בהסכמים הקואליציוניים שנחשפו בימים האחרונים נכללים שלל סעיפים מעוררי מחלוקת, כאלו שאם אכן יקודמו ויאושרו בממשלתו השישית של בנימין נתניהו, הם עלולים להביא לשינוי דרמטי בתחומים רבים בחיי הישראלים, ונראה שייקח זמן לבחון את השלכותיהם. לא ברור אמנם עד כמה נתניהו באמת מתכוון לאפשר את קידומם, אבל ההסכמות העקרוניות שלו להכללת אותם סעיפים – מתיקון חוק השבות, דרך עונש מוות למחבלים, ביטול עילת ההסתה לגזענות בפסילת מועמדים וחקיקת "חוק יסוד: לימוד תורה" – מעידות אולי על הכיוון שבו תצעד ממשלתו.
אחת ההצעות מעוררות המחלוקת נכללה בהסכמים הקואליציוניים עם הציונות הדתית ויהדות התורה, ולפיה החוק יתוקן באופן שיאפשר לכל בית עסק פרטי להימנע מלספק שירות או מוצר בשל אמונה דתית – אם ניתן להשיג חלופה דומה בקרבה גיאוגרפית במחיר דומה. החוק הזה, כך נראה, יאפשר הפרדה מגדרית ויאפשר גם לבעלי עסקים שונים, אולמות אירועים למשל, לסרב לספק שירותים לבני קהילת הלהט"ב.
החוק שאותו מבקשים לשנות, "חוק איסור אפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים", נחקק בשנת 2000 ומוכר יותר בכינוי "חוק הסלקציה", כיוון שנועד בין היתר לצמצם את הפרקטיקה של אפליה בכניסה למועדונים. הוא אוסר אפליה באספקה של מוצר או מתן שירות ציבורי, מחמת גזע, דת או קבוצה דתית, לאום, ארץ מוצא, מין, נטייה מינית, גיל, השקפה, השתייכות מפלגתית, מעמד אישי או הורות.
בהסכם הקואליציוני עם יהדות התורה נכתב כי מטרת השינוי המוצע היא "לתקן את העיוות בסטטוס-קוו שנעשה לאחרונה", וכי באמצעותו "תעוגן" האפשרות לקיום אירועי תרבות או לימודים של חרדים ודתיים בהפרדה מגדרית. "כמו כן, יתוקן החוק האמור באופן שיאפשר יצירת וקיום קהילות מגורים על רקע דתי, וכן באופן שימנע פגיעה בבית עסק פרטי שנמנע מאספקת שירות או מוצר בשל אמונה דתית, ובתנאי שמדובר בשירות או מוצר שאינו ייחודי ושניתן להשיג חלופה דומה בקרבה גיאוגרפית במחיר דומה", נכתב בהסכם.
הסעיף הזה מעורר כעת חשש רב בקהילת הלהט"ב, אותה קהילה שנתניהו עצמו הבטיח בשיחות סגורות כי לא יהיה כל שינוי ב"סטטוס-קוו" הקשור למעמדה ולזכויותיה, על רקע אמירתו של יו"ר מפלגת נעם אבי מעוז כי בכוונתו "לבחון משפטית" את ביטול מצעד הגאווה. יו"ר האגודה למען הלהט"ב, הילה פאר, הזכירה בעקבות הבקשה לאפשר אפליה בעסקים על רקע אמונה דתית כי גם חברי כנסת בליכוד תמכו לפני יותר מ-20 שנה בחוק שכעת מבקשים הח"כים החרדים וסמוטריץ' לשנות. "כבר לפני שני עשורים, סיעת הליכוד הייתה שותפה לקידום החוק, וכעת עלולים להחזיר אותנו לאחור. המחשבה שכל מסעדה, אולם אירועים או מרפאה פרטית יהיו רשאים להפלות אותנו בגלל נטייה מינית או זהות מגדרית היא בושה גדולה – ונעשה הכול כדי שהתוכנית לא תמומש", אמרה.
לדבריה, "החוק הזה לא מגן רק על להט"ב, אלא גם על מזרחים, ערבים, נשים, חרדים, בעלי מוגבלויות, וקבוצות מיעוט מכל סוג. האם יעלה על הדעת שבני זוג להט"ב לא יורשו להיכנס למסעדה בבעלות אדם דתי שזהותם אינה תואמת את השקפת עולמו? גם היום ישנם עסקים שמפלים באופן מכוון או מסרבים להעניק שירות ללהט"ב. שינוי החוק יסמן את חברי וחברות הקהילה הגאה כאזרחים סוג ב' שניתן להפלות, לא נקבל זאת. במרחב הפרטי לכל אחד יש זכות לקיים את אורחות חייו לפי אמונתו. במרחב הציבורי כולנו שווים".
