העימותים וההסברים בוועדה
(צילום: ערוץ כנסת)
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת בראשות חבר הכנסת רם בן ברק (יש עתיד) התכנסה היום (רביעי) לסדרת דיונים על אודות הסכם הגבול הימי בין ישראל ולבנון, זמן קצר אחרי שהוועדה התכנסה יחד עם ועדת המשנה למודיעין ושירותים חשאיים לסדרת דיונים חסויים בנושא. במהלך הדיון הגלוי היום בוועדה התפתחו עימותים בין חברי כנסת מהקואליציה והאופוזיציה, כשמצד אחד חברי הקואליציה וגורמי הביטחון צידדו בהגעה להסכם - ואנשי האופוזיציה מנגד טענו שמדובר בכניעה לטרור. בתוך כך, המדינה ציינה בתגובתה לעתירות נגד ההסכם כי היא לא רואה עילה להתערבות בג"ץ ושדינן להידחות.
תת-אלוף אורן סתר, ראש החטיבה האסטרטגית באמ"ן, הבהיר בדיון כי צה"ל היה שותף לאורך כל תהליך ההגעה להסכם, והבהיר: "בראיית צה"ל ההסכם נותן מענה מלא לאינטרסים במרחב הגבול הימי עם לבנון, ובפרט באזור קו המצופים, ושומר על חופש פעולה מלא של צה"ל למילוי משימות. בראייה אסטרטגית ההסכם מגביר את היציבות ארוכת הטווח. בנוסף, להערכתנו יש חלון הזדמנויות לאור סיום כהונתו הקרוב של נשיא לבנון מישל עאון בסוף אוקטובר, שכן המצב הפוליטי בלבנון עלול להוביל להסלמה".
במהלך הדיון נשאל תא"ל סתר על ידי ח"כ יריב לוין מהליכוד אם צה"ל ראה לנכון להגיע להסכם נוכח האיום של חיזבאללה בפגיעה במאגר כריש. "זה עלול להביא להפעלת כוח הדדי שחיזבאללה מודע לה ואנחנו מודעים לה, מה שעלול להביא להסלמה", אמר תא"ל סתר. בתגובה, אמר ח"כ אמיר אוחנה כי "זו בושה להיכנע לטרור. מה שלמדנו עכשיו זה שבגלל האיומים של נסראללה אנחנו ניצבים פה עם ההסכם הזה".
ח"כ מירב בן ארי מיש עתיד השיבה לאוחנה, ואף האשימה את הגברים המשתתפים בדיון כי הם "מסגבירים" לה, ואז הותקפה על ידי ח"כ שמחה רוטמן שהשיב לה: "תפסיקי לסתום את הפה לאופוזיציה".
בהמשך, ובמענה לח"כ וולדיגר, אמר תא"ל סתר כי ההערכות הנוגעות למצב הפוליטי בלבנון הוצגו בפורום מסווג והוא אינו יכול להתייחס אליהן. "להבנתנו, אם לא ייחתם הסכם עד ל-31 באוקטובר - המצב בלבנון עלול ואף צפוי להיות כזה שלא יאפשר להגיע להסכם, לא בטווח הקרוב ולא ברחוק".
ראש המל"ל איל חולתא התייחס בדבריו לעניין הדחיפות בהגעה להסכם, חרף הבחירות המתקרבות, ואמר כי להסדרת הקו הביטחוני עם לבנון יש חשיבות גבוהה - וכך גם ההגעה למאזן אסטרטגי של אסדה מול אסדה (כריש מול מאגר קאנא) עם לבנון. הוא ציין כי הדבר יאפשר לישראל להפיק גז מהמאגרים שלה תוך הרתעת חיזבאללה מלפעול נגדם, מחשש לתגובה שתפגע באסדה הלבנונית.
