91 נשות ואנשי רוח ובכללם שמונה זוכי פרס נובל, חתני וכלות פרס ישראל, וכן עשרות חברי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, הגישו היום (שני) לבג"ץ בקשה להצטרף לעתירות שהוגשו נגד ביטול עילת הסבירות. "המבקשים הגיעו להישגים יוצאי דופן שלא היו מתאפשרים במדינה שאינה דמוקרטית", נכתב בבקשה.
לעיון בבקשה המלאה לבג"ץ - לחצו כאן
ברשימה אנשי אקדמיה, סופרים, אומנים, כלכלנים, היסטוריונים, פסיכולוגים, ביו-כימאים, פיזיקאים, רופאים, סוציולוגים, אנתרופולוגים, ביולוגים, מוזיקאים, פילוסופים, מתמטיקאים ומדעני מחשב. שמונת זוכי פרס נובל שהצטרפו לבקשה הם פרופ' אברהם הרשקו, פרופ' אריה ורשל, פרופ' עדה יונת, פרופ' דניאל כהנמן, פרופ' מיכאל לויט, פרופ' אהרון צ'חנובר, פרופ' רוג'ר קורנברג ופרופ' דן שכטמן.
המבקשים מעוניינים להציג טיעונים, נתונים ודוגמאות שלא נדונו ולא הובאו בעתירות אחרות הנוגעים לסמכויות והחלטות ממשלה, ראש ממשלה ושרים ביחס לאקדמיה, חופש הדעת, המחקר והיצירה, ולעמוד על התמריצים השליליים וההשלכות רחבות ההיקף של התיקון בתחומים אלה.
לטענת אנשי המדע, הרוח, החברה, התרבות והאומנות, תיקון החוק יוצר אפקט מצנן על המדע ועל המחקר, על היצירה והכתיבה החופשית וכן על הגשת מועמדויות לתפקידים שונים.
המבקשים טוענים כי "במדינה שבה יידע כל אדם כי מינויים, תמיכה במחקר, מלגות, קידומים ופרסים עלולים להיות מותנים בהתאמת תוכן המחקר והיצירה לגישתו של השלטון - ייפגעו קשות חופש הביטוי והחופש האקדמי מה שיצור אפקט מצנן על היצירה החופשית".
בבקשה שהוגשה על-ידי עו"ד רווית צמח ועו"ד פרופ' מיכל טמיר מעלים הפונים חשש להפרה בוטה של האיזונים בין הרשויות, להשלכות שליליות רחבות היקף ולפוליטיזציה של גופי המדע והמחקר המסכנים את החופש האקדמי.
בשבוע שעבר הוציא בג"ץ צו על-תנאי שבו הוא הורה למדינה ולכנסת להשיב מדוע לא יבוטל התיקון לחוק יסוד: השפיטה, שביטל את היכולת לבקר החלטות ממשלה ושרים באמצעות עילת הסבירות. הדיון בסוגיה הנפיצה ייערך בפעם הראשונה בהיסטוריה בהרכב מלא של 15 שופטי בית המשפט העליון ב-12 בספטמבר.