יומיים לאחר שהושלמה החתימה על הסכם הגבול הימי בין ישראל ללבנון, נחשף מכתב הערבויות של ארה"ב שנועד להבטיח את זכויותיה העתידיות של ישראל. גורם מדיני אמר הערב (מוצאי שבת) כי על המכתב יחתום נשיא ארה"ב ג'ו ביידן והוא ימוען אל ראש הממשלה יאיר לפיד. הנוסח הסופי של המכתב סוכם אתמול, והוא צפוי להיחתם בתחילת השבוע הבא. הנוסח והתוכן המדויקים של המכתב, כמו מכתבי ערבויות קודמים, לא יפורסמו בפומבי. ההסכם בין ישראל ללבנון הוגש לאו"ם ביום חמישי האחרון, אחרי שלפיד והנשיא הלבנוני מישל עאון חתמו עליו כל אחד בנפרד.
המכתב האמריקני, כך אמר הערב הגורם, "מבטא גיבוי חד וברור של ארה"ב לעמדותיה של ישראל בקשת של סוגיות הקשורות להסכם הקו הימי, כולל מחויבות העולה במקרים מסוימים לכדי הצהרות של מדיניות". ביידן יגדיר במכתב את ההסכם כ"הישג היסטורי" וכצעד ראשון לקידום יציבות בין ישראל ללבנון. על רקע הבחירות בשבוע הבא, הגורם אמר כי ביידן יגדיר במכתב את התפקיד של לפיד בהשגת ההסכם כאמיץ (Heroic).
הנשיא האמריקני יכתוב במכתב שארה"ב מחויבת ליישום מלא של ההסכם ולזכויות הביטחוניות והכלכליות של ישראל שהוסכמו בו. בנוסף תחזור בו ארה"ב על המחויבות שלה לסייע לישראל להגן על עצמה בכוחות עצמה, ולהרתיע את אויביה, כולל בזירה הימית וכנגד איומים על הנכסים האנרגטיים של ישראל בים או על כלי שיט ישראליים. ארה"ב תכיר במכתב בקו המצופים כקו הסטטוס-קוו, ותתנגד לכל ניסיון לאתגר את הקו הזה - אלא בהסכמת שני הצדדים. בכל מקרה של ניסיון להפר את ההסכם, ארה"ב תעמוד לצד ישראל.
קו המצופים, נזכיר, הוא קו שהניחה ישראל באופן חד-צדדי אחרי הנסיגה מרצועת הביטחון בדרום לבנון בשנת 2000. הוא יוצא מהחוף לאורך 5 ק"מ לתוך הים. על פי נוסח ההסכם, הססטוס-קוו סביבו יימשך: נקבע בו אמנם שהנקודה בחוף הישראלי שממנה יתחילו המים הטריטוריאליים של ישראל תיקבע רק בעתיד - אחרי שייקבע גם הגבול היבשתי בין ישראל ללבנון במלוא אורכו - אולם בינתיים, קו המצופים שהונח חד-צדדית מוכר כגבול הטריטוריאלי הימי הזמני בין ישראל ללבנון - בהסכמת לבנון. מסוף קו המצופים, 5 ק"מ בתוך הים, "שובר" הקו המוסכם דרומה כדי ששדה הגז קאנא יהיה רובו (83%) בריבונות לבנון ובמים הכלכליים שלה.
בנוגע למאגר קאנא עצמו (המכונה גם מאגר צידון) - שישראל אמורה לפי ההסכם לקבל תמלוגים מקידוחי הגז בו אם יימצא שיש לדבר כדאיות כלכלית - ארה"ב תבהיר במכתב כי היא מחויבת לזכויות הכלכליות של ישראל במאגר, וחוזרת על מחויבותה למנוע מחיזבאללה להניב ממנו רווחים - בהתאם למשטר הסנקציות האמריקניות. הנשיא ביידן יסיים את המכתב שלו בהבטחה להמשך חיזוק היחסים מול ישראל, בהמשך ל"הצהרת ירושלים" שנחתמה על ידיו ועל ידי לפיד במהלך ביקור הנשיא בישראל ביולי האחרון.
בנוגע לתמלוגים שתקבל ישראל על חלקה במאגר קאנא, הסכום המדויק לא ברור, בין היתר כיוון שטרם נקבע בכלל כמה גז יש במאגר. לפי העדכון שקיבלו השרים בישיבת הממשלה ביום חמישי, שבה אושר ההסכם באופן סופי, אז הוצגו להם עיקרי ההסכם מול ענקית האנרגיה הצרפתית TotalEnergies, ישראל תקבל תשלום ראשון, בגובה של 35% משווי ההון של חלקה של ישראל במאגר, בתוך שלוש עד שש שנים. השווי של הסכום הזה כאמור עדיין לא ידוע.
בעדכון לשרים נאמר כי ההסכם מול חברת TotalEnergies ייסגר בכתב כבר ביום שני, אבל ככל הדבר יידחה בכמה ימים, כיוון שהחברה הצרפתית נערכת לסגור הסכם מול החברה האיטלקית ENI, שהיא החברה השנייה בקונסורציום גז בינלאומי שיעסוק בשדה קאנא. גם חברת הגז של קטאר, "קטאר אנרג'י", מבקשת ככל הנראה לקנות מניות בקונסורציום הזה. הדבר נמצא במגעים, ואם קטאר תהפוך לחלק מהקנוסורציום - מדובר במהלך בעל חשיבות דיפלומטית עבור ישראל, כיוון שמשמעותו שקטאר תשלם לה תמלוגים.
