הקבינט המדיני-ביטחוני אישר הערב (ראשון), פה אחד, את תוכניתו של שר הביטחון בני גנץ לסתום את הפרצות בגדר באזור הקו הירוק – שדרך אחת מהן חדר המחבל שביצע את הפיגוע בתל אביב – באמצעות בניית 40 ק"מ נוספים של מכשול. עלות התוכנית נאמדת ב-360 מיליון שקלים.
המכשול הביטחוני החדש יחל בסאלם שבצפון השומרון – ליד אזור ג'נין שממנה יצאו כמה וכמה מחבלים לאחרונה – ויימשך עד לאזור בת חפר שמול נתניה. המכשול יכלול חומת בטון מאסיבית, אמצעי מיגון ואמצעים טכנולוגיים נוספים בגובה של עד 9 מטר, בחלקים מהמכשול. החומה תחליף את הגדר שנבנתה לפני כ-20 שנה.
את הפרויקט תוביל מנהלת גבולות ותפר במשרד הביטחון, בראשות תת-אלוף ערן אופיר, יחד עם אגף ההנדסה והבינוי ומנהל הרכש (מנה"ר) במשרד הביטחון, פיקוד המרכז בצה"ל וגורמים נוספים. בכוונת משרד הביטחון להתחיל בעבודות בהקדם האפשרי. במקביל לעבודות התכנון של המכשול, יחל ייצור חומות הבטון – מתוך כוונה לעלות כבר בתוך שבועות ספורים על הקרקע ולהתחיל בהצבת החומות וסגירת המכשול.
את הדיון בקבינט כינס הערב ראש הממשלה נפתלי בנט בעקבות גל הטרור שעמו מתמודדת ישראל כבר מאז החודש שעבר. מלשכתו נמסר כי בדיון "הוצגה תמונת המצב המבצעית בגזרות השונות, וכן המאמצים המתבצעים על ידי גופי הביטחון, בכלל ההיבטים, למיגור הטרור".
בדיון הייתה הסכמה על הצורך בהמשך מדיניות ה"בידול", שעיקרה יד קשה נגד המחבלים וכל מי שקרוב אליהם – וחיים תקינים עבור שאר האוכלוסייה האזרחית ששומרת על השקט. מהסקירות הביטחוניות עלה כי עד כה יש בסך הכול שני פיגועים שיצאו מהשטחים, בלי שיוך ארגוני – ולכן אין טעם לפגוע בכלל האוכלוסייה ולהסתכן בכך בהבערת השטח.
המדיניות היא לפגוע בצורה חזקה במעגל הראשון והשני – המחבלים וקרוביהם – כמו באזור ג'נין, וכאמור לעשות בידול בינם לבין כל השאר. גם הקלות הרמדאן יימשכו לפי עקרונות הבידול הללו, ואין כוונה לבטלן, מה גם שגורמי הביטחון מזהירים שהדבר יגרום להתססה בשטח. לא היה אף גורם ביטחוני בדיון – לא צה"ל, לא שב"כ ולא משטרת ישראל – שחשב שהטלת סגר על השטחים הינה רעיון נכון בשלב זה. כל גורמי מערכת הביטחון תמימי דעים: צריך לשמור על מדיניות הבידול.
חלק מרכזי בדיון עסק בקו התפר. יצוין שהשר לביטחון פנים עמר בר-לב דיבר בחודשיים האחרונים בישיבות הקבינט על החולשה של קו התפר, ורק כעת הדבר מקבל תשומת לב. בר-לב ספג לא מעט ביקורת על ההתבטאויות שלו בנושא, אבל היה הראשון לזהות את נקודת התורפה. הערב הוא אמר: "בשנים האחרונות, ובוודאי מאז שמוניתי לשר לביטחון הפנים, עמלתי רבות כדי שתיבנה חומת ביטחון לאורך קו התפר, מאחר שהפרצות הפכו את מציאות החיים ביישובים הסמוכים לבלתי נסבלים. החלטת הקבינט היא בשורה חשובה, וצעד ראשון בדרך לסגירת כל הפרצות לאורך קו התפר".
עימות סביב שלילת הקצבאות: "מה עם אנסים?"
הדיון הערב בקבינט נערך שעות אחדות לאחר שבישיבת הממשלה הבוקר אישרו השרים הצעה להקים צוות שיבחן גיבוש תוכנית לשלילת קצבאות ממשפחות מחבלים תושבי ואזרחי ישראל שביצעו פיגועים או עבירות ביטחון. על פי החלטת הממשלה, הצוות יגבש המלצות תוך 60 ימים מהקמתו ויציג אותן לממשלה, כולל המלצות לתיקוני חקיקה נדרשים.
את ההצעה שאושרה העלו יחדיו ראש הממשלה נפתלי בנט, שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן ושר החוץ יאיר לפיד - והיא עוסקת בשלילת זכאויות לגמלאות, קצבאות ויתר ההטבות מגופי המדינה. היא אושרה ברוב קולות – וחרף התנגדות מצד שרי מרצ.
השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג' היה זה שהביע את ההתנגדות החריפה ביותר. "אתם באמת רוצים לקחת קצבאות ילדים, להעניש ילדים על הוריהם?", הוא אמר לשרים. "מה עם אנסים ופדופילים? לא פוגעים בקצבאות ילדים של אזרחים ותושבים". שרת הפנים שקד אמרה כי "לא צריך לוותר. צריך להמשיך לנסות למרות פסיקות בג"ץ בנושא", וראש הממשלה בנט הוסיף: "לפני כמה שנים יצאנו למהלך שאנו מפעילים לחץ גם על המעגל המשפחתי, החמולתי והכפרי. הצבנו בטונדות בכניסה לכפרים שמהם יצאו מחבלים וראינו שזה עבד".
שר הבריאות הורוביץ תהה: "מה הם אשמים? אדם נדון על פשעיו ולא מטילים את המעשים שלו על אחרים. יש חריגה מסוכנת בעניין הזה". שר הביטחון בני גנץ ענה לשרי מרצ שהביעו התנגדות: "ההשוואה בין רוצחים ועבריינים לא נכונה. מדובר על טרור. על אדם שפועל נגד המדינה שנותנת לו הגנה ושירותים". השר הנדל אמר כי "צריך לפגוע בכל תשלום אפשרי. זה מציל חיים, כשאתה יודע שמשפחתך תשלם מחיר על כך שרצחת יהודים".