באיטליה חגגו כל הלילה את זכייתה של הנבחרת הלאומית באליפות אירופה בכדורגל, אחרי ניצחון דרמטי על אנגליה בדו-קרב פנדלים. האיטלקים מקווים שהזכייה ביורו 2020 מסמלת את החזרה לשגרה אחרי יותר משנה של מגפת הקורונה – שהיכתה קשות בארץ המגף.
חגיגות ברחבי איטליה אחרי הזכייה ביורו
(צילום: רויטרס)
המוני איטלקים מאושרים יצאו לחגוג ברחובות רומא, הדליקו זיקוקים ושרו שירים לנבחרת הכדורגל שלהם. "אנחנו יוצאים משנה וחצי קשות, שהתישו אותנו – כמו במדינות אחרות בעולם", אמר פבריציו, צעיר בן 29 מנאפולי שצפה במשחק על מסך ענק ברומא. "זה משמעותי מאוד בשבילנו. הספורט הוא אחד הדברים היחידים שמאחדים אותנו, בין כל שאר הדברים שמפרידים בינינו. להצליח להרגיש את האושר הזה, שהתגעגענו אליו כל כך, זה הרבה מעבר לספורט".
"אנחנו באמת היינו צריכים להיות שוב ביחד, לחגוג, להיות שמחים, שיהיה לנו רגע שמשותף לכולנו", אומרת שרה, תושבת רומא שיצאה לחגוג את הזכייה ביורו. "באמת היינו צריכים את זה".
איטלקים רבים התייחסו לאליפות אירופה כ"ריסטארט" למדינה שבמשך 16 חודשים הייתה תחת הגבלות קורונה, ולעיתים תחת סגר לאומי. איטליה הייתה המדינה הראשונה מחוץ לאסיה שסבלה מהתפרצות קשה של הנגיף. אביב 2020 נחשב לתקופה קטלנית במדינה, שבה בתי החולים בצפון איטליה היו עמוסים בחולים ומניין הקורבנות שבר שיאים. מבין 27 מדינות האיחוד האירופי מספר המתים מקורונה באיטליה הוא הגבוה ביותר – יותר מ-127,000 איש.
"זאת הייתה שנה מורכבת לכולם, אבל במיוחד לנו – מכיוון שהיינו אחת המדינות הראשונות שנפגעו. זה סימן להתחלה חדשה", אומרת מיקלה, מפיקת אירועים בת 30 ממילאנו. רוב הגבלות הקורונה באיטליה כבר הוסרו. האוהדים שיצאו לרחובות אחרי הניצחון על אנגליה התעלמו מההגבלות שעדיין בתוקף. הם שרו, רקדו והצטופפו בקבוצות גדולות וקראו: "אנחנו אלופי אירופה".
דויד, בן 23 מבארי בדרום איטליה, הזכיר שלניצחון באצטדיון וומבלי קדם ניצחון אחר – ובעיניו משמעותי לא פחות: הזכייה באירוויזיון בחודש מאי. הוא אומר שאיטליה הצליחה לחזור לחיים נורמליים "בזכות האירוויזיון ובזכות הכדורגל", ומציין שאיטליה "הייתה קרובה ל'טריפל'" – ומתייחס להפסד אתמול של הטניסאי האיטלקי מתאו ברטיני לנובאק ג'וקוביץ' בגמר אליפות ווימבלדון.
דו-קרב הפנדלים בין איטליה לאנגליה היה מורט עצבים, והאוהדים האיטלקים צפו ברגעי ההכרעה על מסכי ענק בפיאצה דל פופולו ברומא. כשהשוער האיטלקי ג'אנלואיג'י דונארומה הדף את הפנדל החמישי של אנגליה נשמעו שאגות שמחה בכיכר. בין הקהל בחולצות הכחולות הייתה משפחת מהגרים מסנגל. היא הגיעה מהעיירה זגרולו, שנמצאת במרחק שעה נסיעה מרומא.
"אני לא איטלקי, אבל אני יכול לחוש את התחושות. אני מרגיש אותן כאילו שאני כן איטלקי", אומר פלילו, בן 42. "אנחנו באמת אוהבים את המדינה הזאת". בנו ינקו בן ה-13, אוהד של איטליה וכדורגלן בתחילת דרכו, התרשם מהאופי של אלופת אירופה החדשה. "הם אף פעם לא מוותרים, גם כשהם היו בפיגור של שער. כל כך מגיע להם, הם שיחקו נהדר כל הטורניר. קדימה איטליה!".
למרות שהתושבים באיטליה עדיין נדרשים לעטות מסכות במוקדי התקהלות, המשטרה לא הערימה קשיים על הקהל שחגג הלילה ברומא ללא מסכות. אנה-מריה, גסטרולוגית בת 39, צפתה במתרחש בפיאצה דל פופולו והקפידה לשמור על מרחק מההמון החוגג. היא, והחבר שהיה איתה, היו בין היחידים שעטו מסכות. "אנחנו רוצים להימנע מווריאנט דלתא בבלאגן הזה", היא אומרת וצוחקת.
ג'ורג'ו קייליני, הקפטן של נבחרת איטליה, התייחס למחיר הכבד שגבתה מגפת הקורונה וכתב בטוויטר אחרי הניצחון בגמר בלונדון: "אתם הייתם מול העיניים שלנו. אתם הייתם בלבבות שלנו. הכאב של אלה שסבלו, הקשיים של מי שנפלו מהרגליים בגלל המגפה הזאת".
העיתון קוריירה-דלה-סרה סיכם את הניצחון: "כדורגל הוא לא מטאפורה לחיים, או לפוליטיקה, אבל הנבחרת הלאומית תמיד מזכירה לנו את האומה שאותה היא מייצגת. בחודש החולף, הנבחרת של מנצ'יני (מאמן נבחרת איטליה) הזכירה לנו שאחרי הכול, זה לא רע כל כך להיות איטלקי. האם הניצחון הזה יישאר זיכרון יפהפה בתקופה חשוכה, או יהפוך לסמל ללידה מחודשת? זה תלוי רק בנו".
