מאות בני אדם פקדו הלילה (בין רביעי לחמישי) את החלקה הצבאית בבית העלמין בנתניה, שם ליוו למנוחות את רס"ר (מיל') יוחאי חי גלאם, שנפל בקרב במרכז רצועת עזה. "הלכת בראש ולא ויתרת. הלכת להציל נפשות, ואנחנו מבטיחים לך: לא נוותר, נחזיר את כולם. אני אוהב אותך", ספד לו אחיו עופר.
גלאם, בן 32 בנופלו, היה לוחם בגדס"ר 6310 בחטיבת ירושלים, ונהרג מירי צלף ליד פרוזדור נצרים. הוא הותיר אחריו את אשתו שירה, עובדת מעבדה בבית החולים לניאדו, תאומות בנות כשנתיים, זוג הורים, שני אחים ושתי אחיות.
הלווייתו של רס"ר במיל' יוחאי חי גלאם ז"ל
האח, עופר, סיפר כי זה היה הסבב השלישי של יוחאי ברצועה מאז 7 באוקטובר. "זוכר איך בשמחת תורה אמרת לי 'עוד פעם עזה' והלכת? זה הסבב השלישי שלך מאז. סבב שלישי שאתה חוזר לתוך התופת, הלכת לחפש ולהציל נפשות, הלכת ללחום על המולדת. סיפרת לי על הקשיים והלכת בראש, לא ויתרת. השארת מאחור את שירה האוהבת ואת אורה וליבי שכל היום קוראת לאבא. אחי הקטן אני מבטיח לך, נביא שקט לעם הזה. לא נוותר, לא נשקוט, נחזיר את כולם הביתה. אני אוהב אותך אח שלי. אתה נמצא עכשיו במקום שכולו טוב, עם החיוך שלך שלא נגמר. תנוח אחי הגיבור".
אשתו שירה אמרה: "בעלי, אהוב שלי, אני לא מאמינה שאני צריכה לעמוד כאן ולומר מילות הספד. אני מרגישה כאילו הכל סרט רע שייגמר כשתחזור הביתה. הבטחת שתחזור בערב שבת, אבל לאבא שבשמיים היו תוכניות אחרות. היית צריך לחזור, כולך יפה טוהר ומאיר כהרגלך. היית צריך לקחת את הבנות לגן החדש ביום ראשון. היית צריך לחייך אליי את החיוך היפה שלך שאני אוהבת.
"אתה האור שלי, האור שבלב שלי. בכל רגע איתך הרגשתי שיש לי מתנה. איך יכול להיות שזכיתי? עכשיו אני מפנימה כמה הפסדתי. כולנו הפסדנו. היית אבא מסור. חזרת מהמילואים, כולך מיוזע, וישר נכנסת לעניינים. הקראת לבנות סיפור, הרדמת אותן. היית החצי שלי. לנצח תישאר השמש שלי. אתה גיבור ישראל וגם הגיבור הפרטי שלי. אנחנו חיים במציאות לא נורמלית, בשבר גדול. כל חלל הוא בבחינת הרוג מלכות, על אחת כמה וכמה אתה. יוחאי שלי, אנחנו נצמח בשבילך".
אחותו לילך ספדה גם היא, ואמרה: "אני אוהבת אותך יוחאי. כל כך פחדתי מהרגע הזה שידפקו לנו בדלת. לא חשבתי שאתה כל כך עמוק בעזה. אני גאה בך ואני מבטיחה לשמח ולשמור על הבנות שלך". בנוסף, אחותו רווית סיפרה בבכי על "ילד שקט ואיכותי. היה חשוב לך לעשות שירות משמעותי. דחית את השירות הצבאי לטובת התנדבות ועבדת עם ילדים פגועי נפש. תמיד היה חשוב לך לתרום לקהילה. אני מבטיחה לך שאני אדאג לשירה ולבנות. לא אעזוב אותן לרגע. תנוח על משכבך. אני מבטיחה שאלך בדרך שלך, בדרך התורה והמצוות. אני אוהבת אותך".
3 צפייה בגלריה
רס"ר (מיל') יוחאי חי גלאם ז"ל עם אשתו שירה. "היית צריך לקחת את הבנות לגן החדש ביום ראשון"
נציג צה"ל, סא"ל שרון קול, אמר: "יוחאי, היית חבר אמת. תמיד עוזר לאחר, סוחב את הציוד הכבד בשביל כולם ורואה מעבר. היית שם בשביל הצוות ודאגת לצרכים של כל אחד ואחד. חיפשת איך לעזור לאחר. היית אבא מדהים לליבי ולאורה, וכולם ידעו שאהבת אותן אהבה שאין לה גבול".
רותם ששון, שהיה חברו לצוות של יוחאי, תיאר את החברות. "אח יקר שלנו", אמר. "היית ראשון להתנדב ולהוביל. תמיד שמת את הלב שלך, עם דאגה אינסופית, לשמוע מה בדיוק כל אחד צריך. אח שלנו, אתה תחסר לנו, תחסר לצוות, תחסר במפגשים ותחסר לצחוקים. אהבה משותפת למכבי נתניה חיברה אותנו ולפני משחקים מצאנו את עצמנו מדברים שעות. כשקיבלנו את סבב היציאות הביתה הגעת לצוות עם חיוך, אמרת 'יש לי בשורה מדהימה. אנחנו יוצאים ב-1 לספטמבר, נוכל לקחת את הילדים ביום הראשון של השנה'. כמה שאהבת את שירה והילדות. לא הפסקת לספר לנו עליהן. היית בן זוג מושלם, בעל מדהים ואבא מהאגדות".
