"אנחנו במלחמת קיום". חלוץ באולפן ynet
(צילום: טל אזולאי)

ברקע אזהרתו של שר הביטחון יואב גלנט למזכ"ל האו"ם כי "איראן דוחפת את חיזבאללה לפעולה והסיכון להסלמה גובר", הרמטכ"ל לשעבר דן חלוץ אמר הבוקר (יום ראשון) ל-ynet Live כי "אני מוטרד מהכיוון הזה של ההצהרות. אנחנו למדנו בחיים שכשמצהירים ומצהירים, בסוף הגפרור יכול להיזרק והדלק יכול לבעור. הייתי מעדיף שהפתרון לבעיה הזו של האוהל יינתן בדרך אחרת".
חלוץ התייחס להצבת האוהל של חיזבאללה בהר דב וציין כי "יש דחיפה איראנית ויש הרבה פרובוקציות, אבל אנחנו צריכים להיות המבוגר האחראי. אני חרד למדינת ישראל, לא לאיראנים ולא לחיזבאללה. אני בטוח שאם המדינה תחליט שזה מה שצריך לעשות, היא תעשה את זה טוב מאוד".
האמירות האלה רק מתדלקות הסלמה פטונציאלית במקום לבלום אותה? "הן אמורות לשרת כמה דברים, בראשונה - להשפיע על האו"ם לעשות את עבודתו ולא להיכנע לגחמות של ממשלת לבנון. בנוסף, הן אמורות לאותת לצד השני: שימו לב, אנחנו מוכנים. הדבר השלישי, כפי שאמרתי, הן יכולות להדליק את האיזור. לא האמירה הזו לבדה, אבל אומר דבר אחד: עוד לא נולד האוהל שבגללו כדאי לצאת למלחמה, גם אם היא תהיה מוצלחת, כי אין מלחמות מוצלחות. למדנו את זה כבר".
3 צפייה בגלריה
מסיבת עיתונאים בכירים ממסד בטחונימסיבת עיתונאים בכירים ממסד בטחוני
"נחזיר את לבנון לתקופת האבן? דיבורים בעלמא לא משרתים שום מטרה". דן חלוץ
(צילום: מוטי קמחי)
יש הצהרות של אנשים במערכת הביטחון ובדרג המדיני שאומרים 'נחזיר את לבנון לתקופת האבן'. יש לזה בסיס? אנחנו מוכנים למלחמה? "ראשית, אני מציע לא להתרברב. שתיים – לעשות ולא לדבר, כי דיבורים בעלמא לא משרתים שום מטרה. אבל יש דבר שלישי: לנסות לפתור את הדברים הללו בדרך אלטרנטיבית, אם יש כזאת. מה שלא נפתר בשבוע הראשון כשהוקם האוהל, קשה לתרץ אותו אחרי שלושה חודשים שהאוהל כבר עומד, ולכן צריך למצוא דרך פתרון יותר נכונה".
לא סוד שהתחושה של נסראללה וגם בקרב גורמים רבים בישראל היא שהחברה והצבא במדינה נמצאים בתהליך התפוררות. יש לזה יסוד? "לתחושה הזו יש בסיס. כל נקודה שנשים עליה את האצבע בחברה הישראלית היום היא נקודת תורפה. החברה הישראלית, הצבא הישראלי, מערכת החינוך הישראלית, הכלכלה הישראלית, יחסי החוץ של ישראל, כל דבר. אין דבר אחד שאפשר להגיד עליו שהוא תקין ומתנהל כמו שצריך. בנוגע לצה"ל, הדברים לא קורים מיידית, זה תהליך מדורג שלוקח זמן. הרעיון הכללי אומר שכשירותו של צה"ל תלך ותפחת ככל שמערך המתנדבים שמפסיקים שירות יילך ויגדל. אני רואה את התופעה הזו, אני שומע עליה, אני חי אותה. התופעה הזאת קיימת, היא תתרחב אם הממשלה תלך למשל לכיוון של חוק האנטי-גיוס, כפי שהגדיר השר פרוש".
3 צפייה בגלריה
ישיבת ממשלה 27.8ישיבת ממשלה 27.8
"האחריות היא על אדם אחד בלבד - נתניהו. הוא צריך להחזיר את המערכת לנורמליות"
(צילום: שריה דיאמנט)
חלוץ הדגיש כי חוק הגיוס "יעורר את המערכת, והאחריות היא רק על אדם אחד בלבד. קוראים לו בנימין נתניהו. הוא צריך פשוט לעצור את החקיקה, להחזיר את המערכת לנורמליות. זה אומר: את כל מה שאתה רוצה להשיג, תעשה בדיון רחב, אמיתי וכנה".
