צילום אלפי קילומטרים בתוך דקות והעברת תמונה מעובדת למח"ט בתוך שעה: אלפי ננו-לוויינים יצטרפו בקרוב לשימוש צה"ל וירחיבו את המהפכה המודיעינית שמובילה יחידה 9900. "יכולים לתת בתוך דקות בודדות תמונה של כל נקודה בעולם".
עשרות לוויינים קטנים במתארים שונים יצטרפו בתקופה הקרובה ללוויינים שבהם משתמשת היחידה המסווגת, ויאפשרו אחיזה רציפה וטובה יותר בשטחי אויב. גם היכולת לדעת מה קורה באותם שטחים ולפצח סוגיות מודיעיניות תשתפר. מדובר במיזם משותף עם ארה"ב, שעשוי להתרחב בשנים הקרובות לאלפי לוויינים זעירים שצה"ל יחכור מחברות מערביות.
לפי תוכנית הפיתוח של היחידה, הלוויינים שבהם צה"ל משתמש יפעלו בשנים הקרובות כמעט באופן עצמאי. הם ינטרו תאי שטח רחוקים, ואם המערכת שלהם תזהה שינוי קל היא תתריע ותכוון את המפעילים והמפענחים.
הניטור האוטומטי בשטחים גדולים שנמצאים במדינות אויב כבר נמצא בפיתוח מתקדם, וצפוי לשרת גם את מפקדי הגדודים והחטיבות בתמרון עתידי בלבנון. כך, למשל, מערכת חדשה תצלם ותזהה עבור גדודי הטנקים נתיבי התקדמות נכונים ובטוחים יותר, באמצעות ניתוח השטח הרלוונטי, ותסייע למפקדים על הקרקע בבחירת נתיבי התמרון המדויקים.
"כיום אנחנו בדרך למצב שמאפשר לתת בתוך דקות בודדות תמונה של כל נקודה בעולם, לפי הדרישה של הכוחות והמפקדים", הסבירו ביחידה. "בעתיד הלא רחוק הלוויין בעצמו יקפיץ לנו שינויים שיזהה בשטח הנסרק, כולל בתאי שטח גדולים. כבר היום אנחנו יכולים לסרוק מהלוויין תאי שטח של אלפי קילומטרים בתוך דקות".
"תקלה קטנה יכולה לקצר חיים של לוויין"
בחמ"ל התת-קרקעי של יחידה 9900 מתקבלות בכל יום דרישות חדשות מקציני מודיעין ומחיל האוויר, כמו גם הזמנות עבודה מגופי ביון נוספים. זה יכול להגיע גם למאות ואלפי צילומי לוויין בכל יום: החל בתיעוד כמעט חי של מטוס תובלה שעלול להמריא מאזור מדברי מסוים ועד לשיירת משאיות שנוסעת באוטוסטרדה חוצת מדינות.
מהירות העבודה תלויה כמובן בפיזיקה של התנועה סביב כדור הארץ. כך, למשל, לוויין תצפית טס במשך 10 דקות מעל איראן, וזה חלון הזמן להפעילו אם חפצים בכך. אלגוריטמיקה מיוחדת מסייעת לסנכרן בין אלפי הדרישות שהיחידה מקבלת מהצרכנים השונים בצבא ובמערכת הביטחון לעשרות יעפי הלוויינים, כך שבפעם אחת יצולמו "על הדרך" מספר יעדים שונים למשימות שונות.
"התחזוקה של הלוויינים רגישה, ולעתים יש לנו חלון זמנים של רק 10 דקות לטפל מרחוק בתקלות ולבצע פעולות תחזוקה שוטפות", הסבירו בחמ"ל. "כשמגיעים אלינו אורחים מצבאות זרים הם לא מאמינים שאת המשימה הזאת עושה חיילת בת 19, שחברתה בת ה-20 מנהגת ומפעילה את הלוויין".
"כולם פה יודעים שזה משאב אסטרטגי שעלות הפעלתו מגיעה למיליוני שקלים, ולכן נבחרים לכאן חיילים מאוד מוכשרים ואינטליגנטיים. תקלה קטנה בתפעול של אופק 5, למשל, יכולה לקצר את חייו בחודשים, אם התקלה גרמה לצריכת יתר של 100 גרם דלק".
"לא רחוק היום שנראה התנגשות לוויינים"
מרוץ החימוש הטכנולוגי השתלט כבר מזמן על החלל וביחידה של אמ"ן מזכירים למפקדי השדה בצה"ל שגם חיזבאללה יכול להשתמש בצילומי לוויין עדכניים שפתוחים לכולם, ויכולים לתעד שינויים בפריסת הכוחות.
זה נכון במיוחד בהתחשב בעבודה שיש כיום יותר לוויינים פרטיים בחלל מאשר לוויינים של מדינות. "מכיוון שאין רגולציה בינלאומית לא רחוק היום שנראה התנגשות בין לווייניים בגובה 400-500 קילומטרים מכדור הארץ. כבר היום אנחנו עוקבים אחרי תנועת הלוויינים שאנחנו מפעילים כדי למנוע התנגשות".
השיגור האחרון של לוויין עבור 9900 היה ביולי 2020, כש"אופק 16" הוטס לחלל אחרי לא מעט חבלי לידה. החיילים עצמם היו מעורבים בשיגור, ובתוך זמן קצר קיבלו את מושכות ההפעלה והאחריות המבצעית להטיסו בחלל.
"זה היה כרוך בחיבור רגשי חזק מאוד של החיילים, שהתכוננו לרגע הזה במשך חצי שנה", סיפר קצין ביחידה. "אנחנו עושים מאמצים גדולים להגן על הלוויינים, אבל כיום יש מעצמות שהוכיחו יכולת לפגוע בלוויין באמצעות טיל".
על המסך המרכזי בחמ"ל, מעל לעמדות החיילים, מוקרנת כל העת רשימת הלוויינים שצה"ל מפעיל כעת, עם השעות המדויקות שבהן יהיו מעל למדינות שצה"ל עוקב אחריהן, וחלון הזמנים המשוער להפעלתם. זה דומה מאוד ללוח המראות ונחיתות, רק שכל דיליי או כיתוב ירוק ישפיע בצורה דרמטית על כוח מיוחד, הרחק מישראל.
התמונות שיורדות מהחלל בגלים אלקטרו-מגנטיים נוחתים בחמ"ל בתוך דקות, ולאחר פריקת הקבצים מתחיל העיבוד המהיר והראשוני. למעשה, מדובר בחומר הגלם של התמונות בחלל, אך החיילים מוודאים שאכן צולם היעד הנכון, רגע לפני שהתמונה המעובדת עוברת ל"לקוח". בשלב העיבוד יכולים להיות גם אכזבות, כאשר פיסת ענן מכסה חלק מרכיבי היעד, והחיילים כאן פועלים "לנקות" הפרעות כאלה כמה שניתן. בעתיד הלא רחוק, גם משימת עיבוד התמונה תהיה אוטומטית.