עוזי לוין, סמנכ"ל פרויקטים יזמיים בנתיבי איילון, מדבר על העבודות
(צילום: אבי חי)
מאז נפתח לתנועה הקטע הראשון של נתיבי איילון באפריל 1982, בין מחלף השלום לגשר ההלכה, הוא הפך במקביל הן לכביש העמוס בארץ והן למשל מטריד על אופן התכנון ובניית התשתיות בישראל. אלה מתבצעים באיטיות וגורמים לכך שבפועל העבודות אף פעם לא מסתיימות: בכל פעם שמושלם פרויקט שדרוג נקודתי הוא מיד הופך לכמעט לא-רלוונטי, כי מספר המכוניות והנוסעים שהתווספו בינתיים החריפו את העומס והפקקים באופן שמחייב שדרוג נוסף.
עד לפני כמה שנים היה מונח שגור בקרב הנהגים שנסעו בנתיבי איילון: "השעות של הפקקים". הם ידעו שעד 10:00 בבוקר, ואיפשהו אחר הצהריים, הפך הכביש לפקק אחד ארוך. אלא שכיום אין שעה מוגדרת לפקקים. בעומסים כבדים אפשר להיתקל באמצע השבוע גם ב-7:00 בבוקר, גם ב-12:00 בצהריים וגם ב-21:00 בערב. וכשלמשוואה מצטרפים השיבושים ברכבת (שנמצאת בעצמה בהליך שדרוג מתמיד) והעבודות על הרכבת הקלה בגוש דן, מבלה הנהג הממוצע באזור תל אביב שעות ארוכות של התשה בתוך המכונית.
מאז אביב 1982 התארכו נתיבי איילון – או בשמם הרשמי "כביש 20" – ל-34 קילומטרים מראשון לציון ועד שפיים. הם התרחבו והלכו, מספר הנתיבים גדל משניים לארבעה, מחלפים התווספו – והתהליך נמצא עדיין בעיצומו. בממוצע עוברות בכביש הזה כ-900 אלף מכוניות מדי יום.
ביום שני הכריזו עיריית תל אביב ומשרד התחבורה על בניית גשר נוסף (עמק ברכה) מעל הכביש, שיהיה מיועד למכוניות, הולכי רגל ורוכבי אופניים וקורקינטים. הוא מצטרף לשלל פרויקטים המתבצעים כעת לאורכם של נתיבי איילון ואמורים על הנייר לשנות את האופי שלהם ממקדש תחבורתי לשימוש ברכב פרטי, לכביש שמשלב תשתיות לאוטובוסים ולרכבות. האומנם כך יקרה בסיום העבודות? הדעות חלוקות.
אלה הפרויקטים הנמצאים כעת בעבודה לאורך נתיבי איילון:
החדש: גשר עמק ברכה
בימים האחרונים החלה חברת נתיבי איילון בעבודות על הגשר ה-20 מעל הכביש. הוא מיועד לחבר את רחוב עמק ברכה ואזור נחלת יצחק למתחם "מידטאון" ומרכז העסקים המערבי עתיר המגדלים שממזרח לבסיס הקריה. הגשר, ברוחב של 22 מטר, יכלול כביש דו-סטרי, מדרכות מוצלות להולכי רגל ושביל אופניים רחב.
גשר עמק ברכה אמור גם להקל על עומסי התנועה בין תל אביב לבין שכנתה גבעתיים, וגם לשפר את הנגישות להולכי הרגל בין שתי הערים. הוא ימוקם במרחק של 140 מטר מתחנת שאול המלך התת-קרקעית של הקו האדום של הרכבת הקלה, ויאפשר ליותר נוסעים להשתמש בה.
סגנית ראש עיריית תל אביב-יפו, מיטל להבי, שמחזיקה בתיק התחבורה, הסבירה השבוע: "אנו ממשיכים במאמצי החיבור שלנו את העיר במטרה לאחות את הנתקים שקיימים בין קצוותיה מעל עורקי תחבורה ראשיים. גשר עמק ברכה הוא חלק מפרויקט מתמשך שמטרתו לייצר קישוריות נוחה ובטוחה להולכי רגל ולרוכבים, כחלק מהחזון שלנו להיפוך הפירמידה ולצמצום השימוש ברכב פרטי".
העבודות מבוצעות על ידי עיריית תל אביב וחברת נתיבי איילון בניהול חברת דן בן עמרם (באמצעות חברת אליקים בן ארי) ובשיתוף משרד התחבורה. הגשר תוכנן על ידי האוסמן אדריכלים.