הרמטכ"ל לשעבר הרחיב כי אם יפרוץ בתקופה הקרובה עימות צבאי משמעותי "אנחנו ננצח, אך נשלם מחירים יותר כבדים. זה כל הסיפור. יהיו יותר אזרחים ויותר חיילים הרוגים". חלוץ ציין את המשאבים שמשקיע צה"ל ביהודה ושומרון, ברקע גל הטרור ופרעות המתנחלים. "הגדודים נמצאים ביו"ש, פועלים נגד המחבלים אבל גם מפזרים את המהומות שעושים אנשי הגבעות, הם מתגברים עוד כוחות על מנת להגן על פורעי החוק שמאיצים את הטרור במקום להתאמן למלחמה האמיתית שמדינת ישראל עלולה לעמוד בפניה".
גורמים שונים, גם במערכת הפוליטית, טוענים שאתה בעצם נותן לנסראללה מתנה, ובעצם מעודד אי-גיוס. "אני לא מעודד שום דבר, מלבד לעודד את ראש הממשלה נתניהו לרדת מהעץ הגבוה שהוא טיפס עליו, לפני שהוא ייפול ממנו. צריך לזכור שאנשי חיל האוויר שהפסיקו את התנדבותם הם קודם כל אזרחי מדינת ישראל. אזרח זה תפקיד ראשון במעלה, ותפקידם הצבאי הוא השני במעלה, לא הפוך. כל מי שמצפה שהם ימשיכו וינהגו כאילו לא קרה דבר – קרה דבר, החוזה הופר. מה הופר בחוזה? חתמו הסכם עם מדינה דמוקרטית והם רואים לנגד עיניהם איך נוצרת כאן דיקטטורה".
מה ההבדל בין המהפכה המשפטית לבין ההתנתקות? "ההבדל המהותי בין ההתנתקות לבין היום הוא שאז הייתה החלטה מדינית פוליטית, והיום לא מדובר בהחלטה כזו, אלא בשינוי המבנה המשטרי של מדינת ישראל. צר לי על כל מפוני גוש קטיף, לבי איתם, אני לא זר לתחושות שלהם. יחד עם זאת, ההשוואה אינה במקומה. סרבנות של חיילי חובה היא דבר אחד, אך המילה סרבנות היא לא נכונה להפסקת התנדבות של מילואימניקים, שעברו את גיל השירות.
"אותה ממשלה, עם אותו ראש ממשלה, מכהנת למעט שנה אחת ב-15 שנים האחרונות. הרבה מההחלטות שהתקבלו לא מצאו חן בעיני חלק מהאנשים, ששייכים לכאורה למחנה אחר, אך הם לא במחנה אחר, הם במחנה של עם ישראל, ואף אחד לא העז להפסיק התנדבות. לא, הם המשיכו ושירתו כרגיל, גם אם הם היו חלוקים על העמדות הפוליטיות של מקבל ההחלטות, ולכן זה לא קשור לפוליטיקה. זה קשור לשינוי המבנה המשטרי במדינת ישראל".
3 צפייה בגלריה
ג'ו ביידן בפגישה עם מנהיגי המדינות הערביותג'ו ביידן בפגישה עם מנהיגי המדינות הערביות
"סיי מול ארה"ב על גרעין לסעודיה? בינינו למי שמנהל היום את ישראל אין כרגע אמון בשום החלטה או אמירה"
(צילום: AFP)
חלוץ התייחס גם לאפשרות של הסכם נורמליזציה עם סעודיה, ואמר כי "אתמוך בכל מהלך שיביא להסדרים של שלום עם כל מדינה שאין לנו הסדר של שלום איתה. יחד עם זאת, צריך לוודא שלא נשלם מחיר שהוא מעבר להיגיון. למשל, אמצעי לחימה מתקדמים מאוד, או יכולת העשרת אורניום על אדמת סעודיה".
לישראל יש בכלל 'סיי' בנושא מול ארה"ב? "זו הסיבה שבגינה אנחנו זקוקים למערכת יחסים טובה עם ארה"ב - על מנת שיהיה לנו סיי. כל הדיון בינינו לבין מי שמנהל היום את מדינת ישראל הוא דיון של אמון. אין אמון, בשום החלטה שמתקבלת. אין אמון בשום אמירה שנאמרת. לדעתי הסיי שלנו מוגבל, אבל חשוב שנאמר את עמדתנו, ועמדתנו צריכה להיות התנגדות נחרצת ליכולת העשרת אורניום. אם סעודיה תקבל יכולת כזו, גם המצרים ירצו וגם הטורקים והירדנים. נקבל גרעינים בכל מדינה".
לבסוף, דיברנו על מלחמה בלבנון, אבל בנוגע למלחמת יום כיפור, עולים לך זיכרונות ממנה בתקופה הזאת? "בעוד חודש ושבוע נציין 50 שנה למלחמת יום כיפור. במלחמה הזו שירתתי בטייסת ששילמה את המחיר הכי גבוה בחיל האוויר בנפגעים ושבויים, ואין ספק שהזכרונות צפים במיוחד כשמגיעים לתאריך. הדבר היחיד שמטריד אותי הוא שבמלחמת יום כיפור הרגשתי יותר בטוח מאשר אני מרגיש כיום. כי אז ידענו מי האויב. היום אנחנו נלחמים בעצמנו, ומלחמה עצמית היא דבר נורא, כי אתה מכרסם את היסודות שעליהם בנויה החברה הישראלית".
