ישראל מתכוונת להתחיל בניסוי בשטח של מודל שליטה ב"יום שאחרי" בעזה - תוכנית שנועדה ליצירת "בועות" ללא חמאס, ושהתקבלה בסקפטיות אצל אלו שתודרכו בעניינה. כך דווח היום (שני) ב"פייננשל טיימס", שלושה ימים אחרי שב"וושינגטון פוסט" נחשפה תוכנית שר הביטחון יואב גלנט למעבר ליום שאחרי, שכוללת 24 "בועות" שכאלה.
לפי שישה גורמים המעורים בנושא, הפיילוט ל"מובלעות ההומניטריות" יחל בקרוב בשכונות בצפון הרצועה כעטאטרה, בית חאנון ובית לאהיה. אבל אף שצה"ל קרוב להתחיל את הפיילוט, לפי הדיווח יש סקפטיות גדולה בנוגע לאפשרות שהוא יצלח - גם בגלל התמיכה הרחבה בחמאס ברצועה, וגם בגלל ההתנגדות בממשלת ישראל לפרטים והגיבוי הפושר בלבד ממדינות ערב. גורם המעורה בתוכנית כינה את הפרויקט "פנטזיונרי".
לפי התוכנית, ישראל תעביר סיוע ממעבר ארז לפלסטינים מקומיים שעברו בידוק, ואלו יספקו אותו לתושבים. בהדרגה האחריות שלהם תורחב לממשל אזרחי באזור. צה"ל, לפחות בשלב הראשון, יהיה האחראי על הביטחון.
ב"פייננשל טיימס" נכתב כי אם התוכנית תצליח, ישראל תרחיב את ה"בועות" דרומה לאזורים נוספים בעזה, כדרך להחלפת ממשל חמאס - כמעט 20 שנה אחרי השתלטותו על הרצועה. גורם המעורה בפרטים אמר כי התוכנית נראית כדרך להפעיל לחץ על חמאס בשיחות התקועות לעסקת חטופים.
היוזמה הנוכחית מגיעה אחרי חודשים של לחץ בינלאומי על ממשלת נתניהו לפרסום תוכנית ליום שאחרי, אבל שני גורמים נוספים שתודרכו בנוגע לתוכנית אמרו כי מדובר רק בהמשך לניסיונות ישראליים קודמים, שחמאס סיכל דה-פקטו תוך זמן קצר. "ניסינו את זה כבר בשלושה אזורים שונים בצפון הרצועה ובמרכזה, כולל באמצעות שבטים מקומיים. כולם הוכו או נרצחו על ידי חמאס", אמר בכיר ישראלי לשעבר המעורה בתכנון היום שאחרי.
גורם אחר אמר כי ניסיונות ישראל לזהות פלסטינים מקומיים שמוכנים לשלוט בעזה במקום חמאס נמשכו מאז נובמבר, ללא שום הצלחה משמעותית. "התוכנית היא הניסיון האחרון לכך. הרעיון של ישראל הוא שמישהו - מדינות ערב, הקהילה הבינלאומית - ישלם על זה, ומקומיים בעזה יבצעו זאת. אבל אף אחד לא קונה את זה", טען.
בסוף השבוע פרסם דיוויד איגנשיוס ב"וושינגטון פוסט" את תוכנית גלנט למעבר ליום שאחרי, שאותה הציגו לבני שיחו האמריקנים במהלך ביקורו בוושינגטון. "התוכנית הזו תקודם אם חמאס ימשיך לדחות את ההצעה להפסקת אש ועסקת חטופים", אמר גלנט.
לפי התוכנית, המעבר ליום שאחרי בעזה יפוקח על ידי ועדה בראשות ארצות הברית ומדינות ערב המתונות. כוח בינלאומי, שייתכן שיכלול כוחות ממצרים, ירדן, איחוד האמירויות ומרוקו, יפקח על הביטחון, וכוחות אמריקניים יספקו פיקוד ושליטה לצד לוגיסטיקה מחוץ לעזה, ייתכן שממצרים. בהדרגתיות, כוח פלסטיני ייקח את האחריות על הביטחון המקומי.
גורמים אמריקניים אמרו כי הם תומכים בליבת תוכנית גלנט, אבל ציינו כי מדינות ערב המתונות לא יגבו אותה - אלא אם הרשות הפלסטינית תהיה מעורבת ישירות. הם גם הזהירו שאותן מדינות רוצות את מה שהסעודים מכנים "אופק פוליטי" לעבר מדינה פלסטינית - שגלנט ורוב הישראלים אינם תומכים בו.
תוכנית המעבר בעזה תיושם בשלבים, תחילה בצפון הרצועה - וכשהתנאים יאפשרו זאת גם בדרומה. החזון של גלנט כולל הרחבה של "בועות" הביטחון שיכללו בסופו של דבר 24 אזורי ממשל ברצועה. גורמים בממשל ביידן תמכו ברעיון, אבל נשמעו סקפטיים לגבי האפשרות שאותם "כתמי דיו" על המפה יתרחבו במהירות.