מועד סיום מתוכנן: 2025
עלות הביצוע: 114 מיליון שקל
האקסלוסיבי: מחלף גלילות החדש
באזור צומת גלילות רואים כבר כמה חודשים עמודי ענק והתחלה של שני גשרים חדשים שמתנשאים לגובה של 30 מטר. מדובר במחלף ענק חדש שיחבר את נתיבי איילון לכביש 5, אולם הוא יהיה פתוח רק לתחבורה ציבורית ולרכב רב-תפוסה, כלומר, למכוניות פרטיות שבהן לפחות שני נוסעים מלבד הנהג.
המטרה היא לעודד נהגים להשאיר את הרכב בבית בשעות העומס, תמורת קיצור של כרבע שעה בזמן הנסיעה. המחלף החדש ישתלב כחלק מפרויקט "נתיבים מהירים בגוש דן" (ראו להלן), ובמקביל לסלילת נתיבי התחבורה הציבוריים בכביש 5.
מועד סיום מתוכנן: 2024
עלות הביצוע: 95 מיליון שקל
הציבורי: פרויקט הנתיב המהיר
כבר יותר משנתיים נסלל לאורך כל אחד משני הכיוונים של כביש 20 נתיב נוסף. המטרה היא לפנות את הנתיב השמאלי בכל כיוון נסיעה לתחבורה ציבורית בין מחלף וולפסון לקק"ל. במחלף קק"ל אפשר לראות את העבודה על רמפות הכניסה והיציאה החדשות שישרתו את קווי האוטובוסים, ויאפשרו להם להוריד ולאסוף נוסעים. התמונות דומות גם בקרבת תחנת סבידור ואזור הבורסה בתל אביב.
הנתיבים החדשים ישמשו את השאטלים שיחברו שני חניוני ענק שיוכשרו בשני קצוות - שפיים ומעוין שורק (מרכז העסקים בדרום מערב ראשון לציון). הם יכללו 10,000 מקומות חניה ומשם יוכלו הנהגים לעלות לשאטלים שיקחו אותם אל תחנות העצירה בתל אביב.
את הפרויקט תפעיל קבוצת נתיב מהיר, שבה שותפות אלקטרה זכיינות, אפיקים שירותי תחבורה מתקדמים, נהור נתיבי תחבורה בע"מ ולפידות קפיטל.
מועד סיום מתוכנן: 2025-2024, בהדרגה
עלות כוללת: 3.7 מיליארד שקל
הכבד: המסילה הרביעית ומחלף הרכבות
בתעלה של נחל איילון אפשר לראות כעת אנשים וציוד מכאני הנדסי העובדים על התשתית למסילת הרכבת הרביעית, שתגדיל באופן משמעותי את הקיבולת של רכבת ישראל.
הדמיית המסילה הרביעית מעל איילון:
הפרויקט כולל הסטת כביש מספר 1 ממחלף גנות, בניית מסילה רביעית מעל נחל איילון בין תחנת תל אביב דרום לסבידור, הכשרת אגם שיקלוט מי שיטפונות ליד מקווה ישראל, ובניית תעלה שתחליף את זו שבמרכז הנחל ומובילה מים לים התיכון. הפרויקט כולל גם מחלף רכבת גדול בכניסה לנתיבי ישראל מכביש 1. העבודות יתחלקו בין רכבת ישראל לחברת נתיבי ישראל.
מועד סיום מתוכנן: 2028
עלות כוללת: 7.5 מיליארד שקל
העתידי: גשר השלושה
על שולחן השרטוטים כבר נמצא הגשר הבא שייבנה מעל נתיבי איילון, ויחבר בין רחוב השלושה בשכונת יד אליהו שממזרח לנחל, לבין רחוב הרכב בשכונת מונטיפיורי שממערבו. בשלב זה הוא מכונה "גשר השלושה".
מדובר בגשר השני בין מחלף לה גארדיה לבין מחלף השלום (הראשון הוא גשר יהודית שנפתח בינואר 2020). אבל בניגוד לגשר יהודית, גשר השלושה ישמש גם כלי רכב ולא רק הולכי רגל ורוכבי אופניים וקורקינטים. יתרון נוסף שלו יהיה חיבור הגדה המזרחית של איילון (כולל אזור היכל נוקיה והמשרדים ביגאל אלון) לתחנת קרליבך המרכזית של הרכבת הקלה.
עלות ומועד פתיחה: טרם סוכמו.