רתם שורק, מנכ"לית ארגון "מעברים לקשת הטרנסית", הזהירה מההשלכות של עצם ההעלאת ההצעה עצמה, עוד לפני שבכלל אושרה, ומפני מהלכים אחרים שעלולים לפגוע בקהילה – כשברקע גם החשיפה ב-ynet וב"ידיעות אחרונות" של "רשימות שחורות" שהכינו אנשי מפלגת נעם. "הדאגה היא לא רק מהשינוי החוקי אלא גם מההשפעה הקשה על דעת הציבור. בחודשיים האחרונים אנחנו שומעות על הרבה מקרי אפליה – בדיור, בתעסוקה, בחינוך, בשירותים. למרות שכל אלו אסורים על פי חוק, התבטאויות ומהלכים של מנהיגים כמו סמוטריץ' ומעוז מעודדים חלק מהציבור להרשות לעצמו להיות בוטה יותר באפליה ובאלימות".
לדבריה, "המצב הקיים כבר רחוק מאוד מלהיות אידיאלי – האיסור על אפליה מטעמי זהות מגדרית מעוגן בפסיקה מתוך הפרשנות שאפליה על רקע זהות מינית כוללת גם אפליה על רקע זהות מגדרית. אז אנחנו דואגות גם מהשינוי המתוכנן בחקיקה, אבל גם מההיחלשות המתוכננת של מערכת המשפט". היא הביעה תקווה שלמאבק יצטרפו גם כאלה שאינם נמנים עם קהילת הלהט"ב: "השנים הקרובות יוכיחו עד כמה הרוב המוסרי בארץ, מכל המגזרים, באמת מוכן לשמור על הזכויות והכבוד הבסיסיים של החלקים הכי מוחלשים בחברה שלנו".
התיקון המוצע נועד כאמור גם כדי לאפשר הפרדה מגדרית באירועים ציבוריים, ומעורר חשש בקרב פעילות למען נשים מפגיעה בזכויותיהן. "זה זמן חירום לנשים במדינת ישראל. זו ממשלה שבה יש פחות מ-10% שרות, ובתוך הממשלה יש שתי מפלגות שמדירות נשים במתכוון. נשים הן לא חלק מהמנגנון מבחינתם", אמרה יעל יחיאלי, מנהלת מיזם "5050 שותפות ושוויון מגדרי". לדבריה, "הדרת נשים מערכתית לא קיימת בשום מפלגה במדינות דמוקרטיות אחרות, ועכשיו המפלגות האלו מובילות לכך שהאפליה תהיה חוקית גם במרחבים אחרים".
יחיאלי הוסיפה: "אין בקואליציה אף מפלגה שתיאבק נגד האפליה נגד נשים. גם בליכוד, שהייתה בעבר מפלגה ליברלית, אין כיום דמויות שייאבקו על זכויות נשים. החוק למניעת הטרדה מינית עבר בממשלת נתניהו הראשונה, וכיום זה לא היה קורה. את הקואליציה מרכיבות מפלגות שאפליה מגדרית היא ערך עבורם ואין מי שיעבוד מולם ויאבק על זכויות נשים. זה הזמן של כל מי שחרד לזכויות הנשים לצאת למאבק. לפני שיהיה מאוחר. הממשלה הקרובה עתידה להתיר אפליה נגד נשים בחקיקה, ובכך להמיט אסון על עתיד בנותינו. מי יגן על זכויות נשים בממשלה הבאה? זו שאלה שאיננה מניחה את הדעת".
הדס דניאלי ילין, מנכ"לית שדולת הנשים, מתחה אף היא ביקורת קשה על השינוי המוצע: "במגילת העצמאות הוגדר אחד מערכיה הבסיסיים של מדינת ישראל: ערך השוויון. החוק למניעת אפליה נועד למנוע עוולות נגד כל קבוצת מיעוט במדינת ישראל ולא יעלה על הדעת לבטלו. הנשים בישראל עדיין סובלות מאפליה והדרה והן תיפגענה באופן ישיר מביטול החוק".
לדבריה, "המהלך הזה נועד, בין היתר, לדחוק נשים לשוליים ולהדיר אותנו מהחברה. אלו אותם גברים שרוצים להחזיר נשים למטבח, שחושבים שהתפקיד המרכזי שלנו הוא להינשא. הם רוצים לייצר מרחב 'נקי' מנשים. להחזיר אותנו שנים אחורה. אנחנו מצפות מהליכוד, שהייתה תמיד מפלגה ליברלית שקידמה לאורך השנים את שוויון הזכויות לנשים וגם לקבוצות מוחלשות אחרות במדינה, לחזור בהם מהסעיפים האלה. אנחנו לא טמאות ולא ניתן שיעלימו אותנו".