ח"כ רוטמן ציין אז כי "אפשר להפיק גז מכריש עם הסכם ובלעדיו. אנחנו שומרים על קו המצופים עם הסכם או בלעדיו. ישראל חזקה ויודעת לשמור על עצמה, וצה"ל שומר על הגבולות. אז מה אנחנו מרוויחים מההסכם? הפחתת הסיכוי להסלמה?". בשלב זה החלו שוב צעקות בין נציגי הקואליציה לאופוזיציה, וח"כ בן ברק השיב: "התזמון שמאפשר לנו לחתום על הסכם לא קשור לאם אנחנו מפחדים ממלחמה עם חיזבאללה או לא. אני מבין שיש גורמים שרוצים שיהיה אירוע ביטחוני בצפון".
לוין מחה על האמירה של בן ברק, וטען כי "זו בושה". מנגד, ח"כ מיכל רוזין ממרצ טענה כי "הם רוצים ריב ומלחמה בכל מקום, לא רק בצפון". אוחנה השיב: "מהחשש ממלחמה בחרתם בחרפה, תקבלו גם וגם". בשלב זה אמר חולתא כי "הסדרה של קו המצופים כקו מוסכם עם מדינת אויב אינו דבר של מה בכך. היכולת להגיע ליכולת פיתוח מאגר חוצה גבולות היא חשובה. לישראל יש עוד מאגר חוצה גבולות עם קפריסין, שנקר אאפרודיטה, שכבר זמן רב אנחנו לא יכולים להגיע להבנות ולנצל בו את הזכויות".
רוטמן עקץ בתגובה לכך: "אולי שיקימו ארגון טרור", ואז רוזין טענה: "ישבתי פה מהבוקר במשך שעות, ושאלתי שאלות קשות. אני באתי להקשיב ואתם לא. באתם לעשות קמפיין בחירות, גם מהמצב הביטחוני של מדינת ישראל".
לוין טען בהמשך: "אנחנו עוסקים פה באירוע בעל חשיבות עצומה בשורה ארוכה של היבטים, שנוהל על-ידי ראש הממשלה יאיר לפיד בחובבנות, חוסר רצינות, נמהרות, בדרך שסוטה לחלוטין מהקו שממשלות ישראל הלכו בו לאורך שנים ארוכות. ההתנהלות הזו הביאה לתוצאה שמסרנו, תחת איום של חיזבאללה, שטח שגודלו כ-17 פעמים שטחה של תל אביב - ישירות לזרועותיהם של נסראללה וחבריו. זה אירוע דרמטי שמתנהל על-ידי ממשלת מעבר בדמדומיה האחרונים, ערב בחירות, בשעה שהתקדימים בנושא הזה - של הסכמים הרבה פחות חשובים - הובאו לאישור הכנסת".
המדינה: "אין עילה להתערבות בג"ץ"
בתוך כך, המדינ השיבה לבג"ץ על העתירות נגד ההסכם - וטענה כי בניגוד לטענות, אין צורך לקיים משאל עם על ההסכם "הכנסת, בכובעה כרשות מכוננת, התכוונה להחיל את הוראותיו החריגות של חוק יסוד: משאל עם על מקרים בהם חלים על שטח מסויים 'המשפט, השיפוט והמנהל' של ישראל בצורה ברורה. לא נקבע עד היום במשפט הפנימי של ישראל קו הגבול הימי הצפוני שבין מדינת ישראל לבין לבנון. משכך, מדינת ישראל לא החילה את 'המשפט, השיפוט והמנהל', כמשמעות מונח זה בחוק היסוד, על האזור נושא ההסכם".
"אין חולק כי חתימה על ההסכם בתקופת כהונתה של ממשלת מעבר הוא מהלך המעלה קשיים ודורש זהירות מיוחדת", נכתב עוד. "עמדת משיבי הממשלה היא כי קיימים נימוקים ביטחוניים, מדיניים וכלכליים-אנרגטיים כבדי משקל התומכים באישור ההסכם, שקדם לו הליך ממשוך של משא ומתן במשך שנים על-ידי ממשלות שונות, לרבות בתקופת הבחירות. כמו כן ישנם טעמי דחיפות וחיוניות המצדיקים את הצורך לממש את חלון ההזדמנויות המאפשר בעת הנוכחית, וללא דיחוי, חתימה על ההסכם. לעמדת משיבי הממשלה, טעמים אלו מכריעים את הכף ומסיטים את נקודת האיזון מכף האיפוק והריסון לעבר כף העשייה והפעולה, ולפיכך מאפשרים לממשלה, למרות היותה ממשלת מעבר, והקשיים האמורים, לאשר את ההסכם ולחתום עליו גם בעיתוי הנוכחי".
