(צילום: ירון ברנר)
ח"כ דוד ביטן (הליכוד) אמר הבוקר (ראשון) כי למרות המשבר בקואליציה מול החרדים ועוצמה יהודית, "הם בסוף יגיעו לפשרה, אם לא יגיעו לפשרה, גם יצביעו בעד התקציב". בריאיון לאולפן ynet התייחס ביטן לדרישות של השותפות בקואליציה לקראת ההצבעה השבוע על תקציב המדינה, ואמר כי "אם הבטיחו להם צריך לקיים".
לדבריו, "זה שנתת הרבה במהלך המשא ומתן, תפקידים, חוקים ותקציבים, זה לא אומר שלא יהיו דרישות במהלך הקיום של הקואליציה, וזה מה שקורה היום. אין מצב שהם יצביעו נגד התקציב, כי זה אומר שיהיו בחירות ואז כל מה שהם צריכים לקבל בתקציב הזה לא יהיה. גם אם לא נגיע לפשרה, הם יצביעו בעד". על עוצמה יהודית, אמר ביטן כי "הם יכולים לאיים עד מחר. אם יצביעו נגד נלך לבחירות".
2 צפייה בגלריה
"דאג למפלגות אחרות, חשב שככה הוא דואג ליציבות הקואליציה". ביטן ולוין
(צילום: אבי מועלם, EPA )
ביטן האשים במשבר את שר המשפטים יריב לוין שניהל את המו"מ מטעם הליכוד להרכבת הממשלה. "צריכים לשים את הטענות בפתחו של שר המשפטים, שניהל את המו"מ הזה בשם הליכוד, וזאת התוצאה. הליכוד מקבל 120 מיליון כספים ייחודיים, בעוד האחרים מקבלים 13 מיליארד. הוא דאג למפלגות אחרות. חשב שככה הוא דואג ליציבות הקואליציה. האחריות שלו, הוא ניהל את המו"מ. הוא לא שאל אף אחד, הוא לא התייעץ עם אף אחד", אמר ביטן.
"לוין גרם נזק, זה ברור, על זה אין ויכוח. התוצאות הן ברורות מראש. אולי הייתה לו איזה טקטיקה מיוחדת שאני לא יכול להבין אותה, אבל זה מה שקרה", הוסיף ביטן. "נתניהו מספיק חכם כדי להבין שכל הסיטואציות האלה גרמו נזק ליציבות של הממשלה, וזה שנתת יותר מדי לא עזר גם ליציבות של הממשלה".
2 צפייה בגלריה
"אם הבטיחו להם צריך לקיים". גולדקנופף, נתניהו ובן גביר
(צילום: אלכס קולומויסקי, יאיר שגיא, קובי קואנקס)
ביטן התייחס גם למכתב הכלכלנים שהביעו דאגה מפני העברות הכספים שצפויות במסגרת ההסכמים הקואליציוניים. "האזהרות האלה אין בהן שום דבר. לא תמיד הם צודקים בהערכות שלהם", אמר ביטן. "נראה שיש בזה משהו פוליטי, או משהו שקשור לאידיאולוגיה שלהם, ולא לגבי התקציב הספציפי".
על יוקר המחייה אמר ביטן, שמשמש יו"ר ועדת הכלכלה: "הממשלה צריכה להכניס יד לכיס ולהפסיק להביא לנו רפורמות ארוכות טווח, שאנחנו נראה אותן בעוד ארבע-חמש שנים. היא צריכה לטפל בבעיה עכשיו, להוריד את המחירים עכשיו, ויש שיטות, יש אפשרויות. לא רצינו לעשות בעיות במסגרת התקציב, אבל אנחנו נעשה את הבעיות לממשלה אחרי התקציב".
(צילום: ירון ברנר)
(צילום: רועי עידן, ירון ברנר)
גם ח"כ אוהד טל (הציונות הדתית) התייחס למשבר בקואליציה ואמר כי "אנחנו קוראים לחברינו שעושים לנו בעיות להתעשת. להבין שעכשיו הם חברים בממשלה. יש צורה ודרך להתנהל גם אם לא מסכימים. צריך לגלות אחריות. אף אחד לא יעיז להפיל את הממשלה".
לדבריו, "סיעת עוצמה יהודית ביקשה תקציב מסוים, היא קיבלה אותו. יו"ר המפלגה חילק את התקציב כראות עיניו. הוא יכול היה לחלק את הכסף לפי השרים שיש לו במפלגה. הוא החליט לשים את רוב הכסף בסל אחד. עכשיו הוא בא אלינו בטענות ואומר חבר'ה, מה קורה כאן, אני רוצה תקציבים נוספים גם למשרדים האחרים. התקציב צריך לעבור. הממשלה משקיעה המון כסף גם בנגב וגם בגליל. בואו נהיה רציניים, בואו נבין את המציאות ונתקדם קדימה. זה מה שיקרה".
ח"כ צבי סוכות (הציונות הדתית) אמר בריאיון ל-ynet radio כי "אני חושב שלכולם ברור, כל המפלגות שמרכיבות את הקואליציה, שהקואליציה הזו היא סוג של נס לימין. לכן אני חושב שאף אחד מהשותפים שלנו לא יבוא ויפרק את זה, כי הציבור שלו לא יסלח לו". על האיומים מצד עוצמה יהודית, אמר סוכות כי "אני לא חושב שאלה איומי סרק, גם הם יודעים שהציבור שלהם לא יסלח להם אם הם יפרקו את הממשלה על עוד כמה שקלים".
גם ח"כ אלון שוסטר (המחנה הממלכתי) העריך שתקציב המדינה יאושר למרות המחלוקות. "אני מעריך שהעדר אלטרנטיבה יוביל אותם, לצערי, להתיישרות כזאת או אחרת, ולהמשך הגריסה של תקציב המדינה לאחר שיעבור החוק במהלך השבוע הזה. אני מצר על התקציב, שהוא לא רק חסר בשורות. יש בו בשורה אחת: לא מעניין אותנו הצרכים האמיתיים, לא מעניין אותנו מיגון בצפון. עלות מיגון צפון לשנה, זה בערך 3% מהתקציב הקואליציוני שמיועד לעודד מגזר גדול וחשוב להימנע מעבודה, מיציאה לעבודה, ולהימנע משותפות כפי שראוי בדור הקרוב", אמר שוסטר.
על השיחות בבית הנשיא אמר שוסטר כי "אנחנו הולכים בדרך שסללנו. רפורמה כזאת עושים רק בהסכמה כללית ורחבה ורצוי להגיע להתקדמות בחקיקה של חוק יסוד החקיקה, חוק יסוד שפיטה, צריך לשמור על ביקורת שיפוטית, בוודאי להימנע מפוליטיזציה של בחירת שופטים. הסכמה רחבה משיגים על ידי הידברות. אין בזה שום פגם. אנחנו קודם כל עוצרים, ועצרנו, את היוזמה המטורפת בתהליך מוטרף, ועכשיו אנחנו מנסים לבדוק, הופכים כל אבן כדי לראות האם באמת אפשר לשפר את הדמוקרטיה הישראלית על ידי חקיקת חוקי יסוד מתאימים".
