כשגשמי המונסון עמדו להתחיל לרדת בפקיסטן בחודש יוני, שאמילה בת ה-14 ואחותה בת ה-13 אמינה חותנו עם גברים בתמורה לכסף – החלטה שהוריהן קיבלו כדי שהמשפחה תוכל לשרוד לנוכח סכנת ההצפות. "שמחתי לשמוע שאני מתחתנת", מודה כעת שאמילה חודשיים אחרי שנישאה לבעלה בן ה-28, "חשבתי שהחיים שלי ייעשו קלים יותר, אבל בפועל לא הרווחתי דבר. ועכשיו, עם הגשם, אני חושבת שיהיה לי אפילו פחות משהיה לי קודם, אם זה בכלל אפשרי".
השיעור הגבוה של נישואי ילדות בפקיסטן פחת אמנם בשנים האחרונות, אבל פעילי זכויות אדם מזהירים כי מאז השיטפונות האדירים שפקדו את המדינה בשנת 2022 הוא שב ומטפס, בעקבות ההרס שמביאים איתם שינויי האקלים – שבהם תלו מדענים את ההצפות – וחוסר הביטחון הכלכלי שמתלווה לו.
גשמי המונסון שפוקדים בדרך כלל את פקיסטן מיולי עד ספטמבר הם משאב חשוב למיליוני החקלאים הזקוקים למים עבור גידולי השדה וחיות המשק שלהם, אבל מדענים מזהירים כי ההתחממות הגלובלית ותופעות האקלים שנלוות לה הופכות את הגשמים האלה לכבדים יותר וממושכים יותר, מה שמגדיל את הסיכוי למפולות בוץ, לשיטפונות ולנזק ארוך טווח לגידולים. בחבל החקלאי סינד למשל כפרים רבים עדיין לא התאוששו מהשיטפונות של 2022, שגרמו לשליש מפקיסטן לשקוע מתחת למים והובילו למיליוני עקורים ולהרס נרחב של יבולים.
"האסון ההוא הוביל לטרנד חדש של 'כלות מונסון'", מסבירה משוקי בירהמני, מייסדת ארגון הפועל יחד עם אנשי דת כדי להילחם בנישואי ילדות, "משפחות ינצלו כל אמצעי כדי לשרוד, והדרך הראשונה והברורה ביותר היא למסור את בנותיהן לנישואים בתמורה לכסף". לדברי בירהמני, מאז השיטפונות ב-2022 זינק שיעור נישואי הילדות בכפרים במחוז דאדו, אחד המחוזות שספגו את הפגיעה הקשה ביותר.
חשבתי שאקבל ליפסטיק ובגדים, עכשיו אין אוכל
בכפר חאן מוחמד מלאח, שם נישאו שאמילה ואמינה בטקס משותף בחודש יוני, 45 קטינות חותנו כבר מאז המונסון של השנה שעברה, 15 מהן במאי וביוני השנה. "לפני הגשמים של 2022 לא היה צורך גדול כל כך לחתן ילדות בגיל צעיר שכזה באזור שלנו", מספר מאי חג'אני, תושב הכפר בן 65. "במקום זה הן היו עובדות בשדה ומכינות חבלים למיטות עץ, והגברים היו עסוקים בדיג ובחקלאות. תמיד הייתה עבודה שצריך לעשות".
הורים באזור מספרים כי מיהרו לחתן את בנותיהם כדי להציל אותן מעוני, ובדרך כלל קיבלו על כך תשלום. חמותה של שאמילה, ביבי סצ'אל, מעידה למשל ששילמה 200 אלף רופי פקיסטני (720 דולר אמריקני) להוריה של שאמילה בתמורה לכך שתתחתן עם בנה. מדובר בסכום כסף אדיר באזור הזה, שבו משפחות מתקיימות בדרך כלל מסכום כסף השקול לדולר אחד ביום.