המלחמה הנוכחית היא גם מלחמת קיום? "זאת מלחמת קיום הרבה יותר מהותית, כי אנחנו פוגעים פה בדבר הבסיסי ביותר, וזה הלכידות החברתית של מדינת ישראל. כמובן ששותפים לזה הרבה גורמים, זה לא רק העניין הצבאי, העניין החברתי והעניין הביטחוני. אנחנו לא רוצים למשל לכפות על החרדים שירות צבאי, אלא שהם ישרתו את ישראל שירות כלשהו, ולא יהיו תלויים על צווארה של המדינה בלי תמורה".
ח"כ קטי שטרית בריאיון לאולפן ynet
(צילום: טל אזולאי)

ח"כ קטי שטרית (הליכוד) התייחסה גם היא למתיחות בגבול הצפון, ואמרה ל-ynet Live כי "אין ספק שבתקופה האחרונה אנחנו רואים התגרויות בלתי פוסקות מהגזרה הצפונית, והיא מתחממת. אני בטוחה שחיזבאללה ברוב טיפשותם יודעים שהם יחטפו מכה הרבה יותר קשה ממה שהם יעזו לעשות לנו. בכל זאת, אנחנו יודעים טוב מאוד שחיזבאללה סבלו אבידות קשות בסוריה, והם עדיין בשלב של התאוששות, אבל יש לנו מאחוריהם את איראן, שדוחפת את חיזבאללה לפעול. היא רוצה את החיכוך היזום סביב גדר הגבול, שעלול להתלקח בכל רגע לעימות קשה".
עוד אמרה ח"כ שטרית: "זה הזמן להימנע מהצהרות רועשות, גם מהצד שלנו, ולהרגיע את השטח. אני מאוד מקווה שהנושא הזה ייפתר בדרכים דיפלומטיות, כי כרגע עימות זה לא מה שאנחנו צריכים".
שטרית התייחסה גם לאמירתו של השר מאיר פרוש, שאמר כי "נסיים את כנס החורף עם חוק אנטי גיוס". "שאלתי מישהו מקרב החברה החרדית למה ההצהרות האלה שלו, אז הוא אומר: תשמעי, אנחנו דור אחר. פרוש עוד שייך לדור הקודם, הוא צריך להגיד את האמירות האלה לציבור שלו כדי להרגיע, שחס וחלילה לא תקרה איזשהי התפרצות כזו ואחרת. אבל ראש הממשלה הקים ועדה שמורכבת מראשי הקואליציה החרדים יחד עם מזכיר הממשלה, ואני בטוחה שיימצא פתרון הולם לסוגייה הזו", אמרה.
מנגד, ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו) תקף כי "עסקני ש"ס ויהדות התורה מובילים את המדינה לעבר פי פחת, הם יהפכו אותנו למדינה בסגנון של איראן". הוא מתח ביקורת גם על ראשי מפלגות האופוזיציה, יאיר לפיד ובני גנץ. "חוק הגיוס הוא אירוע משמעותי, וגנץ מרכין את ראשו בפני עסקני ש"ס ויהדות התורה וקורץ להם 'אצלי אולי תקבלו יותר'. אותו דבר עם לפיד. אף אחד לא בא ואומר להם: חברים יקרים, בכל הכבוד, בממשלה הבאה חייבים לשנות סדרי עולם במדינת ישראל, אחרת לא נוכל להתקיים בעוד עשור או בעוד עשרים שנה. לא נוכל להמשיך לסחוב את העגלה הזו אם לא כל ילדי ישראל ילמדו מתמטיקה ואנגלית".
פורר הוסיף: "אני ממש לא מדבר על המגזר החרדי, אלא על העסקנים שמשתמשים בפוליטיקה כקרדום ומצליחים לשמור את הציבור שלהם עני ונזקק. אני דואג לציבור החרדי הרבה יותר מאריה דרעי וממשה גפני, כי אני רוצה שכל ילד במדינת ישראל, וזה לא משנה אם הוא חרדי או חילוני, ילמד אנגלית, מתמטיקה ומדעים, כדי שתהיה לו הזדמנות שווה כשהוא ירצה בגיל שמונה עשרה לצאת לשוק התעסוקה".
"אני רוצה שכל ילד בישראל יעשה בסוף משהו לטובת המדינה. בין אם בצה"ל או במסגרת שירות לאומי במד"א, במשטרה או בכבאות. כל אחד צריך לקבל את כל הזכויות אבל גם לשאת בכל החובות, במקום הפטנט הזה שבו הילדים שלי יישאו בנטל, ישלמו מיסים, יעשו מילואים, יצאו לעבוד כל הזמן כדי לממן במאות מיליונים ובמיליארדים כל מיני גופים שאני לא יודע מה הם עושים. אם מישהו רוצה לעשות את זה שיעשה את זה על חשבונו. למה על חשבון מדינת ישראל?".