המגמה התהפכה: תלמידות הציבור החרדי מובילות לראשונה במתמטיקה ובקריאה מבין כלל התלמידות בישראל. כך עולה ממבחן "פיזה" לשנת 2022 שתוצאותיו התפרסמו היום (שלישי). המחקר, שנערך ב-81 מדינות, הצביע על ירידה חדה בהישגי מרבית התלמידים במדינות ה-OECD - ככל הנראה כתוצאה ממגפת הקורונה והשפעותיה הרבות על אופן הלמידה. בשל כך, ישראל עלתה בדירוג הבינלאומי, ומדורגת במקום ה-30 בקריאה, ה-37 במדעים וה-38 במתמטיקה.
אחרי שנים שבהן ההישגים הלימודיים של הציבור החרדי לא היו טובים מספיק וזכו לביקורת, המחקר הבינלאומי החשוב ביותר בתחום החינוך, שבודק את ההישגים במתמטיקה, מדעים וקריאה, חושף שינוי מגמה. מעבר להובלה בקריאה ובמתמטיקה, גם הישגיהן במדעים גבוהים משמעותית מאלה של תלמידות החינוך הממלכתי-דתי והתלמידות דוברות הערבית.
במערכת החינוך מסבירים שהבנות החרדיות הצליחו לשמור על הישגיהן, לצד ירידה חדה בהישגי הבנות במתמטיקה בעולם, ולצד ירידה רוחבית בכל התחומים בהישגי הבנות הדתיות בישראל. עוד הסבירו שברשתות החינוך החרדיות מושם דגש מיוחד על נושא המיומנויות לשוק התעסוקה, בשל הצורך של נשים חרדיות לפרנס.
מהנתונים שפרסמה הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך, בראשות ד"ר גל אלון, עולה שבמתמטיקה השיגו הבנות החרדיות ציון של 474, לעומת ציון של 473 לבנות החילוניות, 454 לבנות הדתיות ו-388 לבנות דוברות הערבית. בקריאה, החרדיות פתחו פער של 12 נקודות ביחס לבנות בחינוך הממלכתי, ובמדעים הציון גבוה יותר ב-9 נקודות ביחס לבנות בחינוך הממלכתי-דתי.
במפגש להצגת נתוני המחקר של הרשות הארצית למדידה והערכה במשרד החינוך, אמר ד"ר גל אלון: "ניתוח הנתונים של הבנות החרדיות מגלה הישגים מרשימים מאוד. רמת הקריאה שלהן היא הטובה ביותר בישראל, גם ב-2018 (מועד המחקר הקודם) וגם ב-2022. במתמטיקה רמת ההישגים של הבנות החרדיות גבוהה מממוצע הבנות דוברות העברית, ודומה מאוד לזו של הבנות בחינוך הממלכתי. במדעים הן אינן מובילות את הטבלה, אבל הישגיהן טובים מאלה שבחינוך הממלכתי-דתי".
2 צפייה בגלריה
השיפור במיקום של ישראל נובע מירידה בהישגים של מדינות אחרות. כיתה ריקה בצרפת במהלך הקורונה
(צילום: רויטרס)
"הנתונים המרשימים מאוד של החרדיות במבחן משקפים את העובדה שהן בדרך הנכונה להשתלבות בשוק התעסוקה", אמר גורם במערכת החינוך. "במבחן התוצאה, הן נמצאות במקום גבוה מאוד בחברה הישראלית, כאשר על מצב הבנים החרדים לא ניתן לדעת דבר מאחר שהם לא השתתפו במבחן".
לצד העלייה בהישגי הבנות החרדיות, נרשמה הפתעה במשרד החינוך מהירידה החדה בהישגי התלמידות הדתיות בחינוך הממלכתי-דתי שבפיקוח, שאותה התקשו במשרד להסביר. ייתכן שהבנות בכלל והבנות הדתיות בפרט התקשו יותר בלמידה מרחוק בתקופת הקורונה, אולם אין במשרד החינוך מידע מחקרי בנושא. הירידה החדה של הבנות הדתיות (כ-25 נקודות בכל התחומים) גדולה יותר מהירידות שנרשמו בהישגי הבנות ביתר מדינות ה-OECD (19 נקודות במתמטיקה, 14 נקודות בקריאה ו-5 נקודות במדעים). כעת, ניתן להניח שלאור פרסום התוצאות בעולם, יבוצעו מחקרים שיבדקו את הירידה בהישגים.
במתמטיקה הישגי ישראל דומים לאלו של ארה"ב וטורקיה, בעוד שבראש הרשימה נמצאות סינגפור, סין, יפן קוריאה הדרומית ואסטוניה. במדעים הישגי ישראל דומים להישגים בווייטנאם וסלובקיה. בשני התחומים, למרות העלייה, ישראל נמוכה משמעותית מהמצב הממוצע במדינות העולם המפותח, בעוד שבקריאה ישראל ממוקמת בסמוך לממוצע ה-OECD, שעומד על 476 נקודות.
נתון משמעותי נוסף שמשתקף מהדוח הישראלי הוא היקף אי-השוויון בחברה הישראלית. בקריאה, אי-השוויון בישראל הוא השני בגודלו בעולם, ובמדעים ובמתמטיקה ישראל ניצבת במקום השלישי המפוקפק. שניים מתוך שלושה דוברי ערבית הוגדרו כמתקשים בכל אחד מתחומי המבחן, ומשמעות הדבר היא שיהיה להם קושי של ממש להשתלב בשוק התעסוקה העתידי, כך לפי הדוח.
תוצאות המחקר מלמדות כי השיפור היחסי במיקום של ישראל נובע מירידה בהישגים של מדינות אחרות. למעשה, ישנה יציבות בהישגים של תלמידי ישראל. כך טוענת ד"ר איריס בן דוד הדר, מומחית למדיניות חינוך באוניברסיטת בר אילן.
לדבריה, הפערים המתמשכים בחינוך מזינים למעשה את הפערים הכלכליים העתידיים, כך שיש לעדכן את מדד הטיפוח של בתי הספר באופן שיאפשר צמצום פערים. "התפלגות ההישגים של תלמידי ישראל מאופיינת בפערים גדולים בין קבוצות אתנו-תרבותיות שונות", אמרה. "פערים אלו מייצגים את המגוון הרחב של אוכלוסיית התלמידים. שמירה על יציבות משמעותה שעדיין הפערים גבוהים בהשוואה לשאר מדינות ה-OECD". היא הוסיפה כי "על מקבלי ההחלטות להפנים כי למידה מהווה אסטרטגיה לפיתוח עבור מדינת ישראל, ומכאן יש להקצות משאבים באופן שיצמצם פערים כלפי מעלה ויתמוך בשיפור של המערכת".