נערה אחרת, נג'מה עלי, מספרת שבשנת 2022, כשהייתה בת 14, סיפרו לה שהיא עומדת להתחתן ותעבור לגור אצל הורי הבעל שלה, כפי שמקובל במסורת הפקיסטנית, ולמשמע הדברים היא זרחה מאושר. "בעלי שילם להורים שלי 250 אלף רופי עבור החתונה שלנו, אבל את הכסף הזה הוא לווה מצד שלישי, ועכשיו אין לו איך לשלם אותו בחזרה", היא אומרת. "חשבתי שאחרי שנתחתן אקבל ליפסטיק, איפור ובגדים", היא נזכרת, ומערסלת את התינוק שלה, בן שישה חודשים, פרי היריון שהחל בגיל 15. "עכשיו חזרתי הביתה עם הבעל שלי והתינוק כי אין לנו מה לאכול".
הכפר שבו הם גרים, על גדות תעלה בעמק מיין נארה, הוא כפר שומם שלא נותרו דגים לדוג במימיו המזוהמים, וסירחונם של המים נישא בו באוויר. "היו לנו כאן שדות אורז שופעים והילדות נהגו לעבוד בהם", מספרת חכים זאדי, אמה בת ה-58 של נג'מה. "הן היו מגדלות כל מיני סוגי ירקות, אבל עכשיו כל הירקות האלה מתים כי המים באדמה רעילים. לפני השיטפונות של 2022 הילדות לא היו מעמסה עלינו. עכשיו, בגיל שבו הן היו פעם מתחתנות, כבר יש להן חמישה ילדים, והן חוזרות לגור עם ההורים כי הבעלים שלהן מובטלים".
החלטנו לחתן את בת ה-10. לא ישנתי כל הלילה
נישואי ילדות הם תופעה נפוצה בפקיסטן, ומספר הילדות המתחתנות שם לפני גיל 18 הוא השישי בגובהו בעולם לפי נתונים רשמיים שפרסמה הממשלה בדצמבר. הגיל המינימלי לנישואים על פי החוק בפקיסטן נע בין 16 ל-18, תלוי באזור, אבל החוק הזה כמעט שאינו נאכף. סוכנות הסיוע של האו"ם לילדים יוניצ"ף מדווחת כי אירועי מזג אוויר קיצוניים הופכים את סכנת חיתון הילדות לגדולה יותר, וכבר בדו"ח שפרסמה אחרי שיטפונות הענק של 2022 הזהירו אנשיה כי הם צופים עלייה של 18% בשכיחות של נישואי ילדות – גידול חד שימחק למעשה התקדמות של חמש שנים.
דילדר עלי שייח, אבא בן 31, הוא עדות חיה לסכנה. כשהתמקמו במחנה עקורים בעקבות השיטפונות של 2022 החליטו הוא ואשתו לחתן את בתם הגדולה מחטב, רק בת 10 אז. "כשהייתי שם חשבתי לעצמי 'אנחנו צריכים לחתן את הבת שלנו כדי שלפחות היא תוכל לאכול ולזכות לתנאים בסיסיים", הוא מספר. אמה של מחטב, סומבל עלי שייח, שבעצמה התחתנה בגיל 18, נזכרת: "בלילה שבו החלטתי לחתן אותה לא יכולתי להירדם".
הסיפור שלהם הסתיים בטוב, לפחות בינתיים. התערבות של ארגון זכויות אדם הפועל נגד נישואי ילדות הביאה לדחיית החתונה, ובסופו של דבר מחטב נרשמה לסדנת תפירה, שאפשרה לה לרכוש מיומנות ולהרוויח מעט כסף תוך שהיא ממשיכה את לימודיה. ובכל זאת, בכל פעם שגשמי המונסון יורדים היא נתקפת חרדה, ופוחדת שיחד איתם תגיע חתונתה המובטחת. "אמרתי לאבא שלי שאני רוצה ללמוד", היא מספרת. "אני רואה ילדות נשואות סביבי, ויש להן חיים קשים מאוד. אני לא רוצה את אותו הדבר בשבילי".