מליאת הכנסת אישרה אמש (רביעי) בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק ל"הגנה על הציבור מפני ארגוני פשיעה", ולפיה בית המשפט יוכל להוציא צווי הגבלה שיפוטיים לחברים בארגוני פשע, על פי הערכת מסוכנות מודיעינית - כדי למנוע פגיעה חמורה בביטחונו של אדם.
ההצעה הוגשה על ידי חברי הכנסת צביקה פוגל (עוצמה יהודית), אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו), יבגני סובה (ישראל ביתנו) וקבוצת ח"כים נוספים. 32 חברי כנסת הצביעו בעד הצעקת החוק, שלושה נמנעו ולא היו מתנגדים.
החוק החדש קובע כי בית המשפט המחוזי יהיה מוסמך, לבקשת קצין משטרה מוסמך ובאישור היועצת המשפטית לממשלה, להוציא צווי הגבלה שיפוטיים המבוססים על הערכת מסוכנות מודיעינית (ראיות מנהליות) שנערכה על ידי משטרת ישראל. צווים אלו יופנו כלפי אדם שנשקפת ממנו סכנה במסגרת פעילותו בארגון פשיעה, ועליהם אמור לחתום ראש אגף החקירות והמודיעין בדרגת ניצב.
בהצעת החוק כי צווי ההגבלה השיפוטיים, שאותם ניתן יהיה להוציא לתקופה של עד חצי שנה, יתבססו על חוקים דומים קיימים, בהם בית המשפט מוסמך להטיל מגבלות כמו איסור כניסה למקום או נוכחות באזור מסוים, ואף הגבלה על כניסה למקום מגורים.
על מנת להגיש כתבי אישום, נציין, יש לגבש מסד ראיות שניתנות להוכחה ולחיזוק, ואילו ידיעות מודיעיניות נסמכות על מארג של ידיעות וניתוחן על ידי גורמי המודיעין, שיודעים למפות סכסוכים ואיומים או כוונה לבצע פשע חמור - ובכך לסכל אותו עוד בשלב ההתהוות. לפי החוק החדש, בית משפט מחוזי יוכל כאמור להוציא צווי הגבלה שיפוטיים על פי הערכת מסוכנות שבונה המשטרה כלפי חבר בארגון פשיעה, הכוללת בין היתר גם חומר מודיעיני חסוי וראיות גלויות או חסויות, כשהמטרה היא לסכל פגיעה חמורה בביטחון הציבור מפני אותם גורמי פשיעה שלא מהססים להטיל אימה שיכולה להגיע עד לפגיעה פיזית ורצח.
בין המגבלות שיהיה ניתן להטיל על אדם, לפי בקשה של המשטרה ובאישור בית משפט מחוזי: מגבלות על נוכחות במקומות מסוימים או מחוץ לבית בשעות מסוימות, מגבלות על נוכחות בסביבת אדם או קבוצת אנשים או איסור קיום קשר עמם, מגבלות על נהיגה ברכב, מגבלות על החזקה או נשיאה של חפצים, מגבלה על עבודה או עיסוק ומגבלה על שימוש באינטרנט. כמו כן, ניתן יהיה להטיל חובת מגורים או הימצאות באזור מסוים, או דיווח מראש למשטרה על יציאה או כניסה למקומות מסוימים, איסור יציאה מהארץ ועוד. כאמור, ניתן להוציא צו הגבלה לתקופה של עד חצי שנה.
החוק הוא הוראת שעה למשך שנתיים, והוא מקנה לבתי המשפט המחוזיים סמכות להוצאת צווי הגבלה שיפוטיים אם שוכנעו, לאחר שקיבלו הערכת מסוכנות מודיעינית, כי קיימת אפשרות ממשית להניח שהוצאת הצו, בהתחשב ברמת הסיכון הנשקפת מאותו אדם, חיונית למניעת פגיעה חמורה בביטחונו של אדם - וכי לא ניתן להשיג את מטרת הצו באמצעות הדין הפלילי ובדרך שפגיעתה פחותה.
סמכויות חיפוש מורחבות, כניסה למקום עבודה
החוק החדש קובע גם כי לצורך הבטחת הצווים, יהיו נתונות למשטרת ישראל סמכויות נוספות, כגון סמכויות חיפוש מורחבות, כניסה למקום עבודה ועוד. מי שיפר צו הגבלה שיפוטי דינו מאסר ארבע שנים, ולא יפחת משנה - אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים, להקל בעונשו.
בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב: "בשנים האחרונות חלה עלייה ניכרת בפעילות הפשיעה המאורגנת בישראל, ובפרט במוקדים מסוימים ביישובים שבהם מתגוררת אוכלוסייה ערבית. התרחבות פעילות זו, בצד ההחרפה באלימות של ארגוני הפשיעה והצטיידותם באמצעי לחימה מתקדמים, יוצרת סכנה ממשית לשלום הציבור וביטחונו.
"בדיוני הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת בהכנת הצעת החוק לקריאה הראשונה, הציגה משטרת ישראל את הקשיים בהתמודדות עם האמור באמצעות הדין הפלילי והכלים שבידיה. לדברי גורמי משטרת ישראל, אומנם יש בידי המשטרה מידע מודיעיני, ובכלל זה מידע מודיעיני קונקרטי על איומים לחיי אדם ולשלום הציבור מצד פעילים בארגוני פשיעה, אך ברוב המקרים אין בידיה תשתית ראייתית מספקת להפעיל כלים מתחום המשפט הפלילי לשם מניעת עבירות פשיעה חמורות שיש בהן כדי לסכן חיי אדם".
עוד נכתב בדברי ההסבר: "הקושי לבסס תשתית ראייתית נובע, בין היתר, מהחשש לתת עדות במשטרה אם ברקע המעשה מעורב ארגון פשיעה, חשדנות בסיסית כלפי המשטרה ואי שיתוף פעולה מצד מקורות, בייחוד במגזר הערבי. לכן, גם כאשר יש בידי המשטרה מספר רב של ידיעות מודיעיניות, לא אחת לא די בהן לבסס תשתית ראייתית להגשת כתבי אישום, והדבר עלול להביא לאובדן חיי אדם".
אחד מיוזמי החוק, יו"ר הוועדה לביטחון לאומי ח"כ צביקה פוגל, מסר לאחר אישורו: "אני ממשיך להגן על הציבור בהצעת חוק היסטורית שאושרה היום. מעצר בית או צו הרחקה לחברים בארגון פשע על בסיס מידע מודיעיני לתקופה של עד חצי שנה. תודה לשר לביטחון לאומי על הגיבוי. ביחד, לא ניתן לפשע להרים ראש״.
השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, מסר: "זהו צעד חשוב שביקשנו ופעלנו לקידומו הרבה זמן. חוק זה הוא המינימום הנדרש כדי שהמשטרה תוכל לפעול כל עוד בקשתי למעצרים מנהליים ממשיכה להידחות על ידי היועצת המשפטית לממשלה".
סגן יו"ר הכנסת ח"כ יבגני סובה, גם הוא אחד מיוזמי החוק, מסר: "החוק נועד להילחם בפשע המאורגן המאיים על חייהם של אזרחי ישראל. החוק החדש מעניק למדינה כלים משמעותיים להכות בחוזקה בתופעות עברייניות ולהחזיר את תחושת הביטחון לכל אזרח ואזרחית. אנחנו נחושים להשיב את המשילות והסדר לכל פינה במדינה".
