליך - הלשכה המשפטית במשרד הרווחה, שלטענתם גרמה להימשכותו שלא לצורך של הליך פרוצדורלי בתוך ההליך המשפטי. הנציב קבע כי מדובר בתקלה אשר בנקל ניתן היה להימנע ממנה. ·
מקרה אחר התייחס לקיום דיונים משפטיים מיותרים בשל התנהלות התביעה העירונית. לפי הנציב, בירור תלונה העלה כי פונה שנרשם לו דוח תנועה נאלץ להגיע לדיון בבית המשפט, הגם שהקדים ופנה לתביעה העירונית בבקשה לבטל את הדיון לאחר ששילם את הקנס. תלונה נוספת העלתה כי הגם שתובעת עירונית מסרה לפונה כי התיק בעניינו ייסגר ואין צורך שיגיע לדיון בבית המשפט, ניתן פסק דין נגד הפונה, בהיעדרו, ובמסגרתו גם נפסק נגדו תשלום קנס. הנציב עמד בהחלטתו על עוגמת הנפש שנגרמה לפונים.
בהתייחס לשמירה על עקרונות המנהל הציבורי, נמצא כי לאחר שהתברר כי תובעים עירוניים הונחו שלא לרשום את שמם המלא בהחלטות מטעמם לצורך מניעת "שיימינג", קבע הנציב בהחלטתו כי ההנחיה האמורה אינה עומדת בעקרונות המנהל הציבורי והשקיפות הנדרשת ממנו, וכי יש לשנותה.
מעקב אחר יישום המלצות הנציב והטמעתן
בדוח צוין כי ההמלצות ניתנו בנושאים שונים ומגוונים - שמירה על זכויות חשודים, נאשמים, מתלוננים ונפגעי עבירה; שיפור יעילות הדיון ומעקב מדוקדק אחר החלטות בית המשפט; משך זמן הטיפול של תובעים עירוניים בבקשות לביטול קנס; חידוד החובה לפעול בשקיפות ולנמק החלטות של גורמי תביעה; מניעת ניגוד עניינים; מניעת סחבת והימשכות הליכים.
הנציבות סברה שהליך יישומן של חלק לא מבוטל מהמלצותיה מתארך עד מאוד, לעיתים כמה שנים, באופן שיש בו כדי לעקר אותן מתוכן ולפגוע באכיפת החוק. על כן, לראשונה, נוסף פרק לדוח השנתי שבו פורטו חלק מההמלצות שניתנו על-ידי הנציבות לאורך השנים אשר טרם יושמו על-ידי הגופים המבוקרים.
בהמלצות שטרם יושמו: בחינת פרסום הנחיות בנושא סיווג ומיון שיחות שהתקבלו בהאזנות סתר; חידוד ההנחיות בדבר הגדרתו של הסכם עד מדינה וחשיבותו; נוהג לא ראוי במשטרה שלפיו הליך משפטי אזרחי נגד שוטר מעכב בירור תלונת ציבור או הליך משמעתי המתנהלים במקביל בעניינו; בחינת מדיניות הרישום המשטרתי הפנימי של תיקי מח"ש, לפיה תיקים שמתנהלים במח"ש ונסגרים בשל "חוסר ראיות" או "נסיבות העניין בכללותן" אינם מתועדים במרשם המשטרתי הפנימי.
לסיכום הדוח, ציין הנציב פינקלשטיין: "בתקופה מורכבת זו, שבה רשויות הציבור בכלל ומערכת המשפט בפרט נתונות ביתר שאת תחת עין הביקורת הציבורית, הנציבות היא גורם שבכוחו לתעל את הביקורת האמורה, בגדר סמכויותיו, לדרך של בירור מקצועי, ענייני ונטול פניות, המאפשר הסקת מסקנות והפקת לקחים במישור הציבורי".
מנכ"ל משרד המשפטים איתמר דוננפלד אמר: "הנתונים, יובילו לשיפור השירות הניתן לציבור על-ידי מערך התביעה בקיצור ייעול זמני הטיפול בתיקים, הסרת מכשולים וחסמים העומדים בפני האזרח והגברת הוודאות בשלביו השונים של ההליך המשפטי".
פורסם לראשונה: 16:58, 10.10.24
