מזכיר הממשלה, עורך הדין יוסי פוקס, כינה הבוקר (רביעי) את מתווה הפשרה החדש בהובלת שר המשפטים לשעבר, הפרופ' דניאל פרידמן, והפרופ' יובל אלבשן "הצעה רצינית". לדבריו, "מדובר בבסיס למו"מ בסוגיות הליבה. נותר לגשר על פערים". בציוץ נוסף בצהריים הוא הבהיר: "המתווה יכול להיות בסיס למו"מ, אך לא יתקבל 'as is", הפערים גדולים".
לפי חוות הדעת למניעת ניגוד העניינים של ראש הממשלה בנימין נתניהו משנת 2020, שהוחלה על נתניהו גם בכהונה הנוכחית, האיסור שמוטל עליו מלעסוק בנושאים מסוימים אינו חל אוטומטית גם על מזכיר ממשלתו, ובלבד שעו"ד פוקס לא יקבל הנחיות בנושאים אלה מנתניהו.
בהתאם לכך, מזכיר הממשלה מנוע מלשוחח עם ראש הממשלה בנושא המהפכה המשפטית, ובכלל זאת לקבל ממנו הנחיות בעניין, במישרין או בעקיפין. פרט לכך, הוא אינו מנוע מעיסוק בכל עניין הנדרש לשם מילוי תפקידו הממשלתי, אלא אם צוין אחרת בהסדר שלו.
ראש המל"ל לשעבר, האלוף במיל' גיורא איילנד, הצהיר הבוקר (רביעי) כי הצעת הפשרה עליה הוא חתום שונה מקודמותיה, מכיוון שארבעת מחבריה נענו לבקשתם של מובילי המהפכה המשפטית - שר המשפטים יריב לוין ויו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן. בצהריים הוא חזר בו. בשיחה עם אודי סגל, שראיין אותו הבוקר ב-ynet radio, הוא ביקש להבהיר: "היוזמה לפגישה עם רוטמן הייתה של היזם גיורא ירון ושר המשפטים לשעבר, הפרופ' דניאל פרידמן (שחתומים אף הם על המתווה). הם לחצו עליו - והוא נענה".
4 צפייה בגלריה
טען שרוטמן ולוין יזמו את יצירת המתווה - ואז חזר בו. האלוף במיל' איילנד ויו"ר ועדת החוקה
(צילום: מוטי קמחי, יואב דודקביץ')
בניגוד לאיילנד, הפרופ' אלבשן טוען כי רוטמן לא יזם את ההצעה. בפוסט בפייסבוק הוא כתב הבוקר כי "הלוואי שזה היה נכון". לדבריו, "גיורא ירון עמל קשות כדי להביא אותו לפגוש אותנו, כמו שפעלנו כדי להביא גורמים פוליטיים וציבוריים אחרים לשמוע ולהשמיע במסגרת בחינת המתווה".
איילנד היה בין 12 ראשי המל"ל לשעבר שחתמו על מכתב ליו"ר הכנסת אמיר אוחנה בחודש שעבר ובו נטען כי "עוצמת העימות החברתי מסכנת את החוסן הלאומי", בריאיון הבוקר הסביר למה היה שותף לתהליך ניסוח הצעת הפשרה: "הצענו משהו שלפי דעתנו יכול להיות טוב מספיק, או הרע במיעוטו. אנחנו אמורים להיפגש עם רוטמן ולוין בימים הקרובים, נקבעה פגישה".
הוא סבור כי ההצעה הנוכחית היא "משהו שהם יוכלו לקבל". הוא סבור כי ההצעה הנוכחית היא "משהו שהם יוכלו לקבל". עם זאת, ציין האלוף במיל' איילנד, שחיבר את ההצעה יחד עם שר המשפטים לשעבר דניאל פרידמן, הפרופ' יובל אלבשן ואחד מחלוצי ההייטק גיורא ירון, אם יו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן וכן השר לוין לא יקבלו את ההצעה "כפי שהיא", אז הוא יחזור למחות נגד המהפכה המשפטית.
התייחסותו הראשונית של עו"ד פוקס, מקורבו של נתניהו, רמזה על נכונות מסוימת של הממשלה לקדם את המתווה המוצע, עם זאת הבהרתו בצהריים אולי מרחיקה מפשרה אמיתית.
באופוזיציה מיהרו להבהיר כי מבחינתם, אין חדש תחת השמש. שר המשפטים לשעבר וחבר הכנסת מטעם המחנה הממלכתי, גדעון סער, כתב בטוויטר בצהריים: "קל להבין מדוע מתווה פרידמן מוצא חן בעיני לוין ורוטמן: פוליטיזציה של בחירת השופטים. רף גבוה וקיצוני לביקורת שיפוטית. ייעוץ משפטי שאינו מחייב את הממשלה. רק מתקשה להבין מדוע יש שבוחרים לכנותו 'פשרה'. אותה הגברת באדרת פורימית".
הצעת הפשרה של הארבעה כוללת פסקת התגברות ברוב של 65 חברי כנסת, ולא 61 כפי שמציעים מובילי המהפכה כיום. היא גם מכנסת בתוכה שינויים בוועדה לבחירת שופטים, אולם לא כאלה שמקנים רוב אוטומטי לקואליציה, ובאחת החלופות אף תיקו בוועדה שכוללת 12 חברים (4 מהקואליציה, 4 מהאופוזיציה ו-4 שופטים), אולם באשר לבחירת שופטי עליון לארבעת נציגי השופטים לא תהיה זכות הצבעה. לנשיא/ת העליון תעמוד זכות וטו פעמיים בקדנציה - פעם אחת למינוי שופט עליון מטעם הקואליציה, ופעם נוספת למועמד האופוזיציה.
בנוסף קובעת ההצעה החדשה כי תפקיד היועץ המשפטי לא יהפוך למשרת אמון, אך עמדת הייעוץ אינה תחייב את הממשלה. בנוסף, בנוגע לייעוץ המשפטי, הצעה אליה עשויה היועמ"שית גלי בהרב-מיארה להתנגד, השינויים שכלולים בהצעה יאפשרו לממשלה לקבל ייצוג פרטי אם בייעוץ המשפטי יסרבו לייצג את עמדת הממשלה כפי שהיא.
