פרסום ראשון: מאז שהחלה המלחמה התרחבה באופן משמעותי הפעילות של שירותי הרווחה ברחבי הארץ. טיפול בחטופים ובבני משפחותיהם, טיפול ביתומים שאיבדו את הוריהם בשבת השחורה, מלונות המפונים, המשפחות שנפגעו מהטבח, אנשים רבים שמתמודדים עם הטראומה, נפגעי פגיעה מינית מ-7 באוקטובר וקורבנות שנפגעו קודם לכן ומצבם הנפשי הידרדר כתוצאה מהמצב – כל אלה אוכלוסיות חדשות, שעד כה לא היו מוכרות למשרד, שגם ככה התקשה לתת מענה לכל מי שהיה זקוק לכך בימים שלפני המלחמה. עכשיו גם בתקציב שלו מתכננים לפגוע.
בתקציב 2024 ביקשו במשרד הרווחה תוספת של חצי מיליארד שקלים כדי להרחיב את המענים לנפגעי המלחמה, כשבמקביל הם ממשיכים לתת שירות גם לכל האוכלוסיות שנתמכו בהם קודם לכן. אולם הקיצוץ הרוחבי המתוכנן במשרדי הממשלה לא פוסח על המשרד, וכרגע מתוכנן קיצוץ של 3% לפחות – כלומר 78 מיליון שקלים לפחות שיקוצצו מבסיס התקציב. המשמעות: המשרד לא יוכל להרחיב את השירותים לנפגעי המלחמה, ורבים יישארו ללא מענה.
2 צפייה בגלריה
מפונים מקיבוץ בארי בים המלח. נוספו אוכלוסיות חדשות שזקוקות למענה
(צילום: אלכס קולומויסקי)
הכותרת
לזכור ולא לשכוח: איך מנציחים את 7 באוקטובר?
24:52
בנוסף, בממשלה מתכננים לקצץ כ-5% מכספי התמיכות שמשרד הרווחה נותן. מדובר בתקציב של 100 מיליון שקלים לתמיכה בעמותות שמסייעות לאוכלוסייה, בהן עמותות שמחלקות מזון, מיזמים לתמיכה ושילוב ילדים עם מוגבלות, ומרכזים לנפגעי תקיפה מינית. במשרד הרווחה הסבירו שאם הקיצוץ יצא לפועל - ייפגעו כל העמותות שמקבלות תמיכה.
"מדובר במכה קשה למאמצים של משרד הרווחה לתת מענים לנפגעי המלחמה", אומר גורם בכיר במשרד הרווחה ל-ynet. "המשמעות היא התארכות של רשימות המתנה לטיפול בנפגעי תקיפה מינית, אלימות במשפחה, טראומה והתמכרויות. אם הקיצוץ ייצא לפועל לא רק שלא נוכל לתת מענה ראוי לכל הצרכים המרובים שנוספו, אלא שגם במה שאנחנו נותנים היום נצטרך לקצץ".
רק הבוקר שלחה יו"ר ארגון מנהלי שירותי הרווחה עו"ס תמי ברששת מכתב לשר האוצר בצלאל סמוטריץ', ובו תיארה את המצוקה בשטח. "שירותי הרווחה ברשויות המקומיות והאזוריות הגיעו למלמה בתת-תקינה ובמחסור גדול בכוח אדם למילוי המשימות שבשגרה. הטבח הנורא והמלחמה שבאה בעקבותיו, הוסיפו לפתחנו מטלות, שלא ידענו עד כה כמותן, והביאו להתגייסות, תרתי משמע, של שירותי הרווחה למשימה לאומית זו, לעבודה של 24/7 ועמידה במשימות שנדרשנו אליהן". לדבריה, "ללא תוספת תקציבית - עלולה להיפגע התקומה שאמורה להגיע אחרי השבר החברתי הגדול שפקד אותו בעקבות אירועי 7 באוקטובר".
במכתבה מתארת ברששת את התקנים הנדרשים על מנת למנוע את קריסתם של שירותי הרווחה, בהם תקנים רבים לשיקום יישובי העוטף. "על מנת להמשיך לתת שירות איכותי, מקצועי ומסור, שיענה על כל הצרכים, אנו נדרשים לתוספת של לפחות 850 תקנים בשירותי הרווחה ברשויות המקומיות והאזוריות בכל הארץ, לצד תוספת משאבים תקציביים לפיתוח תוכניות שיקום הקהילה ויציאתה מהמשבר", כתבה.
2 צפייה בגלריה
"שפקידי האוצר יסתכלו בעיניהם של ילדים נפגעי הטבח - ולהודיע להם שהחליטו לחתוך את הטיפול בהם". ענבל חרמוני
(צילום: מוטי קמחי)
יו"ר איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים ענבל חרמוני ביקרה בחריפות את הקיצוץ המתוכנן: "משרד האוצר ממשיך בתרבות הקונספציה והטמנת הראש בחול של מדינת ישראל והודיע היום על קיצוצים שמשמעותם - סגירת הטיפול ברווחה ובחוסן של הציבור הישראלי. באמצעות מערכות צולעות ומדממות לא ניתן לטפל באוכלוסיה".
לדברי חרמוני, "דווקא עכשיו, כשהצרכים גדלו פי שלושה, וכשיש צורך בעוד 5,000 עובדות ועובדים סוציאליים כדי להתמודד עם ההשלכות - מקצצים בתקציבי הרווחה. פקידי האוצר מוזמנים להסתכל בעיניהם של ילדים נפגעי הטבח בדרום, של הורים ששוהים כבר חודשים ארוכים במלונות, של משפחות החטופים ושל 300 אלף מילואימניקים ו-200 אלף מובטלים - ולהודיע להם שהחליטו לחתוך את הטיפול בהם".
חשוב לציין שגם בימים שלפני המלחמה התמודד המשרד עם מחסור בתקציבים ובכוח אדם. לפי נתונים שאסף ארגון מנהלי שירותי הרווחה ברשויות המקומיות, בקרב כ-80 אחוזים ממנהלי הרווחה מכל הארץ, חסרים כיום כ-1,500 עובדים סוציאליים בלשכות הרווחה – שהם כ-16 אחוז מהמשרות, שאינן מאוישות. מהנתונים עולה כי 84 אחוז מהמחלקות והאגפים לשירותי רווחה ברשויות המקומיות פועלות במחסור של לפחות עובד אחד, ו-38 אחוז מהמחלקות פועלות במחסור של יותר מ-20 אחוז מכוח העבודה שלהן.
לפני ההודעה על הקיצוץ התכוונו במשרד לצאת במבצע גיוס במטרה לאייש את התקנים הלא-מאוישים ולהרחיב את התקנים הקיימים, אולם במשרד מבהירים כי לאחר הקיצוץ המסתמן לא תהיה אפשרות לגייס, והמענים יצטרכו להתבסס על כוח האדם הקיים והחסר גם ככה.
