הפוליטיקה האמריקנית נמצאת נון-סטופ בקמפיין של לקראת בחירות. זו גם אחת הבעיות הגדולות שלה: מרוב קמפיינים אין זמן לנהל את המדינה. לנשיא שנכנס לתפקיד יש בערך שנה וקצת להשיג דברים של ממש לפני שמתחיל קמפיין בחירות האמצע לקונגרס. אם יש לו מזל והמפלגה שלו מנצחת את הבחירות האלה, יש לו אולי חצי שנה נוספת לנסות להעביר עוד חוקים או החלטות משמעותיות, כי אז כבר מתחיל הקמפיין לבחירות הבאות לנשיאות, שיהיו רק בעוד שנה וחצי. בעידן של ערוצי חדשות בכבלים שמשדרים 24 שעות ביממה, זה אומר שצריך למלא הרבה מאוד זמן בהרבה מאוד מלל.
בשבוע שעבר: ביידן שוב התבלבל וכינה את נשיא מצרים סיסי "נשיא מקסיקו"
במציאות הזו, סאגת גילו של הנשיא ג'ו ביידן היא ממש מתנה שהעניק אלוהי הברברת לתקשורת האמריקנית. פאנלים של לפחות שמונה משתתפים עסוקים בשבוע האחרון בדיונים חסרי משמעות אמיתית בשאלה "מי יחליף את ג'ו ביידן ויהיה המועמד הדמוקרטי לנשיאות". זה חסר משמעות כי אין שום תכנית דמוקרטית להחליף את ביידן. אם הייתה, מישהו היה רץ נגדו בפריימריז. יש רק אפשרות אחת שבה ביידן לא יהיה המועמד הדמוקרטי: הוא יחליט לפרוש. יש רק דבר אחד שיגרום לו לפרוש: סיבות בריאותיות.
ביידן, נזכיר, בן 81 - ובנובמבר יציין את יום הולדתו ה-82. כבר כשניצח ב-2020 הוא הפך לנשיא המבוגר בהיסטוריה. אין אף אחד בוושינגטון, כולל יריביו הגדולים, שטוען כי הוא אכן נמצא בדעיכה קוגנטיבית או לא יכול למלא את תפקידו כנשיא, אבל יש הבדל בין "להיות נשיא" לבין "לרוץ לנשיאות". הריצה לנשיאות היא הבעיה האמיתית של ביידן כי הוא נראה, חיצונית, חלש ושביר הרבה יותר אפילו ביחס למה שהיה לפני ארבע שנים. הוא מדבר כמעט בלחש והולך לאט מאוד. בשבוע שעבר ויתר על הריאיון המסורתי לפני הסופרבול - מה שעשוי להיראות כטעות טקטית חמורה של יועציו.
כך או כך, למעט סיבות בריאותיות - כל האפשרויות האחרות שבעקבותיהן ביידן לא יהיה המועמד הדמוקרטי הן רק ספקולציות שמזכירות דיונים של אוהדי ספורט, אבל דיונים של אוהדי ספורט זה כיף, אז למה לא. השמות שצפים עכשיו בקרב יודעי דבר וכאלה שלא יודעים דבר, די דומים, ולכל אחד מהם היתרונות והחסרונות שלו, אבל לכולם יש מכנה משותף אחד: הם צעירים בהרבה מג'ו ביידן.
גרטשן וויטמר (52), מושלת מישיגן
יש קונצנזוס די גורף כי וויטמר היא הפוליטיקאית הדמוקרטית המושלמת למאה ה-21. אהודה גם על פרוגרסיבים וגם על מתונים ואפילו על שמרנים דמוקרטים, וויטמר הפכה לשם מוכר לאחר שנחשפה תכנית של מיליציה ימנית לחטוף אותה בתקופת הקורונה. למרות הפגנות סוערות של אנשי ימין נגדה בעקבות הסגרים, היא נותרה פופולרית מאוד. כבונוס, היא מושלת של מדינה מתנדנדת במערב התיכון, שבמקרה היא גם זו שבה ביידן מאבד עכשיו גובה במהירות עצומה בגלל המלחמה בעזה.
ג'וש שפירו (50), מושל פנסילבניה
המושל היהודי של מדינה מתנדנדת נוספת אהוב מאוד על דמוקרטים שעדיין מתגעגעים לברק אובמה. איש של yes we can, נואם מוכשר, ביצועיסט ומתחבר בקלות למצביעים, שפירו סומן כבר לפני כמה שנים כעתיד של המפלגה. כמו וויטמר, הוא דחה כבר בתחילת הפריימריז כל אפשרות שיתמודד מול ג'ו ביידן, אבל הוא מעניק לדמוקרטים אלטרנטיבה אטרקטיבית, במיוחד בשנה של עלייה באנטישמיות בארה"ב.
גווין ניוסום (56), מושל קליפורניה
ניוסום הוא אופציה שהדמוקרטים חלוקים לגביה. מצד אחד, הוא כנראה הלוחם הוורבאלי הטוב ביותר שיש להם. הוא ליברל גאה ובטוח בעצמו, עם לשון מהירה, ונהנה לריב עם רפובליקנים בטוויטר או בטלוויזיה. כמושל בקדנציה שנייה של המדינה הגדולה בארה"ב, ניוסום יכול להיכנס לקמפיין נשיאותי בלי לאבד חצי צעד, אבל הוא יתקשה למשוך מצביעים עצמאיים, וכמי שהפך לאחד התומכים הקולניים ביותר של ג'ו ביידן, הוא בוודאי לא ידחק אותו החוצה.
קמלה האריס (59), סגנית הנשיא
אחת הסיבות העיקריות שבגללן רוב הדמוקרטים מעדיפים להישאר עם ביידן היא שפרישה שלו עכשיו מותירה רק אפשרות אחת: בחירת מועמד במהלך הוועידה הדמוקרטית בקיץ. אם המועמד שייבחר לא יהיה קמלה האריס, זה עשוי לשבור את המפלגה לגמרי. והסיכויים אכן לא רעים שזו לא תהיה האריס. שיעורי התמיכה בה נמוכים אפילו מאלה של ביידן. עברה עליה קדנציה ראשונה קשה, ורוב האמריקנים, כולל לא מעט דמוקרטים, סבורים שהיא לא טובה מספיק כדי להיות נשיאה.
מישל אובמה (60), הגברת הראשונה לשעבר
אין דבר שמוריד מאמינות דיוני הפאנלים בנושא יותר מאשר הצבת שמה של מישל אובמה ברשימת המועמדים. אובמה הבהירה שוב ושוב כי היא לעולם לא תיכנס לפוליטיקה, וההיסטוריה הוכיחה שאפשר לסמוך על המילה שלה. השם שלה נשאר תמיד באוויר רק מתוך געגועים ליברליים לאובמה'ז ומתוך אובססיה שמרנית לאובמה'ז. שמונה שנים אחרי שעזבו את הבית הלבן, הזוג הנשיאותי השחור הראשון נותר מבחן רורשאך של אמריקה, כל אחד רואה בהם את מה שנוח לו. יש לפחות דבר אחד שבעולם נורמלי כולם היו מסוגלים להסכים עליו: מישל אובמה לא תרוץ לנשיאות – אבל העולם לא נורמלי.