לפי שעה, כאמור, טרם נקבע שיש כדאיות לקידוחי גז בשדה קאנא. תהליך הבחינה הזו יימשך בין שנתיים לארבע שנים כדי לגלות את כמות הגז במאגר. רק בתום הבדיקה תיבדק ההיתכנות הכלכלית להפקה ורק אז ייחתם הסכם סופי בין הצדדים שיגדיר את שווי התמלוגים שתקבל ישראל בדולרים. לישראל תהיה זכות וטו על שילוב חברות נוספות בקונסורציום הגז. היא תוכל למנוע צירוף של חברות בעייתיות שלהן קשר לאיראן או לחיזבאללה. בקונסורציום חברות כיום כאמור צרפת ואיטליה. רוסיה שהיתה חברה בו בעבר עזבה - וכעת אמורים להכניס חברה שלישית, אולי הקטארית. הווטו נועד למנוע מצב שבו תיכנס חברה ממדינה שלישראל אין איתה יחסים דיפלומטיים או לחילופין חברה ממדינת אויב.
מוקדם יותר היום שיבח נשיא לבנון מישל עאון את חלקו של חיזבאללה, הנחשב לבעל בריתו הפוליטי, בהגעה להסכם מול ישראל: עאון טען כי לארגון הטרור השיעי של חסן נסראללה היה "תפקיד שימושי בתור גורם מרתיע", כלשונו, במשא ומתן. "זה לא תואם (עם הממשלה), אבל זו הייתה יוזמה של חיזבאללה שהייתה שימושית", אמר על כך שארגון הטרור שיגר מל"טים לכיוון אסדת כריש הישראלית.
בריאיון לסוכנות הידיעות רויטרס, עאון הוסיף כי מציאת גז בים היא "הסיכוי האחרון" של לבנון להתאושש כלכלית מהמצב הקשה שבו היא נתונה. עוד אמר שלבנון עלולה לגלוש ל"כאוס חוקתי", מאחר שלפי שעה עדיין לא נבחר לה נשיא חדש אחרי ארבעה ניסיונות כושלים בפרלמנט. מלבד נשיא, בלבנון גם לא מכהנת ממשלה, והעומד בראשות הממשלה הוא נג'יב מיקאתי, שמשמש ראש ממשלת מעבר. כהונתו של עאון בת שש השנים תסתיים ביום שני הקרוב, והוא יעזוב את ארמון הנשיאות מחר. לפני מינויו של עאון באוקטובר 2016 בלבנון לא כיהן נשיא במשך כשנתיים וחצי - אז סיים מישל סלימאן את תפקידו.
4 צפייה בגלריה
הנשיא הלבנוני, שנחשב לשותפו הפוליטי של נסראללה, טען: "היה לו תפקיד מרתיע במו"מ"
(צילום: AFP / AL-MANAR )
אותו חיזבאללה, שלפי עאון שימש גורם מרתיע, בירך על החתימה על הסכם הגבול הימי. מנהיג הארגון חסן נסראללה אמר ביום חמישי האחרון כי "המשימה הסתיימה", והוסיף: "אני מברך את כל פעילי חיזבאללה על פעילותם. מה שקרה זה ניצחון גדול מאוד ללבנון. זה נכון למדינה, לעם הלבנוני ולחיזבאללה". ארגון הטרור הלבנוני איים כל העת כי יתקוף את אסדת הגז כריש אם תחל הפקת הגז ממנה מבלי שייחתם הסכם עם לבנון. מלבד איומים בתקיפת כריש, השמיע חיזבאללה גם איומים בדמות פגיעה במאגרי הגז האחרים של ישראל. הארגון אף פרסם סרטון שבו נראו צילומים לכאורה מאזור כריש, אחרי שצה"ל הפיל מל"טים שנשלחו לאזור.
טקס החתימה הרשמי על הסכם הגבול הימי התקיים ביום חמישי האחרון בבסיס האו"ם בנאקורה שבגבול הלבנוני עם ישראל. בטקס השתתפו צוותי המו"מ של ישראל ולבנון, והם הגישו את ההסכם לאו"ם. ההסכם אושר לקול מחיאות כפיים של חברי המשלחות, ונשיא ארה"ב ביידן, שבתיווך איש ממשלו עמוס הוכשטיין הושג ההסכם, אמר כי ההסכמה "מקרבת אותנו למזרח תיכון בטוח ומשגשג יותר".
הטקס נפתח בנאום של הוכשטיין, לאחר שלאוהל במפקדת האו"ם נכנסו ארבע המשלחות: הישראלית, הלבנונית, האמריקנית, וזו של האו"ם, כאשר הישראלים ישבו מול הלבנונים. הנציג הלבנוני נאם בהמשך ואחריו מנכ"ל משרד האנרגיה ליאור שילת. לאחר מכן הצדדים הגישו את המסמכים להוכשטיין, שחתם עליהם. בשלב הזה הפקידו את הקואורדינטות באו"ם, הוכשטיין הכריז כי "יש לנו גבול ימי", וכל הנוכחים באוהל מחאו כפיים. בטקס לא הייתה כל אינטראקציה בין הישראלים ללבנונים, וגם לא התפרסמה תמונה משותפת. האמריקנים לא רצו להביך את הלבנונים, שלא היו מעוניינים לשוות לטקס נופך של נורמליזציה כלשהי בין המדינות.
