בשבוע הקרוב ייצאו לדרך הדיונים על שורת תיקוני חקיקה שמבקשת הקואליציה המיועדת לקדם לפני השבעת הממשלה הבאה - בהם העברת הסמכויות לשרים המיועדים איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ', וחוק מרכזי נוסף הוא זה שנועד להכשיר את יו"ר ש"ס אריה דרעי כשר, חרף הרשעתו בעבירות מס שעשויות לכלול עמן קלון. לקראת הדיונים בשבוע הבא מעריכים גורמים משפטיים בכירים שמשרד המשפטים, המיוצג על ידי היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, לא יוכל לטעון בפני הכנסת ש"חוק דרעי" אינו חוקתי.
על אף שככל נראה לא תטען שהחוק אינו חוקתי, ההערכה היא שבהרב-מיארה תביע הסתייגות מכך שהכנסת מתכוונת לחוקק תיקון לחוק יסוד מסיבות של צורך קואליציוני, ותאמר גם שתיקון החוק הוא רטרואקטיבי ופרסונלי, ונועד להיטיב עם חבר כנסת. את העמדה הזו היא צפויה לספק במסגרת הדיונים בוועדה המיוחדת בכנסת שתדון בחקיקת החוק. ביום רביעי, נזכיר, הקים הליכוד ועדה מיוחדת בראשות ח"כ שלמה קרעי, שתטפל בחוקים שנועדו להכשיר את הקמת הממשלה - ובכלל זאת אותו חוק שיכשיר את מינוי דרעי לשר הפנים והבריאות והמשנה לראש הממשלה, כשבעוד שנתיים הוא צפוי להפוך לשר האוצר במקום סמוטריץ'.
בכל אופן, אם החוק אכן יחוקק, ההערכה היא שתוגשנה עתירות לבג"ץ בשני נושאים: ערעור על חוקתיות החוק, ובעיקר ערעור על סבירות קבלת ההחלטה למנות את דרעי לשר הפנים החולש על תקציב ענק, ולאחר מכן עם הרוטציה כשר אוצר. כמו כן, תתמקד השאלה האם מי שכבר הורשע בעבר בקבלת שוחד, ועתה הורשע על פי הודאתו בעבירות מס, יכול לכהן כשר החולש על תקציבים, הנחשב "שור מועד", ולפיכך יש להרחיקו מקבלת החלטות הקשורות בקופה הציבורית.
נוכח רגישות הנושא, שעוסק בליבת יחסי הכנסת והממשלה, המצויים עתה במחלוקת עזה לקראת כינון הממשלה, ההערכה היא שנשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות תרחיב את הרכב השופטים שידון בביטול החוק בכנסת, שעליו יצביעו לפחות 61 ח"כים. רוב המשפטנים טוענים שאם הרכב של 11 שופטים בראשות הנשיאה חיות הכריע פה אחד לפני למעלה משנה, שנאשם בשוחד כמו ראש הממשלה בנימין נתניהו רשאי להקים ממשלה, כי כך מתיר החוק - הרי שגם במקרה של דרעי לא ניתן להתערב בסבירות ההחלטה ובחוקתיות החוק.
3 צפייה בגלריה
לא צפויה להתערב, אך תרחיב את הרכב השופטים שידון בביטול החוק. חיות
(צילום: אלכס קולומויסקי)
ח"כ משה ארבל מש"ס, מגיש הצעת החוק, מבקש לתקן את חוק היסוד האוסר על מי שנגזר עליו מאסר להתמנות לשר, כך שלא יחול על מי שנידון למאסר על תנאי כמו דרעי. הצעת החוק של ארבל מבקשת להגדיר במפורש כי רק מאסר בפועל ולא מאסר על תנאי, כפי שנגזר על יו"ר מפלגתו לאחר שהודה והורשע בעבירות מס במסגרת הסדר טיעון - הוא הרלוונטי. על מנת שההצעה תעבור דרוש רוב של 61, ולכן התיקון צפוי להיכנס לחוק.
בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי "הזכות לבחור ולהיבחר היא זכות יסוד במשטרנו החוקתי. זכות זו אף באה לידי ביטוי במינוי חבר הממשלה באמצעות בחירות על-ידי רוב חברי הכנסת, ובכדי להביא לידי ביטוי את רצון העם ובחירת הציבור באופן מיטבי, שהביע את אמונו במינוי זה, ושהועמד לבחירת הציבור חרף עונש המאסר על תנאי שהושת עליו. אין זה מן הראוי למנוע את התכלית הרצויה בשל עמימות בנוסח החוק".
עוד נכתב כי "תיקון זה נועד ליצור ודאות ובהירות, ולהביא להרמוניה חקיקתית בין הוראות הכשירות החלות על שרים, ואלה החלות על חברי כנסת וחברי מועצת רשות מקומית. בנוסף, התיקון נועד להבטיח באופן מיטבי את הזכות להתמנות לשר, שכן מינויו של שר מתבצע באמצעות אישור הכנסת ברוב חבריה, והבטחת פרשנותו הנכונה של סעיף הכשירות משרתת את תכלית זו".
נזכיר כי דרעי התפטר מהכנסת בינואר השנה, ויומיים לאחר מכן הודה והורשע בעבירות מס כחלק מהסדר טיעון. בית המשפט גזר עליו 12 חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 180 אלף שקלים. התפטרותו ייתרה את הצורך לקבוע בבית המשפט אם דבק קלון במעשיו. לפי חוק יסוד: הממשלה, מי שהורשע בפלילים ונידון לעונש מאסר יוכל להתמנות לשר רק בחלוף שבע שנים מיום שסיים לרצות את עונשו או מיום מתן פסק הדין. זאת - אלא אם יו"ר ועדת הבחירות המרכזית קבע שאין בעבירה קלון.
הפרשנות הרווחת במשרד המשפטים גורסת שגם מאסר על תנאי נחשב למאסר, אולם החוק המוצע נועד לעקוף את ההידרשות להכרעת יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, שופט העליון יצחק עמית, שהיה אמור להכריע בסוגיה.
לפני כשבועיים הודיעה היועמ"שית לראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו שהוראת החוק העוסקת בתנאי כשירותם של שרי הממשלה חלה גם על מי שנגזר עליו מאסר על תנאי. היועצת טענה כי בהוראות הכשירות של הכנסת לכהונת שר נקבע רף נורמטיבי מחמיר מזה של חבר הכנסת, נוכח ההבדלים המהותיים בין התפקידים, ובשימת לב לכך שכהונה מצויה בליבת הזכות לבחור ולהיבחר. "במילים אחרות, בהתאם לחוקי היסוד האמורים, יכול אדם שהורשע בעבירה פלילית להיות כשיר להיבחר כחבר הכנסת, אך לא בהכרח יהיה כשיר לכהן כשר בממשלה", נטען.
בהרב-מיארה נמנעה מלחוות דעתה בשאלת הקלון של דרעי, אך בחוות דעתה לנתניהו הבהירה היועמ"שית שעל מנת למנות את דרעי לכהן כשר בממשלה, יש לפעול בהתאם לחוק יסוד: הממשלה, וקודם למינוי יש להגיש ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית בקשה על מנת שייקבע האם בעבירה שבה הורשע, בנסיבות העניין, יש משום קלון. בפסיקת בג"ץ, המכונה "הלכת דרעי-פנחסי" משנת 1993, נאמר שיש לפרש את הקביעה שראש הממשלה "רשאי" לפטר שר שנאשם בפלילים כ"חייב" לפטר, שכן אין זה סביר שנאשם בעבירות חמורות יכהן כשר.
פורסם לראשונה: 19:52, 10.12.22
