"התלמידים שלנו במצב לא טוב, יש המון שוטטות, אין גבולות ואין מבוגר אחראי. המבוגרים מתנהגים כמו ילדים, אין להם כוחות. גם נושא המיניות פרוץ. נשירה מבית הספר אנחנו רואים כבר ביסודי, ילדים בכיתה א' מסרבים ללכת אליו. זה מאוד לא פשוט עבורנו. חוסן בונים בימים של שקט, לא בטיפול נמרץ". כך תיארה היום (יום שני) שלומציון כהן, מנהלת בית הספר היסודי "אלונים" במועצה האזורית שער הנגב, את מצבם של הילדים במסגרת דיון שקיימה ועדת החינוך של הכנסת בנושא תגבור השירות הפסיכולוגי בבתי הספר בעקבות המלחמה.
הכותרת
איך מטפלים בחטופים ששוחררו?
29:04
"יש 90 ילדים על שתי פסיכולוגיות והן לא מצליחות לפגוש את כולם, בטח לא לבנות אמון תוך שמונה שבועות", סיפרה כהן, שבית הספר שהיא מנהלת פונה להרצליה, לחברי הכנסת ההמומים. "אולי צריכים איזו אמירה, שזה צו 8 לפסיכולוגים כעת. ומה עם צוותי החינוך שלנו? להם צריך לתת את הבוסט הכי גדול".
כהן המשיכה וסיפרה על התחלופה הגדולה של הפסיכולוגים בשבועות האחרונים. "קיבלנו פסיכולוגים נהדרים בהרצליה, שם אנחנו מתגוררים במלון, והם ישבו שלוש שעות עם הילדים ואז אמרו שזה גדול עליהם ועזבו", הסבירה. "נאלצנו לבקש חדשים, וגם הם לא נשארו. אנחנו לא יכולים לקבל פסיכולוגים עם הכשרה רגילה. אני צריכה פסיכולוגים ברמה הגבוהה ביותר, עם חוסן אדיר, שיוכלו להכיל את הילדים".
יו"ר איגוד מנהלי השרות הפסיכולוגי החינוכי יונת בורנשטיין בר יוסף התייחסה למחסור החמור בפסיכולוגים. "התקנים לא הגיוניים כשמדברים על אחוז הכיסוי של 1,500 ילדים לפסיכולוג ובמקומות מסוימים פחות מזה", אמרה בורשטיין בר יוסף. "אנחנו לפני קריסה של כל המערך הציבורי. פסיכולוגים שקיבלו מומחיות עוזבים. הסכמי השכר שלנו לא נסגרו עדיין. צריך להעלות בצורה דרמטית את שכר הפסיכולוגים".
בהמשך הדיון, יו"ר הוועדה ח"כ יוסף טייב מתח ביקורת על משרד החינוך בשל היעדר נתונים על היקף המצוקה. "ציפינו שאחרי 51 ימי מלחמה יהיו למשרד החינוך נתונים על גודל הבעיה", אמר טייב. "במשך שנים משרד החינוך לא השכיל להבין שהמחסור בפסיכולוגים הוא אקוטי. קודם הייתה קטסטרופה ועכשיו היא גדולה יותר. אני קורא למשרדי החינוך והאוצר לשפר את מעמדם ושכרם של הפסיכולוגים והיועצים החינוכיים מבלי להתפשר על האיכות. יש לסגור את הסכמי השכר שלהם וגם להעסיק פסיכולוגים בחוזים אישיים במשרד החינוך תוך מתן הכשרה ייעודית למצבים שנוצרו עתה".
מנהלת אגף הפסיכולוגיה חינוכית במשרד החינוך חוה פרידמן טענה כי אחוז הכיסוי ביחס לתקן של משרד החינוך עומד על 71 אחוז. לדבריה, לאחרונה גייס המשרד פסיכולוגים בגמלאות והקצה משאבים על מנת שהם יוכלו לבצע עבודה בנוסף למשרה החלקית שלהם.
ח"כ דבי ביטון, תושבת עוטף עזה, חשפה בפני הנוכחים: "גם ההורים צריכים עזרה. אני הלכתי לבקש עזרה. הורים שהיו אצלם מחבלים בבית יכולים לחזק את הילדים שלהם? אתמול הנכדה שלי בכתה שעות עם חזרת החטופים וזה לא היה מהתרגשות, אלא מפורקן".
ח"כ מאיר כהן, מיוזמי הדיון, ביקר את המצב הנתון וקרא לשינוי דרסטי במצב: "משרד החינוך שם פלסטר על פלסטר. נגרמו נזקים נפשיים וככל שהמלחמה מתארכת, עלולים להתפתח נזקים נוספים בקרב תלמידי ישראל. צוותי השירות הפסיכולוגי בבתי הספר הינם מעטים אל מול מספר התלמידים שחווים מצבי דחק, חרדה ופחד בשעת המשבר הלאומית כמו כל עם ישראל שחווה מצבים אלו. מדינת ישראל מחויבת לתגבר באופן מידי ומשמעותי את השירותים הפסיכולוגיים הניתנים בבתי הספר. בין אם בהוספת שעות לגורמים המקצועיים הקיימים, תגבור של עובדים ועובדות סוציאליים בבתי הספר, תגבור גורמים מקצועיים חיצוניים וכדומה".
דוברת מועצת התלמידים הארצית רוני קמאי סיפרה על המצוקה שלה ושל חבריה לספסל הלימודים: "תלמידים חוטפים התקפי חרדה בזמן מבחנים ואזעקות - תלמידה קרסה אתמול באמצע מבחן במתמטיקה כי קיבלה שיחה מדוד שלה שמשרת בצנחנים בעזה. יש תלמידים שלא יודעים למי לפנות ואיפה נמצא החדר של היועצת. בזמן מלחמה אני מצפה שיבואו לחפש אותי ולא שאני אלך לחפש את היועצת. אני בת 16 וגם אני חוטפת התקפי חרדה, ובכל זאת מטפלת בהתקפי חרדה של תלמידה אחרת שפונה אלינו במועצת התלמידים. זה לא המקום שלנו. חסרות לנו הסמכות והנחיות".