המדינה ציינה בתשובתה כי "חתימה כעת על הסכם חיונית לשם חיזוק והגנה על אינטרסים ביטחוניים מדיניים ומשמעותיים של ישראל, וכן לשם הגשמת אינטרסים כלכליים-אנרגטיים של המדינה, שאף להם השפעה על ביטחונה". בנוגע לשאלת הדחיפות הוסיפה כי היא נובעת משני היבטים - הראשון, המצב הפוליטי בלבנון, והעובדה שלתפיסת גורמי המקצוע ישנו חלון זמנים ייחודי המאפשר הגעה להסכם, שצפוי להיסגר קודם למועד הבחירות. ההיבט השני לפי המדינה "נוגע למשמעויות ביטחוניות כבדות המשקל הטמונות באי-הגעה להסכם בעת הזו, הן בראי הזירה הלבנונית והן בראייה אסטרטגית רחבה יותר". עמדת המדינה בהקשר זה תורחב בדיון, והיא מבקשת לעשות זאת בדלתיים סגורות.
5 צפייה בגלריה
ביש עתיד דרשו שראש האופוזיציה יגיע לתדרוך, בליכוד טענו: "תדרוך סרק". נתניהו ולפיד
(צילום: אלי מנדלבאום, AP)
הסכם תיחום הגבול הימי הצפוני הונח לפני שבוע בדיוק על שולחן הכנסת, בזמן הפגרה. מוקדם יותר באותו היום אישרה הממשלה שלא להצביע על ההסכם בכנסת. ההסכם הונח כאמור לעיון חברי הכנסת במשך 14 יום ובעוד שבוע הממשלה תאשר אותו בהצבעה דה-פקטו. הליך האישור צפוי להסתיים ב-26 באוקטובר - כשבוע לפני הבחירות לכנסת ה-25.
יש לציין כי גם הקבינט המדיני-ביטחוני אישר את ההסכם, כשכל השרים הצביעו בעד מלבד השרה איילת שקד שנמנעה. ראש המוסד דדי ברנע אמר בישיבת הקבינט שההסכם לא טוב לחיזבאללה. לדבריו, נסראללה לא היה חלק מהמשא ומתן על הסכם הגז ומשהבין שמסתמן מרחב הסכמות גדול הוא רצה להשתמש בהזדמנות ולגזור קופון.
בתחילת השבוע תקפו ביש עתיד את הליכוד בשל סירובו של ראש האופוזיציה בנימין נתניהו להגיע לתדרוך אצל ראש הממשלה יאיר לפיד על הסכם הגז עם לבנון. מפלגתו של נתניהו צייצה בטוויטר בתגובה כי "מצד אחד לפיד מסרב להביא לאישור הכנסת את הסכם הכניעה שלו לנסראללה בטענה שהאופוזיציה לא מוצאת חן בעיניו, ומצד שני הוא מזמין את האופוזיציה לתדרוך סרק לאחר מעשה".
במפלגה הוסיפו כי "ההתנהלות של לפיד היא לא דמוקרטית", ועמדו על כך שההסכם שהושג בתיווך האמריקני יובא לאישור הכנסת. יש עתיד השיבו: "מצד אחד ראש אופוזיציה חסר אחריות שמסרב לבוא לתדרוך ביטחוני-מדיני על ההסכם ההיסטורי שהוביל רה"מ לפיד ותומכת בו כל מערכת הבטחון, ומצד שני כבר שנה שהוא ושותפיו מהאופוזיציה מחרימים ומבזים את כנסת ישראל ומסרבים להצביע לטובת אזרחי המדינה. אופוזיציה למדינה בראשות יו"ר אופוזיציה שדואג רק לעצמו". נציין כי לפיד לא זימן אליו רק את נתניהו, אלא את כל ראשי מפלגות האופוזיציה.