עבודה יפה, אבל אולי זה לא יספיק
נתיבי איילון ביטאו תמיד את ההעדפה ההיסטורית של משרד התחבורה לקדם את השימוש ברכב הפרטי ולא את התחבורה הציבורית. הרעיון של אוטוסטרדה עירונית הגיע מארה"ב של שנות ה-50 וה-60 ויושם בארץ באיחור, לא רק בתל אביב אלא גם בכביש בגין בירושלים ובמנהרות הכרמל בחיפה. התקציבים שהושקעו בפיתוח הכבישים האלה היו יכולים להזניק את השימוש באוטובוסים וברכבות קלות וכבדות, אם רק היו מופנים לערוצים האלה.
כאמור, אף שכביש 20 התרחב והלך, הוא עמוס מאוד כיום כמעט בכל שעות האור, ולעיתים גם בשעות הערב, תזכורת למגבלה המוכרת לכל מתכנן שלפיה הרחבת כבישים מעודדות עוד אנשים להעדיף נסיעה ברכב פרטי על חשבון האלטרנטיבות ("ביקוש מושרה" בעגה המקצועית). ולכן גם כבישים שהורחבו נסתמים עד מהרה בעומסי תנועה.
בנתיבי איילון גם התנהל קונפליקט בין הכביש לבין מסילת הרכבת והנחל המקורי, שהסתיים בחיסול הנחל באמצעות קירוי וסלילת מסילת רכבת מעליו כדי למצוא מקום למסילה הרביעית הקריטית. אבל בכך יגיע ניצול השטח למלוא הפוטנציאל שלו: מסילה חמישית ושישית, שנדרשות לפי התכנון העתידי, כבר ייבנו במנהרה מתחתיו.
מנכ"לית ארגון תחבורה "היום ומחר", תמר קינן, טוענת שאף שהמהלכים שנעשים כעת הם ממשיים, תמהיל התחבורה עדיין לא מספק: "הוא עדיין מוטה לטובת הרכב הפרטי. נתיב התחבורה הציבורי החדש לאורך נתיבי איילון ישמש גם כנתיב לרכב שבו יש נוסעים נוספים מלבד הנהג, ועודפי קיבולת יימכרו לכאלה שיסכימו לשלם על הנסיעה, כמו בנתיב המהיר הנוכחי בכניסה לתל אביב מכיוון ירושלים. אבל אין עדיין טכנולוגיה מהימנה לאכיפת מספר נוסעים ברכב, כך שמדובר בעוד נתיב שייפתח לשימוש נהגי הרכב הפרטי".
- חניוני הענק בשפיים ובראשל"צ יכילו 10,000 מקומות עבור נהגים שיוכלו להיכנס לעיר בתחבורה ציבורית.
"זה מספר זעיר יחסית למאות אלפי המכוניות שנכנסות מדי יום לגוש דן. הם יהפכו בעצמם למוקד לפעילות מסחרית שמשרת פירבור ולא עירוניות".
ד"ר יואב לרמןצילום: ניצן דרורקינן, בעלת תואר שני במסלול תחבורה מהפקולטה להנדסה אזרחית בטכניון, בכל זאת מברכת על כמה מהצעדים שמתבצעים לאורך נתיבי איילון: "חשוב לברך על הגשרים החדשים, שמשפרים את מצבם של הולכי הרגל והרוכבים ומחזקים את העירוניות. הם מאפשרים לאנשים לנוע בעיר ליותר מקומות שהופכים קרובים יותר, בלי להזיז את האוטו. זה התחיל עם גשר יהודית (גשר יצחק נבון, א"ע), שעובד היטב בחיבור בין מרכז התעסוקה בגדה המזרחית של איילון לבין אזור המגורים והתחבורה שבו תעבור גם הרכבת הקלה. גשר עמק ברכה וגשר השלושה העתידי יעצימו את המגמה".
גם ד"ר יואב לרמן, מומחה לתכנון תחבורתי עירוני ושותף בחברת התכנון Planet, מסכים שהגדלת חלקה של התחבורה הציבורית לאורך הערוץ היא אכן חלק מהפתרון, אבל מדגיש: "צריך יותר מרחב לשהייה ובכך גם להקטין מעבר של כלי רכב כדי לצמצם זיהום, רעש וסכנה. בהמשך יגיע המטרו ותוגבר התדירות של רכבת ישראל בזכות המסילה הרביעית, כך שכמות האנשים שעוברים שם רק תגדל. כרגע משפרים את התשתית להליכה ורכיבה, בלי ספק, אבל צריך גם לייצר מרחב נעים באמת. אני מקווה שזה יגיע בתוכניות בהמשך, במיוחד בתכנון של המטרו".
