התובע הכללי בבריטניה, ריצ'רד הרמר, אמר לאנשי משרד החוץ בלונדון שיימנע מלאשר החלטה לאסור מכירת כלי נשק מסוימים לישראל - עד שבריטניה לא תוכל להגיד בוודאות "אילו מהם עלולים לשמש את צה"ל בהפרת החוק הבינלאומי". כך דווח הבוקר (יום שני) בגרדיאן. לפי הדיווח, בממשלה הבריטית מתקשים להבחין בין נשק "התקפי" ל"הגנתי", וההתלבטות הזו היא ככל הנראה הסיבה העיקרית לעיכוב בהחלטה.
דובר משרד החוץ אמר לגרדיאן כי "הממשלה מחויבת לשמור על החוק הבינלאומי. הבהרנו שלא נייצא נשק שעלול לשמש לביצוע הפרה חמורה של הדין הבינלאומי". לדבריו, "קיים תהליך בדיקה מתמשך כדי להעריך אם ישראל עומדת בדין הבינלאומי, שאותו יזם שר החוץ דיוויד לאמי ביומו הראשון בתפקיד. נעדכן כשהתהליך יושלם".
לאמי, נזכיר, דיבר על איסור מכירת נשק "התקפי" לישראל, אך מנגד תמך בהמשך אספקת נשק "הגנתי" עבורה - ואמר כי מהלך כזה יאפשר לישראל להגן על עצמה. קודמו בתפקיד, דיוויד קמרון, סירב לאסור על מכירת הנשק - על אף שבדק את האפשרות - מאחר שהדבר "יחליש אותה ויחזק את חמאס", לדבריו.
אבל, ובעוד הבדיקה נמשכת וההחלטה מתעכבת, בגרדיאן ציינו כי נראה שלפי שעה הממשלה "הפסיקה להנפיק רישיונות חדשים למכירת נשק לישראל". לפי העיתון, יצואנים המבקשים רישיונות חדשים מקבלים הודעות מהמחלקה לעסקים ומסחר, שלפיהן בקשתם מושעית עד להשלמת הבדיקה בעניין.
בגרדיאן ציינו כי בריטניה מייצאת לישראל ציוד צבאי בשווי 18 מיליון ליש"ט בלבד מדי שנה, אך בישראל חוששים ממדרון חלקלק - ומלגיטימציה שתיתן ההחלטה הבריטית למדינות אחרות. "הממשלה הישראלית רגישה לכל טענה שלפיה בריטניה מעריכה שהיא הפרה את החוק ההומניטרי הבינלאומי", נכתב בגרדיאן.
ההחלטה, בכל מקרה, נעצרה מאחר שבכירים בממשלה לא בטוחים שהם יוכלו להגן על ההבחנה בין נשק התקפי להגנתי בבית המשפט. גורמים רשמיים בבריטניה עוברים על כל סוג של נשק שבריטניה מספקת לישראל כדי לקבוע לאיזו מטרה צה"ל ישתמש בו. התובע הכללי, בן בריתו של ראש הממשלה סטרמר, אמר לאותם גורמים כי עליהם להיות בטוחים שכל נשק שממשיך להימכר לא ישמש להפרת הדין הבינלאומי. בגרדיאן צוין כי גם סטרמר עצמו לוקח חלק בקבלת ההחלטות.
בגרדיאן צוין כי במשרד החוץ הבריטי רוצים להימנע מחזרה ל-2019, אז קבע בית המשפט לערעורים כי מכירת נשק לסעודיה אינה חוקית - וכי בקבלת ההחלטה לאשרה לא נשקלה השאלה האם הנשק משמש להפרת זכויות אדם בתימן.
גורם שבקיא בפרטי התהליך אמר כי "הדין הבינלאומי מעורפל, אבל הוא אומר שאנחנו צריכים להראות ששקלנו כל אפשרות. זו הסיבה שהמעצור העיקרי כאן הוא חוקי ולא דיפלומטי".
בשבוע שעבר הגישו ארגוני זכויות אדם עתירה לבית המשפט העליון, שהאשימה את הממשלה בכך שהיא מסרבת לאסור את מכירת הנשק לישראל. לתביעה צורפו עדויות שלפיהן פלסטינים "עונו, לא טופלו בבית החולים ולא הצליחו להימלט מההפצצות הכבדות". בשבוע שעבר אף התפטר פקיד משרד החוץ הבריטי, מארק סמית', שעסק במאבק בטרור - במחאה על מכירת הנשק לישראל, שלדבריו "שותפה לפשעי מלחמה".