ועדת הבדיקה הממשלתית של שר המשפטים יריב לוין אושרה פה אחד על ידי הממשלה, על אף התנגדות היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה - וכן התנגדות השב"כ והמל"ל מחשש לדליפת סודות מבצעיים. הוועדה, שתעסוק ב"כל הקשור במתן צווים להאזנת סתר ובביצוע מעקב אחרי אזרחים או נושאי משרה תוך שימוש באמצעים טכנולוגים" בפרשת NSO (פגסוס), שנחשפה בכלכליסט, מעוררת סערה.
מה זה פגסוס?
"פגסוס" היא תוכנת ריגול שפותחה על ידי החברה הישראלית NSO. בשנת 2013 היא נרכשה על ידי משטרת ישראל לצורכי פעולות חקירה חשאיות, והשימוש בה החל בתקופת כהונתו של המפכ"ל הקודם רוני אלשיך. פרשת השימוש בתוכנה נחשפה בינואר 2022, על ידי העיתונאי תומר גנון.
מה נחשף בפרשת NSO?
בתחקיר שערך, גנון תיאר את השימוש בתוכנה וטען כי השימוש בה נעשה ללא אישור משפטי - ובעניינם של אזרחים שנחשדו בעבירות קלות או לא נחשדו כלל. על פי התחקיר, השימוש בתוכנה היה ממודר במשטרת ישראל, ואת האישור להפעלת התוכנה נגד אזרח נתנו קציני משטרה ללא אישור מבית המשפט או רשות חיצונית.
איך הגיבה המשטרה?
משטרת ישראל הכחישה את הטענות, ומסרה: "פעילות המשטרה בתחום זה נמצאת תחת פיקוח ובקרה באופן רציף, על ידי היועץ המשפטי לממשלה וגורמים משפטיים חוץ ארגוניים נוספים". בהמשך הודו במשטרה שבחלק מהמקרים לא התקבלו כל האישורים הנדרשים ושהנושא בבחינה.
מה קרה בעקבות התחקיר?
סדרת הכתבות עוררה סערה ציבורית, שהובילה את היועמ"ש דאז אביחי מנדלבליט להורות על הקמת צוות בדיקה בראשות עו"ד עמית מררי, המשנה ליועמ"ש. למרות הטענות, קבע צוות הבדיקה כי מרבית ממצאי התחקיר אינם נכונים, וחברת NSO פתחה הליך משפטי נגד כלכליסט ואחרים - אך הפרשה עדיין לא הגיעה לסיומה.
מה הקשר לתיקי האלפים?
בחודש נובמבר האחרון הודתה הפרקליטות כי נעשה שימוש ללא היתר בתוכנת ריגול הקשורה לפרשת הצוללות, ובהמשך הודתה המשטרה בשימוש ברוגלה בעניינם של 12 בני אדם, שמונה מהם קשורים לתיקים הפליליים של ראש הממשלה בנימין נתניהו ולתיק הצוללות. הגילויים עוררו זעם בקרב אנשי ימין שטענו כי במשרד המשפטים טייחו את הפרשה.
5 צפייה בגלריה
היועמ"שית הזהירה: "חשש לשיבוש מהלכי משפט" בתיקי נתניהו
(צילום: רויטרס/Amir Cohen/Pool)
מה יקרה כעת?
שר המשפטים יריב לוין החליט לפתוח מחדש את הנושא לבדיקה, והבהיר כי לא יוותר על הקמת ועדת חקירה בעניין. בחודשים האחרונים קיימו חברי ועדת החוקה של הכנסת מספר דיונים בנושא, ובסיומם הצביעו בעד הקמת ועדת בדיקה ממשלתית שתחקור את הפרשה. היועץ המשפטי של המשטרה תת-ניצב אלעזר כהנא אמר בוועדה כי עד הגשת דוח מררי נעשו יותר מאלף ניסיונות הדבקה ברוגלת סייפן.
מי המתנגדים למהלך - ולמה?
היוזמה של לוין נתקלה בהתנגדות היועמ"שית בהרב-מיארה - ובהמשך גם בהתנגדות השב"כ והמל"ל, שחששו מדליפת סודות מבצעיים. בשבוע שעבר אותתו במשטרה לשר המשפטים כי הקמת הוועדה עלולה להקשות עוד יותר על חקירות הפשיעה בחברה הערבית, שגם כך מקרטעות.
באופוזיציה היו מי שטענו כי מדובר במהלך שנועד לסייע לראש הממשלה במשפט המתנהל נגדו, וגם בהרב-מיארה בעצמה הזהירה כי קיים "חשש לשיבוש מהלכי משפט" בתיקי נתניהו. השר הגיב לאזהרה, וטען: "עצם התערבותה בנושא שאמור בין היתר לבדוק את אופן התנהלות הגוף שהיא עומדת בראשו מעלה פליאה רבה. ניגוד העניינים שבו מצוי הייעוץ המשפטי לממשלה בנושא זה זועק לשמיים".
מה סמכויות ועדת הבדיקה?
כעת, עם אישור הממשלה, קיבלה הוועדה סמכויות חקירה, והיא תוסמך לבדוק את התנהלות גורמי המשטרה, הפרקליטות ומערכות הפיקוח עליהם בכל הקשור לביצוע פעולות רכש, מעקב ואיסוף בכלים קיברנטיים אחר אזרחים ונושאי משרה. הוועדה תידרש להגיש את מסקנותיה לשר לוין בתוך חצי שנה, והוא יציג אותן בפני הממשלה אלא אם יידרש להאריך את זמן עבודת הוועדה. לאחר מכן תהיה הממשלה מוסכמת לפעול על פי שיקול דעתה, בהתאם למסקנות והמלצות הוועדה.
באשר לחששות גורמי הביטחון, השר עדכן כי נפגש עם ראשי השב"כ והמוסד טרם אישור הקמת הוועדה, והכניס את השינויים שביקשו כולל נוהל "דלתיים סגורות" במקרה הצורך. כמו כן, הפרוטוקולים מהדיונים יופצו רק לאחר שייבדקו על ידי גורמי הביטחון ויעברו חיסיון בהתאם.
מי הוצב בראש הוועדה?
בראש ועדת הבדיקה יעמוד השופט בדימוס משה דרורי, לשעבר סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים. דרורי התבטא בעבר בנחיצות המהפכה המשפטית, ותקף את היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה ואת היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט. הוא גם תקף את התנהלות הפרקליטות בתיקי האלפים שבהם נאשם נתניהו, ואף זלזל במפגיני קפלן כשאמר: "אין חרדות מהדמוקרטיה, יש חרדות מהפסד בבחירות".
